מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
04.02.2014

השעה לומר אמת

הציבור הישראלי צריך לשמוע את האמת על דרכו המדינית של ראש הממשלה, כדי להתחיל להכין את עצמו לשינויים שעתידים לבוא עם פרוץ השלום. כל רגע שבו מוסתרת האמת הוא רגע מבוזבז, שהיה ניתן להשקיעו בהכנות לעתיד לבוא. עשה לכולנו ובעיקר לעצמך טובה, אדוני ראש הממשלה: צא מארון העמימות והשתיקה.

אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו,

מעולם לא הצבעתי עבורך ואין סיכויים רבים שהדבר יקרה אם תתמודד גם בעתיד. מעולם גם לא רחשתי לך הערכה רבה במיוחד. אתה מבין, קשה לי עדיין להשתחרר מהמראות הקשים של השנים 1994-95, מהמרפסת בכיכר ציון ומתהלוכת ארון המתים ברעננה. שלוש שנות הכהונה הראשונה שלך בראשות הממשלה, שנותיך כאזרח וכשר האוצר וגם חמש השנים האחרונות לא הצליחו לשכנע אותי שטעיתי בך. נהפוך הוא. אני מזהה בך את אחד האחראים העיקריים להידרדרותה של מדינת ישראל בכל התחומים, לחיסולן של רשתות ההגנה החברתיות במדינה, להפרטה חסרת האבחנה, לירידה במעמדם של העובדים ושל העבודה המאורגנת ולהתנהלות פוליטית ודיפלומטית יהירה ואטומה.

את רוב מה שאני יודע עליך, אדוני, קראתי בעיתונים. מספרים עליך שאתה לחיץ, היסטרי, קפריזי, זגזגן, נתון בלחץ נוראי של אשתך ועוד כהנה וכהנה. ייתכן שזו התמונה שאני מקבל משום אני מסרב לקרוא את "ישראל היום", אבל זה מה שיש. אלא שבין כל הדברים החמורים הללו נדמה לי שעוברת כחוט השני תכונה רעה, רעה במיוחד לראש ממשלה. נדמה לי שאתה, איך לומר, מתקשה לומר את האמת. אני לא מדבר על זיכרון הילדות שלך על הכלניות המסתובבות בירושלים. אני לא מדבר גם על כהונתו של רחבעם זאבי כשר בממשלתך הראשונה. אני אפילו לא מדבר על החשבון הסודי ונטול המס באי ג'רזי. אני מדבר על אמירת אמת פשוטה לאנשים. גם לעמיתיך לממשלה אך בעיקר לציבור הבוחרים שלך.

תמונה: ויקיפדיה

הדבר הופך אקוטי במיוחד בימים אלה, כשמזכיר המדינה האמריקני מבשל לך תבשיל שלום שלא היה כמותו בשנים האחרונות ומגלה, מעשה שטן, נחישות יוצאת דופן במסע לכפייתו על הצדדים. אלא שאתה, אדוני, מסתובב בעולם ומפזר מסרים סותרים באשר לכוונותיך. יום אחד אתה טוען שברור לך שאתה מחויב לפתרון שתי המדינות מכיוון שהשעה דוחקת להיפרד מהפלסטינים. יום אחר אתה מספר שבעצם כל העניין הוא תרגיל לחשיפת סרבנותם של הפלסטינים, ומלמד אותנו שאין לך מחויבות לדבר זולת המשך התַגְרָנוּת הפוליטית. יום אחד אתה מספר שברור לך שאין מנוס מ"פשרות כואבות" אך למחרת אתה כבר אומר שאף יהודי לא יפונה מביתו, ושתדרוש את השארתן של התנחלויות מבודדות בעלות "חשיבות מיוחדת לעם ישראל" על מקומן.

אדוני, קטונתי מלהשׂיא עצות לפוליטיקאי משופשף (ויש שיאמרו משופשף לעייפה) כמותך, אך נדמה לי שהגיעה השעה לקריאת כיוון ולשינוי אסטרטגי כולל. אמת היא, שינוי כזה ידרוש ממך התמודדות לא פשוטה עם עמיתיך לקואליציה, שסביר להניח כי יהפכו במהרה ליריבים מרים. הוא יחייב, כך אומרים, גם התמודדות לא פשוטה עם שותפתך לחיים וקשה מכל – הוא יחייב התמודדות עם שדים אידיאולוגיים ודפוסים התנהגותיים בתוכך פנימה. ובכן, הגיעה השעה להתחיל לספר לציבור מהן עמדותיך ולאן אתה מסיע את הקטר הקרוי מדינת ישראל. בלי ספינים ובלי התחמקויות. סתם אמת פשוטה, ישירה וכנה. האם פניך להסכם היסטורי עם הפלסטינים? האם בכוונתך לפנות התנחלויות? האם בכוונתך לחלק את ירושלים? האם בכוונתך להסכים לסידורי הביטחון מרחיקי-הלכת שמציעים האמריקאים בבקעת הירדן?

אדוני, בוא נהיה כנים: אתה ידוע כראש ממשלה שממעט לדבר עם הציבור הישראלי. אתה מאוד אוהב לדבר בתוכניות טלוויזיה אמריקניות ונהנה מאוד מנשיאת דברים בקונגרס האמריקני או במליאת האו"ם. אלינו, עמך ישראל, אתה ממעט לפנות ישירות. מדי פעם אתה מזמין לעצמך ריאיון חג מאורגן במהדורות החדשות המרכזיות ולאחרונה אתה מציף אותנו במסרי הסברה בעמוד הפייסבוק שלך. אבל האמת היא, אדוני, שעם כל הכבוד לטכנולוגיה עילית ולרשתות חברתיות, אנחנו משתוקקים לשמוע נאום אחד שלך על בימת הכנסת. הכנסת, הפרלמנט הישראלי, שאתה כה ממעט להופיע בו ושמספרים עליך שאתה כל כך בז לו וליושבים בו. אנחנו רוצים לשמוע סוף סוף את האמת שלך, from the horse's mouth, כמו שאומרים בשפה שאתה כל כך אוהב.

אינני בוחן כליות ולב אדוני, אבל אני מאוד רוצה להאמין לדברים שאתה אומר. אם אכן זו האמת שלך, הגיע זמנה להיאמר בראש חוצות. ייתכן מאוד שבעקבות כך תאבד כמה חברים טובים בימין. אולי עוד תתגעגע למרגליות שמפיק פיו של האח נפתלי, בסגנון "אובדן עשתונות ערכי", שכן הוא ואחיו צפויים להפוך ארסיים וחצופים הרבה יותר. ספק אם יעזבו את הממשלה כל כך מהר, אבל סביר להניח שבמהרה הם לא יותירו לך ברירה זולת להעיפם מן הממשלה. אחרי שכבר תיפטר מהם, כשפעמי השלום כבר יישמעו ברמה, אני מניח שתקים לעצמך במהרה קואליציה חדשה, עם מפלגת העבודה ואולי אפילו עם מרצ. סביר להניח שבשלב הזה תראה את האחים מאתמול בצמתים, אוחזים שלטים שבהם אתה לבוש מדי אס-אס. אולי הם יפגינו בכיכר ציון, לזכר הימים ההם, ואולי אף ילכו רחוק יותר.

אך אני משוכנע שתמצא כי לאמירת האמת כוח מזכך. אולי תפסיד כמה חברים מבית אבא, אך בטוחני שבמהרה תמצא להם תחליף. אתה הרי יודע בתוך תוכך שהחברים האלה גרועים מאויבים וכי תמיד הם היו משענת קנה רצוץ. כבר שנים אתה פועל במרץ, לעתים באובססיה ממש, לרצותם. לעתים מזומנות אתה נאלץ להקריב תוך כדי הניסיונות אינטרסים ברורים, שלך ושל המדינה. אלא שלמרות מאמציך, פעם אחר פעם אתה מגלה שהם אינם מהססים לפנות נגדך בארס וחריפות. בניגוד אליהם תגלה שהציבור הישראלי דווקא שוחר שלום, רוצה שלום ובעיקר מאוד מאוד פרגמטי. שנים של הסתה ותעמולה אנטי-פלסטינית בניצוחך ובניצוח עמיתיך בימין הצליחו אמנם לייצר ציבור מפוחד, נוירוטי, חסר-ביטחון ופסימי, אך כל הסקרים מראים שלפתרון שתי המדינות עדיין יש רוב מוצק וברור בציבור. נאמר כי "הרבה דרכים למקום", ואין זה חשוב מאיזו סיבה הציבור רוצה שלום ורוצה חלוקה לשתי מדינות. אתה אולי עדיין מהסס אם לתת אמון בציבור הישראלי. קח את הסיכון, אדוני. תוכל רק להיות מופתע.

לסיום אדוני, זכור כי מוכשרים וטובים לפחות כמותך כבר התנסו באי-אמירת אמת והתמודדו עם השלכות שקריהם. אריק שרון הבטיח כי "דין נצרים כדין תל אביב" וזמן קצר לאחר מכן פינה את נצרים (לא זכור לי שהחיל דין דומה על תל אביב). אהוד ברק סיפר לנו לראשונה כי "הפך כל אבן" ולמרות זאת "אין פרטנר". אך בניגוד למה שעשויים לספר לך יועצי תקשורת, הציבור הישראלי לא רוצה סיפורים ולא מחבב ספינים. הוא רוצה את האמת. הציבור הישראלי רוצה את האמת כעמוד ענן שידריך אותו במסעו הקשה. הציבור צריך את האמת כדי להתחיל להכין את עצמו לשינויים שעתידים לבוא עם פרוץ השלום. כל רגע שאתה מסתיר מהציבור את האמת, אדוני, הוא רגע מבוזבז, שהיה ניתן להשקיעו בהכנות לעתיד לבוא. עשה לכולנו ובעיקר לעצמך טובה, אדוני ראש הממשלה. צא מארון העמימות והשתיקה. הגיעה השעה לומר אמת.

מאמרים נוספים