מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
27.11.2014

הפתרון לדעתה של אשה כוויתית

החיים במזרח תיכון מעורער הם אֲיוּמִים עבור האזרח הערבי, ובעיקר האשה הערבית. סכנות דומות אורבות למדינת ישראל. נג'את אל-סעד מביטה סביב וסבורה כי הפתרון הוא או הקמת מדינה דמוקרטית אחת, שתשליט צדק וסדר בין יהודים לערבים, או הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967, אף אם זו לא תכיר במדינת ישראל, ובלבד שייכפה עליה משטר דמוקרטי והיא תועמד תחת פיקוח בין-לאומי מתמשך.

נג'את אל-סעד

פשעים איומים ביותר נעשו במקומות פולחן בעיראק, סוריה ולאחרונה גם בישראל. השכל האנושי הישר אינו מסוגל לקלוט את המחזות המזוויעים הללו. מְבַצעיהם מתוסבכים מבחינה נפשית ופגועים מבחינה שכלית; הטיפול בהם הפך קשה מאוד ודורש פתרון רציונלי מיידי. האליטה המשכילה שוחרת השלום נדרשת לתרום למציאת פתרון לאותה קבוצה בורה החיה בתוכנו ומפיצה את רעיונותיה בקרב הנוער במהירות, כמחלה מידבקת.

אם את טובת ילדינו אנו דורשים, ואם אנו מבקשים להם עתיד בטוח, שומה על כולנו לעזוב את העבר ולהימנע מליבוי נושאים שנויים במחלוקת ובעלי מטען רגשי. עלינו להתכנס במהירות לאינטראקציה חברתית משותפת, בדגש על עמדותיהן של נשים, ולהציע תכנית שאנו – העמים שוחרי השלום – נחייב את הממשלות לבצעה ונעקוב אחר מימושה בהמשך.

ברצוני להציג בפני הקוראים את עמדתי האישית בנוגע לפתרונות לסכסוך העקר הזה בין מדינות ערב ומדינת ישראל. הצעתי הראשונה לא תמצא חן בעיני רבים מאזרחי מדינת ישראל, אולם אני פונה אל הגיונכם ואל הרגש האנושי שבכם.

בביקורי בקנדה ראיתי דו-קיום יפה ומשגשג בין יהודים וערבים, והשתכנעתי שהמדינה היא זו שיוצרת צדק בין חלקי העם. מה מונע מממשלת ישראל ליישם תפיסה דומה של דו-קיום בשלום, באמצעות החלת חוקיה הכלכליים והחברתיים על האוכלוסיה הפלסטינית ושילובה בישראל?

יצירת מקומות עבודה, מתן אפשרות להצטרפות לאוניברסיטאות בישראל והצעת אזרחות ישראלית לכל מי שחפץ בה הם האפשרות היחידה לחיים של חברה הומוגנית. כך חיים גם מוסלמים, דרוזים ומיעוטים אחרים בישראל.

עליכם להבין כי העמים, ובמיוחד העמים הערביים, הגיעו לשלב שבו אינם מוטרדים מהשאלה מי ישלוט בהם, כפי שהם מעוניינים בהחלת עקרונות הצדק והבטחון בכל המישורים.

פליטים סורים בלבנון (צילום מסך: יוטיוב)

ישראלים רבים אולי מתעקשים לגרש את הפלסטינים מעזה ומהגדה אל מדינות ערביות, או רוצים בהקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967. ישראלים רבים יסרבו למדינה אחת שבה הם והמוסלמים הפלסטינים חולקים זכויות וחובות שוות. אולם בנסיבות הקשות שתארתי לעיל, מדינה פלסטינית עצמאית לא תרחיק את סכנת חמאס ודומיה מהעם בישראל.

מזימותיה של עיראק ביחס לכווית, למשל, הן דוגמה חיה לכך: הן שרירות וקיימות למרות מלחמת המפרץ וההסכמים שנחתמו ב"אוהל צפואן". אני רואה אותן בעיניו של כל פקיד עיראקי בכיר, קוראת אותן בין שורותיו של כל נאום המופנה לכווית, ולעתים שומעת אותן בהסתה פומבית באמצעי התקשורת העיראקים. מצב זה אינו מבשר טובות לדורות לעתיד.

מעבר לכך, החברות הערביות חיות באנרכיה; הממשלות אינן מתעניינות באזרח ולא מכבדות אותו במישור הכלכלי-חברתי. כספי ציבור נגזלים, הביורוקרטיה מסורבלת, הנשים מדוכאות וכבודן נרמס.

כיצד, אם כן, אתם מצפים מהממשלות הערביות לקבל את הפלסטינים במדינותיהן? הרי הפליטים הפלסטינים במדינות ערב עדיין משוללים זכויות אדם בסיסיות ביותר כמו עבודה, שהייה וחופש תנועה. חברתי, בעלת תעודת מסע פלסטינית המתגוררת במדינה מפרצית, נאלצת למכור את כבודה לסוחרי האשרות, או לשלם סכום נכבד, כדי שאשרתה תחודש אחת לשנתיים.

הִפְכוּ אַתֶּם את מדינת ישראל לאי של רחמים ושוויון לכל הדתות והגזעים. בית הספר "מעיין בבוסתן", למשל, שבו מתחנכים ילדים פלסטינים וישראלים, הוא מודל נהדר. ישראל יכולה ליישמו באופן נרחב ולאפשר לילדים פלסטינים להתחנך בבתי הספר שלה. כך יקום דור שוחר שלום בשני הצדדים שלא יידע את הסכסוך העקר הזה.

הפתרון האחר לסכסוך הוא שיבה לגבולות 1967 והענקת עצמאות מלאה למדינה פלסטינית אף אם זו לא תכיר במדינת ישראל כרגע. בעת הנוכחית התנאי החשוב יותר מהכרה במדינת ישראל הוא שכפול המודל העיראקי: הסרתו, בכוח הזרוע, של המשטר הדיקטטורי. זאת, כמובן, תוך הימנעות מחזרה על שגיאותיה של ארצות הברית, שמסרה את השלטון בעיראק לפוליטיקאים אלמונים שאין בינם ובין עיראק דבר.

יש להקים בפלסטין משטר חדש, מתקדם, עם דמויות מפתח חדשות. מדינות מפותחות מבחינה כלכלית וחברתית תפקחנה על המדינה הפלסטינית החדשה, תחת מטריית האו"ם, לפרק זמן שלא יפחת משלושים שנה. משטר כזה יוכל לשמור על כספי התרומות ויחלקם כיאות לצורך פיתוח מדינה דמוקרטית, יציבה מבחינה כלכלית וחזקה, שבאמצעות חינוך חופשי תתרום לצמיחתו של דור חדש על בסיס ערכים הומניים.


נג'את אל-סעד היא עיתונאית כוויתית המתגוררת בהולנד

מאמרים נוספים