מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
10.05.2015

להסתייע בסדר האזורי הסעודי

החל בשנות השבעים החליפה סעודיה את מצרים בתפקיד מנהיגת העולם הערבי, ומעמדה האזורי רק התחזק בעקבות האביב הערבי ותהפוכותיו. לו תשכיל ישראל לנצל את יזמת השלום הסעודית לפתרון הסכסוך היא תוכל להבטיח גם מעורבות סעודית בשיקום הכלכלה הפלסטינית ובייצובה.

מסוף חודש מרס מובילה ערב הסעודית קואליציה צבאית ערבית כנגד המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים על ידי איראן, במטרה לעצור את התקדמותם של המורדים ולהשיב את הנשיא התימני הגולה בערב הסעודית לארצו. אם לשפוט מסדרי הכוחות המשתתפים של המדינות השונות, הקואליציה נועדה בעיקר לתת הצדקה למהלך של ערב הסעודית, יותר מאשר לאפשר השתתפות צבאית מלאה של חברות הקואליציה במערכה. ארצות הברית תומכת גם היא מאחורי הקלעים, אך איננה משתתפת באופן פעיל בקואליציה.

ערב הסעודית מודאגת. תימן ממוקמת על ציר תנועה ימי חשוב אל המפרץ וממנו, והתדרדרותה למלחמת אזרחים מתמשכת ולריק פוליטי עלולים להביא לפגיעה בציר זה, כפי שאירע למשל בסומליה. ערב הסעודית גם חוששת מהתפשטות המלחמה מעבר לגבול, לערב הסעודית עצמה. בנוסף לכל אלה, היא מתנגדת באופן עקרוני לכל שינוי פוליטי מהיר, שלא לומר מהפכני, ומשמשת מזה עשרות שנים גורם פוליטי אזורי שמבקש לשמור על המצב הקיים.

לערב הסעודית יש סיבות כלכליות ופוליטיות ממשיות לרצות בסיום המלחמה בתימן. אולם קואליציה ערבית הכוללת מדינות לא-מפרציות, גם אם היא קיימת בעיקר על הנייר, דורשת משאבים פוליטיים וכספיים משמעותיים. נוסף לכך, ערב הסעודית לקחה סיכון צבאי ומדיני משמעותי: אם המבצע הצבאי לא יצליח, כוח ההרתעה שלה יספוג מכה תדמיתית קשה. במילים אחרות, היא לקחה על עצמה סיכונים לא מבוטלים בנסיון לספק פתרון מקומי לבעיה במדינה שכנה.

ערב הסעודית, כמדינת עוגן באזור, מתערבת כלכלית וצבאית כאשר הסדר הקיים מאויים. כך נהגה בראשית שנות התשעים, בעקבות כיבוש כווית על ידי עיראק של סדאם חוסין, כך נהגה בתחילת האביב הערבי בעקבות מחאת הרוב השיעי בבחרין נגד שלטון אאל ח'ליפה הסוני, וכך נהגה כאשר תמכה במשטרו ה"חילוני" של סיסי נגד האחים המוסלמים. גם יזמת השלום הערבית היא מהלך סעודי שנועד לפתור את "כאב הראש" המתמשך שיוצר הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי במזרח התיכון. חבל שישראל הרשמית לא משכילה להבין את הפוטנציאל הפוליטי והכלכלי העצום הטמון בפתרון הסכסוך: אם ערב הסעודית תפעיל את משקלה היא יכולה לקדם הסכם שלום עתידי באמצעות מימון תהליך השיקום של הכלכלה הפלסטינית ובניית צעדים יוצרי אמון בין הצדדים.

בסוף שנות השבעים של המאה העשרים דנו חוקרי מדע המדינה שהתמחו בעולם בערבי בסדר הפוליטי החדש שהביא עמו הנפט לאזור ואשר עמד בסימן עלייתה של ערב הסעודית ושקיעתה של מצרים כמעצמה האזורית. אף שמצרים היא עדיין מדינה מרכזית מאוד במזרח התיכון, קשייה הכלכליים והזדקקותה התמידית לתשלומי העברה, הלוואות והשקעות מחו"ל – לא מעט מהם מערב הסעודית, חיזקו את התלות שלה בשחקנים אזוריים ובין-לאומיים גם בעניינים מדיניים. מלחמות האזרחים בעיראק ובסוריה והדשדוש הכלכלי והפוליטי במצרים חיזקו עוד יותר את ערב הסעודית, והקואליציה הצבאית שבראשה היא עומדת היא ביטוי מובהק של הסדר האזורי. נותר רק לזכור את האמרה הידועה: בעל המאה הוא בעל הדעה וההשפעה.
מאמרים נוספים