מאמרים

אודות הכותב

תגיות
ניתוח ופרשנות
25.01.2013

חמש הערות על מערכת הבחירות

כמה תובנות על הבחירות בחברה הערבית: למרות ההיסטריה של השמאל, מצביעים ערבים רבים נותרו בבית; הנסיון לפסול את חנין זעבי הציל את בל"ד; בינתיים ראאד צלאח חולם להקים תחליף לכנסת

בתום סערת מערכת הבחירות ורגע לפני סערת הרכבת הקואליציה כדאי לשים לב למספר נקודות חשובות שעלו במהלך מערכת הבחירות הנוכחית ונוגעות לאזרחי המדינה הערבים ולמדינת ישראל בכלל.

הערה ראשונה: מערכת הבחירות בחברה הערבית הייתה מנומנמת למדי; המפלגות נמנעו מלתקוף חזיתית אחת את השנייה ואפילו התנועה האסלאמית לא השקיעה מאמץ נרחב בקריאה להחרמת הבחירות. נדמה היה כאילו המפלגות רצו לשמר את הקיים ולא מעבר לכך. כתוצאה מכך לא חזינו בדמויות חדשות ומעניינות או מסרים חדשים ומאתגרים. יחד עם זאת, אם מחמד ברכה וחנא סויד מחד"ש יעמדו בהבטחתם ערב הבחירות להתפטר מהכנסת על מנת לאפשר ל"דם חדש" להיכנס למערכת אנו צפויים לפגוש שתי דמויות מעניינות: ד"ר נבילה אספניולי ואימן עודה. מדובר בשני פעילים פוליטיים משופשפים ורהוטים שנושאים מסר של השתלבות ערבית בחברה הישראלית.

הערה שנייה: בהעדר הנהגה שקובעת חזון ומתווה דרך נוצר ריק בחברה הערבית. לוואקום הזה נכנסו גורמי החברה האזרחית ובראשם כלי התקשורת. במהלך תקופת הבחירות התערבה התקשורת הערבית פעמיים בהציגה עמדה אידיאולוגית פומבית: בפעם הראשונה, ערב הגשת הרשימות לכנסת קראו רוב כלי התקשורת בשפה הערבית בישראל למפלגות הערביות להתאחד לרשימה אחת על מנת להגן על האזרחים הערבים במדינה, אך תביעתם הושבה ריקם ע"י הפוליטיקאים.  בפעם השנייה, כשבוע לפני הבחירות, התייצבו (כמעט) כל כלי התקשורת וקראו לציבור הערבי לצאת ולהצביע. חלקם התמקדו בקריאה להצביע באופן כללי וחלקם קראו במישרין להצביע למפלגות הערביות. פעילותם, לצד פעילות גורמים נוספים, בלטה לנוכח שתיקת אישי הציבור הערביים, שהתעוררו רק בשבוע האחרון בניסיון לעורר את הציבור המפהק והמשועמם להצביע. לכאורה, יש כאן פרדוקס; מדוע לעודד הצבעה לפוליטיקאים מאכזבים ונטולי חזון? ברם, מאחורי הקריאה עמד עיקרון יסודי – אסור להתנתק ממדינת ישראל ואסור לוותר על זכויות אזרחיות יסודיות במדינה דמוקרטית.

הערה שלישית: עם תחילת מערכת הבחירות הראו הסקרים כי בל"ד לא תעבור את אחוז החסימה. רק אחרי הניסיון לפסול את חנין זעבי מלהתמודד בבחירות לכנסת המפלגה חצתה בפעם הראשונה את רף אחוז החסימה בסקרים. בבל"ד הבינו את העיקרון ומצד אחד פיתחו קמפיין בחירות שמתבסס על ההפחדה ("למי אנחנו משאירים את הכנסת?" לצד פרצופיהם המפחידים של ליברמן ובן-ארי) ומצד שני ניסו לגרות את הממסד הישראלי לפגוע בהם, למשל בתשדיר הבחירות שנפסל ע"י יו"ר וועדת הבחירות. אגב, התשדיר עצמו היה משעמם, לא-מצחיק ומביך. נדמה היה כי כל מטרת התשדיר הייתה להיפסל ולעורר מהומה. עם זאת, הפרשייה הוכיחה עד כמה הפיקוח היום על התשדירים הוא לא-רלוונטי, הואיל ועד מהרה ניתן היה לראותו אותו ברשת. בשורה התחתונה קמפיין ההפחדה לא סייע במיוחד; בל"ד נותרה המפלגה הערבית הקטנה ביותר.

הערה רביעית: ככל שהתקרב מועד הבחירות השמאל הישראלי נכנס לפאניקה לנוכח החשש כי גוש הימין צפוי לזכות בכ-70 מנדטים. הפיתרון לכך נמצא בקריאה לערבים אזרחי המדינה להצביע על מנת ליצור גוש חוסם. מה שהחל בתור שיח עממי-אקדמי הפך לכמעט היסטריה, כשעיתון "הארץ" פירסם כמדומני לראשונה בתולדותיו מאמר מערכת בעברית ובערבית שקרא לערבים להצביע. בניסיון להציל את המצב נרתמה אפילו הליגה הערבית לעידוד ההצבעה, במהלך שלא זכור כדוגמתו מאז כינס נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, ערב בחירות 1996 פסגה ערבית בשרם א-שיח' למען שמעון פרס. בסיכומו של דבר, ברור לכל כי המפלגות הערביות לא היו משמשות יותר מבלוק חוסם; הרי הזרם המרכזי הישראלי עוד לא מוכן להתמודד עם קואליציה שבה חברות מפלגות ערביות. כאן טמון הכשל, לכל מי שתוהה "מדוע הערבים לא מצביעים?".

הערה חמישית: הקדמת הבחירות לחודש ינואר 2013 קלקלה לשני פלגי התנועה האסלאמית את תכנית האיחוד שיועדה  לסוף שנת 2012. אפשר לסמוך על ראא'ד צלאח שהעיכוב הקל לא יפריע לו; בריאיון לתחנת הטלוויזיה הפלסטינית "מען" הוא הבטיח כי האיחוד מתקרב וכי לאחריו התנועה לא תשתתף עוד במערכות הבחירות בישראל. בניגוד לאחרים לראא'ד צלאח יש תוכנית מדינית שבסיסה נטישת הכנסת והפיכת וועדת המעקב העליונה לתחליף הפרלמנטארי לערבים אזרחי המדינה. בתקופה שאין הנהגה, אין תוכנית אסטרטגית ואין למדינה רצון אמיתי לראות באזרחיה הערבים חלק אינטגראלי ממנה, מי יעצור אותו?

מאמרים נוספים