מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
24.01.2015

חילופי שלטון בסעודיה ובתימן: גבול של סדר וכאוס

סעודיה ותימן, על אף השכנוּת ביניהן, מבטאות באופן החד ביותר שני ניגודים של מודל המדינה המזרח-תיכונית: מונרכיה שבטית יציבה מול ישות שבטית מפוררת וזרועת כאוס. הסתלקותם של מנהיגי שתי המדינות הללו בסמוך זה לזה מחדדת עוד יותר את ההבדלים ביניהן, אשר על פי כל הסימנים ימשיכו להתקיים ואף יעמיקו.

השבוע התבשרנו על שני חילופי שלטון כמעט בו-זמניים: בתימן התפטר הנשיא, עבד רבה מנצור האדי, יחד עם ממשלתו, לאחר מצור בן מספר ימים של המורדים החוּת'ים על ארמון הנשיאות, ואילו בסעודיה הלך לעולמו בגיל 91 המלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז אא'ל סעוד. רצה הגורל לזמן לנו את שני האירועים הללו בו זמנית, כאילו כדי להמחיש לנו עד כמה שונים סדרי השלטון בשתי המדינות הללו, על אף העובדה ששתיהן מדינות שבטיות החולקות ביניהן גבול משותף ארוך.

מותו של מלך סעודיה, שנתפס ללא ספק כאירוע מצער בממלכה ומחוצה לה, אינו צופן בחובו זעזועים משמעותיים בטווח הזמן המיידי. זאת משום שבסעודיה יש יורש עצר ידוע ומוסכם, שמתמנה למלך עם מות המלך המכהן או כניסתו למצב של נבצרות. יתר על כן: ליורש העצר עצמו יש יורש ידוע ומוסכם. יורש העצר הסעודי הוא הנסיך סלמאן (בן 79, בנו ה-25 של מייסד הממלכה), אחיו למחצה של המלך המנוח, המכהן כבר עתה כמלך לכל דבר. הנסיך מֻקְרִן בן עבד אל-עזיז (בן 69, בנו ה-35 של מייסד הממלכה), גם הוא אחיו למחצה של המלך המנוח, שהיה יורשו של יורש העצר, קוּדם עתה לתפקיד יורש העצר. בחדרי חדרים כבר נערכות ההתייעצויות והמשאים ומתנים שיובילו לבסוף להכרזה על "מספר 3" חדש. החידוש הצפוי הפעם הוא שיתכן מאוד שיורשו החדש של יורש העצר כבר יהיה מדור נכדיו של מייסד הממלכה, על כל המורכבות המשתמעת מכך.

מורדים חותים בתימן (צילום מסך: אל-גזירה)

גיבושו של מנגנון ברור ומוסכם להעברת השלטון בסעודיה הוא חלק בלתי נפרד ממערכת בלתי כתובה של הבנות, איזונים ובלמים שגובשו עוד באמצע שנות הששים של המאה הקודמת, בתקופת שלטונו של המלך פיצל בן עבד אל-עזיז. מערכת זו, שכונתה בשם "הסדר הפיצלי", נועדה לשמר את יציבות הממלכה הן מבחינת מאזני הכוחות בין האגפים השונים של משפחת המלוכה עצמה הן מבחינת היחסים בין משפחת המלוכה לגורמים ולקבוצות אוכלוסייה שונות (שבטים, אנשי דת, בעלי הון ומיעוטים דתיים ואחרים). ה"סדר הפיצלי" אותגר עד כה על ידי הנסיבות – ירידת מחירי הנפט של שנות השמונים, מלחמת המפרץ, ההקצנה הדתית, הפיגועים שביצע ארגון אל-קאעדה בתוך הממלכה, ה"אביב הערבי" ועוד – אולם עדיין קיים בסעודיה קונצנזוס נרחב הדוגל בשימורו, על אחת כמה וכמה כאשר הממלכה מאותגרת קשות על ידי השאיפות האיראניות באזור, הירידה התלולה במחירי הנפט, התחזקותו של ארגון "המדינה האסלאמית" ואתגרים נוספים.

מעברו השני של הגבול שונה המצב בתכלית השינוי. התפטרותו של נשיא תימן יחד עם שרי ממשלתו, בעקבות המצור שהטילו המורדים החוּת'ים על ארמון הנשיאות, פותחת פתח לשורה ארוכה של  תרחישים אפשריים וסבירים באותה מידה: החל מייצוב שלטונם של המורדים החות'ים, בתמיכה איראנית, והפיכתה של תימן לגרורה איראנית יציבה יחסית, דרך התפצלותה של תימן חזרה לשתי מדינות – דרומית וצפונית, ועד לכאוס מוחלט שבו אף גורם אינו מסוגל לבסס שליטה כלשהי במדינה או בחלקים ממנה.

לפי כל פרמטר מדעי שהוא, ובפרט לפי ההגדרה הוובריאנית של מושג המדינה, נחשבת תימן ל"מדינה כושלת" (Failed State) זה עשרות שנים. היא וצבאה שסועים בין מכלול גורמים, קבוצות ומיליציות: החות'ים נאמנים לאיראן, השבטים הזיידים נאמנים בחלקם לסעודיה והבדלנים הדרומיים שואפים לכונן מחדש את הרפובליקה הדרום-תימנית על בסיס חילוני-סוציאליסטי. לכל אלה נוספות המיליציות של ארגון אל-קאעדה, אשר פועלות בכל רחבי המדינה, האחים המוסלמים, המיוצגים על ידי מפלגת אל-אצלאח, וכמובן מפלגת "הקונגרס העממי הכללי" שהייתה במשך שנים רבות המפלגה השלטת היחידה או הכמעט-יחידה במדינה. המבנה הטופוגראפי ההררי של תימן, העוני הנורא שבו חיים רבים מ-25 מיליון אזרחיה, והעובדה שכמעט לכל אדם במדינה יש נשק משלו רק מסבכים את מצב העניינים הזה.

לכאורה, השאלה מי יישב בארמון הנשיאות בצנעא הבירה אינה משמעותית כל כך, כיוון שגם באמצע תקופת נשיאותו של עלי עבדאללה צאלח, שנחשבה לתקופה יציבה יחסית בתימן, לא היה למדינה שליטה אפקטיבית על כל שטחה והיא לא החזיקה במונופול על הפעלת האלימות, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בקרבות בין מיליציות שונות ובאלפי מעשי חטיפה שבוצעו על ידי שבטים שונים במרחק קילומטרים ספורים מהבירה. אולם, אם המורדים החות'ים יצליחו עתה לבסס שליטה אפקטיבית בחלקים גדולים של המדינה ויהפכו אותה למעוז איראני נוסף במזרח-התיכון, תהיינה לדברים משמעויות אסטרטגיות מרחיקות לכת.

סעודיה השכנה היא בעלת האינטרס החזק ביותר לדחוק את רגליה של איראן מתימן. הסעודים רואים בתימן את החצר האחורית שלהם ובחשו בענייניה במשך עשרות שנים, ועתה הם שוקלים בכובד ראש את צעדיהם. השבטים הזיידים, שהיו בני בריתם לאורך שנים רבות, אינם כבר בני ברית טבעיים, והם עשויים, משיקוליהם שלהם, לחבור לחות'ים. הבדלנים הדרומיים שואפים להקים את מדינתם העצמאית בחלקה הדרום-מזרחי של תימן, ואין להם כל שאיפות לשלוט במחוזותיה הצפוניים. הקלף היחידי שבו יכולים הסעודים לשחק, אם כן, הוא ארגון אל-קאעדה, אולם הארגון הזה חותר להדיח את בית המלוכה הסעודי ה"כופר", ובעשור הקודם ביצע פיגועים קשים ביותר בלבה של הממלכה. הסעודים יידרשו לחשוב היטב על טיב הקשר בינם לבין הארגון. 

מאמרים נוספים