המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
01.07.2015

הקשר האיראני: משטר אסד והמלחמה המדממת בסוריה

תרחיש היעלמותו של בשאר אל-אסד -- בבריחה, הדחה או התנקשות -- אינו סביר, אולם גם אם יתממש, איראן וחזבאללה נערכו לו מראש, והן תבטחנה את האינטרסים הצבאיים שלהן ואת שלומן של הקהילות העלוויות והשיעיות בסוריה התלויות בהן. במדינה שבה חיים כיום מאות אלפי חמושים שואפי נקם, הסדר יציב בין הקהילות המקיזות זו את דמה של זו אינו נראה בעין בלתי מזויינת.

תבוסותיו האחרונות של צבא סוריה בשדה הקרב הובילו פרשנים רבים להעריך כי סופו של המשטר קרב, במיוחד על רקע השמועות שרוסיה מתכוונת לנטוש את אסד. עם זאת, בחינה של שדה המערכה בסוריה מעידה כי אף שהמשטר נחלש, נותרו לו מקורות עוצמה פנימיים. יתר על כן, איראן, בעלת הברית החשובה ביותר לשרידותו, עודנה עומדת איתנה לצדו.

בתום ארבע שנות לחימה נראה כי משטר אסד מבין כי הוא ובעלי בריתו אינם מסוגלים להכניע את המורדים ולהשתלט על כל סוריה מחדש. לכן מכוונת האסטרטגיה שלו להחזקה ברסן השלטון במסגרת הסכם לסיום הלחימה שיגובש בסיוע המעצמות. לצורך זה פתח המשטר במסע שכנוע עולמי, שהתבטא בין היתר בשורת ראיונות של הנשיא לתקשורת הזרה, שנועד להציג את אסד כחלופה האפשרית הטובה ביותר לשלטון בסוריה. אסד ובכירי משטרו מבהירים בפומבי כי צבאם הוא השחקן היחיד שיכול להיאבק ביעילות בג'יהאדיסטים, לשמור על האופי החילוני של המדינה ולהגן על המיעוטים הדתיים החיים בה.

כדי לחזק את עמדתו זו מעודד משטר אסד הקצנה בשורות המורדים. בשנת 2011 הוא העניק חנינה נרחבת לג'יהאדיסטים שהיו כלואים במדינה ובה בעת כָּלַא פעילים ליברלים וחילונים. האסלאמיסטים ששוחררו מנהיגים כיום את הפלגים הקיצוניים הבולטים בסוריה – דאע"ש, ג'בהת א-נוסרה, ג'יש אל-אסלאם ואחראר א-שאם. לצד זאת נמנע צבא סוריה מלהילחם בדאע"ש, מתוך מחשבה שהארגון הקיצוני ישרת את מטרותיו של המשטר יותר מקבוצות המורדים המתונות, אשר עלולות להיתפס במערב כחלופה נוחה לשלטון אסד. בשנה שעברה כוונו הצבא הסורי והמיליציות של אסד את הרוב המוחלט של התקפותיהם נגד קבוצות מורדים חילוניות או אסלאמיסטיות. רק לאחר כיבוש מוסול על-ידי דאע"ש ביוני שעבר והתגבשות הקואליציה הבין-לאומית נגד הארגון שינה המשטר את טעמו והחל לראשונה להפציץ עיירות וערים בשליטת דאע"ש, במטרה להציג את עצמו כשותף ראוי בקואליציה.

 

מחנה אימונים של ג'בהת א-נוסרה בדרום סוריה


במסגרת האסטרטגיה שלו מתעקש משטר אסד להפגין נוכחות בכל רחבי סוריה, כדי להמחיש את שליטתו, ולו הסמלית, במדינה כולה. כפי שתיאר זאת הנשיא עצמו בראיון למגזין Foreign Affairs בתחילת השנה: "אם תסתכל על המפה הצבאית כעת, הצבא הסורי נמצא בכל פינה [..] אני מדבר על הצפון, הדרום, המזרח, המערב וביניהם [...] הצבא בכל מקום, והוא מורכב מכל צבע של החברה או המרקם הסורי. זה אומר שכולנו מאמינים שסוריה צריכה לשוב להיות כשהייתה. אין לנו אפשרות אחרת, משום שאם סוריה לא תשוב למעמדה זה ישפיע על כל המדינות הסובבות".

מפת שליטת הכוחות השונים בסוריה, עדכנית ל-15 ביוני 2015. צבא אסד והמיליציות שלו באדום, דאע"ש באפור, כורדים בצהוב והמורדים הסורים בירוק (באדיבות Thomas van Linge)


השליטה במאחזים המבודדים מרתקת כוחות גדולים של המורדים ומרחיקה אותם מאזורים חשובים יותר למשטר, אולם כוחות המשטר במאחזים נאלצים להישען על אספקה אווירית או אספקה קרקעית מוגבלת והם פגיעים מאוד. כאשר דאע"ש השתלט, למשל, על שדה התעופה הצבאי המבודד א-טבקה במחוז א-רקה בקיץ האחרון, מאות חיילים הוצאו להורג.

התעצמות המורדים והפניית האש של דאע"ש אל צבא סוריה הפכו את אסטרטגיית שימור המעוזים ליקרה מדי. עם זאת, למרות שחייליו נסים בהמוניהם משדה הקרב, המשטר לא נסוג, והוא הגביר לאחרונה את מאמצי הגיוס בכפייה וכן באמצעות הבטחת תנאי שירות נוחים למתגייסים, העלאת שכרם של לוחמים, בקשת כוח אדם מאיראן ועונשים כבדים על עריקים שנמלטים מהמאחזים.

ככל שחולפים החודשים נראית אסטרטגיית המאחזים חסרת תכלית ותוחלת. בחודש שעבר נפלה העיירה ג'סר אל-שע'ור בצפון-מערב המדינה בידי המורדים, ו-300 החיילים שנותרו בה התבצרו במתחם בית החולים. אסד התייצב מול המצלמות והתחייב שצבאו ישחרר את החיילים הנצורים ואת העיירה כולה מידי ה"טרוריסטים", אולם קואליציית "צבא הנצחון" של המורדים הפיצה שמועות על חפירת תעלת נפץ מתחת לבית החולים, והחיילים ניסו לברוח מהמתחם בסיוע הפצצה אווירית של חיל האוויר. המשטר הציג את הבחירה ההמונית כנצחון, אך סרטונים של המורדים העידו כי רוב הנצורים נמלטו בעת מנוסתם. ההשפלה הפומבית שספג הנשיא אסד מעידה על ניתוק של צמרת המשטר מהמציאות בשטח, אשר השתנתה לרעתו בחודשים האחרונים.

דיווח של צבא סוריה על מנוסת כוחותיו מהעיירה מחמבל שבאידליב: "יחידה מכוחותינו מפנה עמדות צבאיות ותופסת קווים ועמדות חדשות המתאימות יותר לביצוע משימות הלחימה הבאות באזור"


למרות כל זאת, מספר גורמים ממשיכים לשחק לטובתו של משטר אסד: כשלונותיו האחרונים אירעו לרוב באזורים בעלי חשיבות משנית למשטר, והמשך השליטה במעוזים העניק לצבא דימוי של כוח המגן על כל רחבי המדינה. בפועל, המשטר יכול לאפשר לעצמו לאבד את האחיזה במזרח המדינה ובאזורים דוגמת אידליב ואף במדבר הסורי. החשיבות העליונה, בראייתו, היא לשליטה בבירה דמשק ובפאתיה וכן באזורים בעלי ריכוז עלווי גבוה – החוף (טרטוס ולאד'קיה), הכפרים במערב מחוז חמאה ושכונות מסויימות בחומס. התקדמותם של המורדים באזורים אלה תהיה קשה יותר, כפי שארע בקיץ 2013 ובחורף שאחריו.

הפער בין כושר העמידה של כוחות אסד באזורים העלווים בהשוואה לאידליב, דרעא והמדבר הסורי נובע משלוש סיבות עיקריות. ראשית, אין צורך לשכנע חיילים עלווים להיאבק על אזורי מגוריהם. שנית, עלווים רבים שסיימו את שירותם הצבאי מתגייסים למיליציות של המשטר, ובראשן "כוחות ההגנה הלאומיים", המרוכזות בעיקר באזורים העלווים. המשמעות היא כי מספר הגברים החמושים באזורים אסטרטגיים בעיני המשטר גבוה בהרבה ממספרם במחוזות דוגמת דרעא, המרוחקים מריכוזי האוכלוסיה העלווית. שלישית, קווי האספקה והתגבורת של המשטר קצרים במיוחד באזורים החשובים לו.

ללא התערבות בין-לאומית משמעותית שתכפה הסדר על הצדדים, לעלווים לא תהיה ברירה אלא להמשיך להילחם על מנת להבטיח את הישרדותם. יתר על כן, הם תלויים לחלוטין באסד. הנשיא בשאר, ואביו לפניו, פעלו במשך שנים כדי לרסק מנהיגות אלטרנטיבית מקרב בני העדה, לרוקן את הזהות העלווית מהמרכיב הדתי שלה ולכרוך אותה בנאמנות למשפחת אסד. כיום אין לעדה העלווית בסוריה מנהיגוּת אלטרנטיבית המסוגלת לנהל בשמה משא ומתן עם האופוזיציה הסורית. מספר קצינים עלווים, דוגמת סוהיל אל-חסן, מפקד יחידת עילית עלווית-ברובה בשם "כוחות הנמרים", התבלט בלחימה במלחמת האזרחים וזוכה לפופולאריות בקרב עלווים. אך פופולאריות זו נובעת מדימויו כקצין קשוח ואכזרי, בניגוד לחולשה שאסד מקרין, לדעתם של עלווים רבים. הסיכוי שקצינים דוגמתו ינטשו את המשטר וינהלו משא ומתן שבמסגרתו יוותרו על זכויות היתר של העלווים בסוריה הוא קלוש.

 

מורדים אסלאמיסטים חוגגים את ההשתלטות על מרכז העיר אידליב, מרס 2015

 

רוסיה מעניקה למשטר אסד אמצעי לחימה וגיבוי בין-לאומי ומונעת סנקציות נגדו במועצת הביטחון של האו"ם, אולם שלטונו תלוי כיום יותר מאי פעם באיראן, אשר מעניקה לו סיוע כלכלי, אמצעי לחימה, אימונים, מפקדים צבאיים ואלפי לוחמים שיעים זרים. ללא המשך הסיוע הזה המשטר לא יוכל להחזיק את צבאו וגורלו ייגזר. עד כה אין סימנים לכך שטהראן מתכננת לנטוש את אסד. היא שלחה 7,000 לוחמים שיעים מאיראן ומעיראק כדי להדוף את התקפת המורדים במערב חמאה, והעניקה למשטר קו אשראי של 4.6 מיליארד דולר.

אולם המעורבות האיראנית הגוברת בסוריה מחוללת בקיעים בצמרת המשטר. שלושה אנשי מודיעין בכירים סולקו ממשרתם, הושמו תחת מעצר בית או חוסלו בחודשים האחרונים. לטענת הטלגרף הבריטי, שניים מהם התנגדו להשתלטות האיראנית על ניהול המערכה בסוריה. אולם בנסיבות הנוכחיות, גם היעלמותו של אסד מהזירה (בבריחה, בהדחה או בהתנקשות) לא תביא לסיום הלחימה. ראשית, איראן וחזבאללה נערכו לתרחיש כזה והשקיעו משאבים רבים במשיכת המיעוטים בסוריה לצדן, בעיקר מקרב העלווים והמיעוט השיעי הקטנטן. המיליציות שאיראן וחזבאללה מאמנות ומחמשות בסוריה, "כוחות ההגנה הלאומיים", חזבאללה הסורית ומיליציות שיעיות וזרות, ימשיכו להלחם כל עוד יסופק להן נשק וכל עוד יחושו כי אין ערובה לבטחון הקהילות העלוויות והשיעיות. שנית, איראן אינה יכולה לאפשר לעצמה לאבד את נתיב האספקה לחזבאללה שעובר בסוריה. במדינה שבה חיים כיום מאות אלפי חמושים שואפי נקם, הסדר יציב בין הקהילות אינו נראה בעין בלתי מזויינת.

מאמרים נוספים