המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
17.03.2012

ליקוי ירח מלא

נתניהו הבטיח לא לתקוף באיראן ובתמורה אובמה הבטיח לא להעלות את הנושא הפלסטיני

נתניהו חזר מוושינגטון עמוס הישגים. נראה כי האלוף עמידרור השיג הסכמה מראש לקראת נחיתת נתניהו שם: הנושא הפלסטיני איננו על סדר היום. מבחינה זו התקיים בוושינגטון ליקוי ירח מלא. הירח הפלסטיני לא נראה ברקיע.

באביב 1996, מיד עם התייצבותה של ממשלת נתניהו הראשונה למשמרת, הגיע מזכיר המדינה, וורן כריסטופר, לביקור בירושלים. היה זה במסגרת מסע במזרח התיכון. ערפאת ואנשיו חששו שנתניהו יתמרן את המפגש הראשון שלו בתפקידו כראש הממשלה עם מזכיר המדינה האמריקני, באופן שהנושא הפלסטיני כלל לא יכלל בסדר היום.

הרקע היה ברור: חדשים אחדים קודם לכן נרצח רמ''מ ישראל בידי מתנקש ישראלי, על רקע אידאולוגי. ממלא מקומו, שמעון פרס, החליט על הורדת פרופיל המגעים עם ההנהגה הפלסטינית, עד אחרי הבחירות. למגינת ליבם, בבחירות הללו הביס נתניהו את פרס. עתה עלתה ממשלת הליכוד בראשותו של מי שהתריס נגד הסכמי אוסלו ולא בחל באמצעי כלשהו לפעול נגד שותפו של ערפאת למה שהוגדר בפי הפלסטינים ''שלום של אמיצים'' – רה''מ רבין. הפלסטינים ראו בביקור מזכיר המדינה ושיחותיו בירושלים אירוע בעל חשיבות מדינית קריטית. קיוו ללחוץ לחידוש המגעים עמם. הם שחררו לתקשורת הדלפות. ניסו לדרבן את כריסטופר להעלות את הנושא עם נתניהו. גם אז התקיים ליקוי ירח מלא.

מה השיג נתניהו בוושינגטון? המסרים הרשמיים, ההדלפות, הפרשנויות, מדברים על זירת איראן: האם ישראל קיבלה או לא קיבלה ובאיזה תנאים ובאיזה עיתוי - ''אור ירוק'' מוושינגטון לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים? האם ישראל תעז לתקוף באיראן גם בלי הסכמה אמריקנית? האם יש בתכנון הישראלי של התקיפה באיראן תכנון מדוקדק למקרה שחיל האוויר יישחוק נתח מהותי מכוחו במהלך המבצע, ויידרש להשלמת חסרים בטווחי זמן קריטיים?

לדעתי, אובמה ונתניהו, בפגישתם הסגורה, לא דיברו כלל על איראן. הם דיברו על עצמם, על המבחנים העומדים לפניהם בזירות הבית, מערכת בחירות מזה ומזה והמשמעויות של היחסים ההדדיים המתוחים על סיכוייו של כל אחד מהם לנצח בבחירות.
לדעתי נתניהו הביא הישג אחד בלבד מוושינגטון: ''שקט תעשייתי'' מצד ארה''ב למשך שנה בנושא הפלסטיני. בתמורה, אובמה קיבל הבטחה מנתניהו שלא תהיה תקיפה ישראלית באיראן, לפני השבעתו כנשיא לכהונה שניה. העיסוק בנושא האיראני והאיום הגרעיני על ישראל חדר לסדר היום האמריקני בהקשר הפריימריס במפלגה הרפובליקנית. זו נקודה רגישה מבחינתו, כמי שמתכונן למערכה על כהונתו השניה.

שקט תמורת שקט. נתניהו אוהב לחשוב במשוואות מהסוג הזה. כשנכנס למעון ראש הממשלה לראשונה, בשנת 1996, אמר על הפלסטינים: ''ייתנו – ייקבלו. לא ייתנו – לא ייקבלו''. עכשיו אובמה: ייתן שקט פלסטיני – ייקבל שקט איראני."

ומה תעשה ממשלת ישראל בשקט הזה? היא תחתור להשלים את כיבוש הארץ, הן בשטח והן בתודעה הישראלית, הפלסטינית, האמריקנית והעולמית.

הסוגיה האיראנית לא עמדה בפני עצמה. היא שמשה מכשיר בידי נתניהו, ''להוריד'' את אובמה מגבו, בעת שהוא מתמקד במעשה ההתנחלותי.

לכן התקיים בוושינגטון ליקוי ירח מלא בעת ביקורו של נתניהו. הירח הפלסטיני.

חובה עלינו לזכור: כאשר אין אנו רואים את הירח בשמים, אנו עצמנו מסתירים אותו מאור השמש. במציאות הוא קיים ובבא השעה יתגלה לעינינו במלוא נוכחותו. גם ארה''ב תיווכח בכך.

מאמרים נוספים