המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
מנהיגי מדינות המפרץ מחלים את פניו של טראמפ (Official White House Photo by Shealah Craighead)
04.06.2017

הפטרון הזר חזר

המונרכיות הערביות במפרץ הפרסי שבות לבטוח בארצות הברית במאבקן באיראן. מחויבותו של טראמפ לבטחונן מובילה אותן להתערבות בסכסוכים אזוריים, ומפחיתה את הצורך שלהן בהמשך בניית היחסים עם ישראל

בתקופת ממשל אובמה נאלצו מדינות המפרץ, בעיקר ערב הסעודית, להסתמך על עצמן בהתמודדות מול ה"סכנה השיעית" בהנהגת איראן. בביקורו האחרון בריאד הצהיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כי ארצות הברית מחויבת לביטחונה של סעודיה מול האיום האיראני, והצית שמחה גלויה במפרץ. עתה שבים מנהיגי המדינות הערביות במפרץ לאסטרטגיה המסורתית שלהם: הפקדת בטחון מדינותיהם בידי ארצות הברית.

בשנים האחרונות התערבו מדינות המפרץ בסכסוכים אזוריים בעיראק, סוריה, לוב, לבנון ותימן, ותמכו במיעוטים מורדים באיראן כמו הכורדים והערבים בחבל אחוואז. מעורבותן כללה גם תמיכה כלכלית משמעותית בארגוני מורדים סוניים בתוך עיראק וסוריה ושליחת אלפי מתנדבים מהמפרץ, בעיקר מערב הסעודית, להלחם במשטרים הפרו-איראנים במדינות אלו.

במרס 2016 פתחו מדינות המפרץ במלחמה בתימן בניסיון לבלום את השתלטות החות'ים השיעים, הפרו-איראנים, על המדינה. ערב הסעודית, המדינה החשובה והגדולה ביותר במפרץ הערבי, דמיינה כי עידן מדינות הלאום במזרח התיכון הגיע אל קצו וכי באה שעתו של המודל המדינתי שלה, המבוסס על זהות שבטית משולבת בדוקטרינה אסלאמית סלפית. במלים אחרות, סעודיה קיוותה כי החל עידן ההגמוניה שלה במרחב הערבי-סוני.

המציאות הייתה שונה מאוד. באף אחת מהחזיתות העיקריות (סוריה, עיראק ותימן) לא הצליחו מדינות המפרץ לנצח את יריביהן האיראנים-שיעים. עשרות מיליארדי הדולרים שהשקיעה סעודיה לא זו בלבד שהכזיבו, אלא שהמשטרים בסוריה ובעיראק מתחזקים: החות'ים בתימן עדיין שולטים על רוב המדינה, וארגון חזבאללה הוא עדיין הכוח הדומיננטי בלבנון.

הכשלונות בכל החזיתות הניעו את המשטרים המלוכנים במפרץ לבחון מחדש את מדיניותם באזור, במיוחד נוכח הסכנה כי איראן תאחד את מדינות החסות שלה, ובראשן סוריה, עיראק ותימן, לברית מדינית-צבאית נגדם. ספק אם ביכולתה של איראן לעשות זאת, אולם עלייתו של ממשל טראמפ סיפקה לשליטי המפרץ הזדמנות לשיבה לחסותה של ארצות הברית, שתעניק להן הגנה אמינה מפני המעצמה השיעית מעברו האחר של המפרץ.

בהצהרת הסיכום של מפגש הפסגה בין ארצות הברית למדינות שיתוף הפעולה במפרץ הודגשה החשיבות בחיזוק יכולתן של האחרונות "להתמודד עם איומים מכל מקור שהוא, להתעמת עם פעולותיה של איראן המערערות את היציבות, ולפעול במשותף לצמצום כיתתיות ומתחים אזוריים המזינים חוסר יציבות". אולם עסקאות הנשק במאות מיליארדי הדולרים עם ארצות הברית נועדו יותר לפתות את ממשל טראמפ לפרוס את חסותו על המונרכיות הערביות מאשר להוביל לכינונו של כוח צבאי מקומי עצמאי, שהוכח כלא אפקטיבי במיוחד חרף השקעות הענק בעבר.

החזרה לאסטרטגיית ה"פטרון הזר״ מפחיתה משמעותית את הצורך של המונרכיות הערביות במפרץ הפרסי בהמשך בניית היחסים עם ישראל. מלכתחילה נועדו יחסים אלה להוביל לשיתוף פעולה נגד האיום האיראני על האזור כולו, בתקופה בה היה נדמה שארצות הברית מתנתקת מהמזרח התיכון.

שינוי המדיניות של ממשל טראמפ מאפשר למונרכיות המפרץ לשוב ולתבוע מישראל ויתורים משמעותיים לטובת הפלסטינים, הפעם בחסות אמריקנית. במאמר דעה בעיתון הסעודי א-שרק אל-אווסט הביע ע'סאן אל-אימאם שמחה לאיד לנוכח הכרתה של ארצות הברית בירושלים המזרחית בכלל, ובכותל המערבי בפרט, כשטח כבוש, ולנוכח סירובו של הנשיא האמריקאי לאפשר לראש ממשלת ישראל להתלוות אליו לכותל.

ניתן לשער כי צופרי ההרגעה הופעלו במדינות המפרץ כאשר הובהר להן כי הפטרון הזר חזר. אם ישראל רוצה להצטרף לציר האנטי-איראני כחברה גלויה, היא תיאלץ כנראה לשלם מחיר מדיני וטריטוריאלי משמעותי יותר מזה שנדרש ממנה בפסגת עקבה ב-2016.

מאמרים נוספים