המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
מצעד של ותיקי צבא בארצות הברית (צילום: Cynthia Petersen)
28.11.2016

ותיקי הצבא: המגזר הנשכח נוקם בבחירות

בישראל, וביתר מדינות המזרח התיכון, ותיקי הצבא מהווים מגזר חשוב במרחב הפוליטי והחברתי. מסתבר שגם בארצות הברית מדובר באוכלוסיה משפיעה. מיליונים רבים של ותיקי צבא ובני ביתם, הסובלים מייאוש וממצוקה קשה, הצטרפו לאלה שהעניקו לדונלד טראמפ את הנצחון בבחירות

דבי בירו, שכל חייה הצביעה למפלגה הדמוקרטית, הפכה לרפובליקאית כדי להצביע לדונלד טראמפ. כך סיפרה לכתב הניו-יורק טיימס. בירו, אם יחידנית שמקפידה לבקר בכנסייה, היא בת לאב שלחם בקוריאה. כשהתבקשה לציין את "נקודת המפנה" הפוליטית שלה ציינה את ויתורו של טראמפ על עימות בחירות באיווה לטובת אירוח אירוע התרמה לחיילים ותיקים. "חשבתי שזה נחמד שהוא דואג להם", אמרה.

בין שלל ההסברים לניצחונו של טראמפ הייתה גם פרשנות כלכלית על נקמת אנשי ה"צווארון הכחול" ומאבקם בגלובליזציה שחיסלה את מקור פרנסתם. מקומם של מי שאני מציעה לכנותם "צווארון החאקי" נפקד מהניתוח, וחשוב לתת עליהם את הדעת.

22 מיליון ותיקי הצבא בארצות הברית מהווים לא פחות מ- 7% מאוכלוסיית המדינה, ו-10% מכלל בעלי זכות ההצבעה. זהו פלח דמוגרפי בעל זהות מובחנת שלא ניתן להתעלם ממנו. כבר במהלך תקופת המרוץ לנשיאות הוכיחו סקרי דעת קהל במדינות השונות, ובעיקר ב"מדינות המפתח", שבהן יש אוכלוסיה גדולה של ותיקי צבא, את יתרונו הגדול של טראמפ על יריבתו. במדינות המתנדנדות (swing states) כמו אריזונה, פלורידה, קרולינה הצפונית, ויסקונסין ופנסילבניה היה ריכוז גבוה מאוד של ותיקי צבא שנרשמו להצבעה.

סקר שפורסם ברשת CNN לאחר הבחירות העלה כי 61% מוותיקי הצבא בארצות הברית תמכו בטראמפ, לעומת 34% שתמכו בקלינטון. אולם אם מביאים בחשבון את האפשרות שבני ביתם חולקים אתם את רגשותיהם והעדפותיהם, כפי שהעידה דבי בירו, המספר האמיתי של מצביעי "צווארון החאקי" שהצביעו לטראמפ עשוי להיות כפול ומכופל מהנתונים הרשמיים.

אין סיבה לחשוד שהאזרחים הללו מוקסמים מהגדר עם מקסיקו, מה-KKK או מגסות הרוח של הנשיא הנבחר. טראמפ פשוט הקדיש להם תשומת לב ואמפתיה יוצאות דופן לפני התמודדותו לנשיאות ובמהלכה. הילארי קלינטון, הן כ"גברת הראשונה" הן כסנאטורית, הייתה אמנם קשובה לצרכיהם, אולם במהלך שנות כהונתה כמזכירת המדינה התמקדה בענייני חוץ ומבצעים צבאיים. ייתכן שנתפסה בעיניהם כמי שנטשה אותם, רושם שהתחזק במתקפת הטרור על הקונסוליה האמריקנית בלוב. בחודש יולי האחרון התפרסם מחקר שעל פיו במהלך שנת 2014 התאבדו 20 ותיקי צבא בכל יום, נתון מדהים המעיד על עומק ייאושה ומצוקתה של אוכלוסיה זו בארצות הברית.

שבוע לפני ועידת המפלגה הרפובליקנית בקליבלנד, שבה הוכרז טראמפ באופן רשמי כמועמד המפלגה לנשיאות, הוא הקדיש כינוס בחירות שלו להשקת תכנית הכוללת עשרה סעיפים לשיפור מצבם הרפואי ורווחתם של ותיקי הצבא. הוא הבטיח שימנה לשם כך שר יעודי, ותקף את ממשל אובמה על שהזניח את הטיפול בהם. במהלך הקמפיין הוא ציטט את הערתו גסת הרוח של רוברט מקדונלד, מזכיר הועדה לטיפול בוותיקי הצבא, בתגובה לתלונותיהם לגבי משך ההמתנה לטיפול רפואי (לפעמים חודשים ואפילו שנים). לדברי המזכיר, זמן המתנה איננו מדד חשוב, "כפי שלא מודדים זמן בתורים של דיסנילנד". טראמפ הבטיח כי משימתו האישית תהיה להדיח את מקדונלד ולנקות את האורוות בוועדה, שאותה הגדיר כסוכנות המושחתת ביותר במדינה.

אלה היו רק מקצת הבטחותיו של טראמפ לוותיקי הצבא בחודשים האחרונים. העובדה שהשתמט מהמלחמה בוויאטנם, כפי שהדגישו יריביו, אינה רלוונטית, משום שוותיקי הצבא בארצות הברית עסוקים במאבק הישרדות ולא בפלפולים היסטוריים.

תשומת הלב המיוחדת שהקדיש טראמפ לוותיקי הצבא היא אולי גם המפתח להבנת התבטאותו המפתיעה על ג'ון מק'קיין, בכיר המפלגה הרפובליקנית והשבוי לשעבר, שבעיניו אינו גיבור מלחמה. בארצות הברית נתפסים שבויים כגיבורים לאומיים ומעמדם, הכולל סל הטבות מפליג, הוא מוסכמה חברתית. חבר רופא שעובד בבית חולים לוותיקי צבא סיפר לי, למשל, כי כאשר מגיע שבוי לשעבר הוא מוקפץ על ידי המחשב לראש התור. ותיקי צבא "רגילים", לעומת זאת, יכולים למות במהלך המתנתם הממושכת לטיפול רפואי.

לכן, על אף שאתר פוליטיקו הספיד את טראמפ בעקבות דבריו על מק'קיין וטען כי נראה שהוא "עבר סוף סוף את הגבול", ייתכן כי דווקא התבטאות זו חיזקה את מעמדו של טראמפ בקרב ותיקי הצבא הנטושים לגורלם. יתר על כן, טראמפ הסביר כי הוא מעדיף אנשים שלא היו שבויים, דהיינו את מיליוני ותיקי הצבא שלא נהנים ממעמד חברתי יוקרתי.

אין בכל אלה כדי להעיד שטראמפ יקיים את הבטחות הבחירות שלו, אלא שציבור ותיקי הצבא ובני ביתם האמינו לו. עבור המיליונים הרבים של מצביעי "צווארון החאקי", בחירות 2016 היו בסימן "it's the veterans, stupid".


יונה רוכלין היא ד"ר לסוציולוגיה העוסקת ביחסי צבא-חברה
מאמרים נוספים