מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
03.01.2012

השתלבות חמאס במנגנוני אש"ף: כלאם פאדי?

החתונה בין פתח לחמאס אינה טבעית. שתיהן בעלות סדר יום שונה וחזון המתנגש בתחומי החברה והתרבות. קשה לצפות כיצד יבשיל תהליך הפיוס הארוך הנפתח עתה.

ביום הזיכרון ה-47 לציון פעולתה הצבאית הראשונה, שסימלה את תחילתו של המאבק הפלסטיני העצמאי, מוצאת את עצמה תנועת הפתח בצומת דרכים בה היא נדרשת לקבל החלטות היסטוריות. משקלן ההיסטורי עשוי להיות זהה לזה של "יום אל-אִנְטִלַאקַה", בו פרצה הפתח לתודעה הציבורית כשהיא מנכסת לעצמה את המאבק המזוין בישראל, שהפך להיות חלק מהמיתוסים של התנועה הלאומית הפלסטינית.

תנועת הפתח, אשר השתלטה על אש"ף בשנת 1969 וחלשה מאז על מוקדי הכוח במרחב הפוליטי הפלסטיני, נדרשת היום להסתגל לנסיבות הגיאו-פוליטיות החדשות ולשינויים שחלו במרחב הפלסטיני בשני העשורים האחרונים, לוותר על כוחה, ולשתף גורמים אחרים במוקדי כוח כלכליים ובתהליך קבלת ההחלטות. זוהי שבירה של עקרון "עצמאות ההחלטה" שקבע יאסר ערפאת כדפוס של העצמאות הפלסטינית וכעמוד השדרה של אש"ף. ערפאת אף מנע את צירופו של חמאס לאש"ף מתוך חשש שחמאס שואפת להיות חלופה לארגון ולהשתלט עליו מבפנים, בדיוק כשם שעשתה הפתח בשנת 1969.

דרישת חמאס לפתוח את שערי אש"ף בפניה עלולה לשנות את מאזן הכוחות הפנים פלסטיני. המשמעות איננה רק חלוקה של מוקדי הכוח ושותפות של חמאס בקבלת ההחלטות, אלא גם משאבים כלכליים שיועמדו לרשות חמאס, וסלילת הדרך להענקת לגיטימציה לארגון במרחב הערבי-אסלאמי ובהמשך בקהילה הבין לאומית. מסעותיו הנוכחיים של ראש ממשלת חמאס במצרים, שם נפגש עם ראשי תנועת האחים המוסלמים, ובטורקיה, שם קיבל את פניו ראש הממשלה ארדואן, מעידים על כיוון זה.

ההכרזה של ראשי חמאס כי הם מקבלים את האסטרטגיה של אש"ף להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ובירתה מזרח ירושלים אינה שינוי אסטרטגי אלא צעד טקטי. חמאס למעשה מאמצת חלק מעקרונות תכנית עשר הנקודות של אש"ף מ-1974 – בדיוק אותם עקרונות שח'אלד משעל נדרש להכיר בהם כאשר ביקש להתמודד בראשות רשימה פלסטינית-אסלאמית לראשות סניף ההתאחדות הכללית של הסטודנטים הפלסטינים בכוית. בעבר סרב משעל לדרישה זו ודלתות אש"ף נותרו סגורות בפניו. כיום הוא מכיר בקיומה של מדינת ישראל אך שולל את זכותה להתקיים. חמאס אף מצהירה כי אינה זונחת את דרך האלימות, ויש לזכור זאת בעת הדיון על התנועה והשינויים המתחוללים בה. חמאס היא תנועה סתגלנית, אולם תפיסת העולם הבסיסית שלה מעוגנת בציוויים דתיים שמהם היא לא יכולה להתנתק.

במובן מסוים, דרישתה של חמאס להשתלב במנגנוני אש"ף כחלק מתהליך הפיוס הפנים הפלסטיני יכולה להיות עבורה לרועץ. מאז חתימת אש"ף על הסכמי אוסלו ניסתה חמאס לנכס לעצמה את אתוס המאבק המזוין בישראל על חשבון הפתח. מאז הפיכתה למפלגת שלטון דה פקטו ברצועת עזה פרשו ממנה עוד ועוד פעילים אשר התנגדו למה שתפסו כפרגמטיות פוליטית של התנועה, שהחיכוך בינה ובין ישראל הלך והצטמצם ככל שהעמיקה את אחיזתה ברצועה, ובייחוד כלקח ממבצע עופרת יצוקה.

החתונה בין פתח לחמאס אינה טבעית. שתיהן בעלות סדר יום שונה וחזון המתנגש בתחומי החברה והתרבות. קשה לצפות כיצד יבשיל תהליך הפיוס הארוך הנפתח עתה. הוא עלול להזכיר את השיחות בין ישראל לפלסטינים: תהליך ארוך, מתיש, טכני וכושל. יעני, כלאם פאדי.

מאמרים נוספים