המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
מראל אקשנר וצמרת ה-Iyi Parti (ויקימדיה)
23.04.2018

מדוע החליט ארדואן להקדים את הבחירות?

כמו בישראל, גם שליט טורקיה מתמודד עם האשמות בשחיתות, וגם המצב הכלכלי בטורקיה מאיים על יציבות שלטונו. אולם ייתכן שלהקדמת הבחירות בטורקיה יש הפעם יש סיבה אחרת

על פי השינוי בחוקה נקבעו הבחירות בטורקיה לנובמבר 2019, אבל השבוע הכריז ארדואן על הקדמתן ל־24 ביוני השנה. התאריך הזה אולי נשמע מוכר – זהו המועד שאליו שאף נתניהו להקדים את הבחירות בישראל כדי להתחמק מכתב אישום.

אולם בין ישראל לבין טורקיה עדיין קיימים הבדלים, וההקבלה הזאת מאירה אותם היטב. בישראל הצליחו מפלגות הקואליציה לסכל את התכנית להקדמת הבחירות, אולי משום שהתאריך המוצע איים על הישגיהן בבחירות הקודמות. בטורקיה, לעומת זאת, אין לאף מפלגה יכולת לסכל את החלטתו של ארדואן. צריך לזכור שכבר לפני שלוש שנים חיסל הנשיא הטורקי במחי יד את כל תיק השחיתות הענק שהוא הואשם בו, והדיח את כל אנשי הרשות השופטת שהתכוונו להעמידו לדין. אמנם נתניהו מקווה לעשות כמעשהו, אבל יש סיכוי סביר שלא יצליח.

בהיותו שליט בעל סמכויות מופלגות ארדואן אכן חסין מפני תביעה. מה אפוא דוחף אותו להקדים את הבחירות? כדי להבין את התשובה צריך קודם כול לזכור שטורקיה עדיין מקפידה על עקרונות הדמוקרטיה הפורמלית. אמנם המערכת המשפטית דוכאה, התקשורת הוכפפה למרותו של השליט והפרלמנט נשלט בידי מפלגת השלטון, אבל הבחירות מתקיימות בפיקוח כל המפלגות ולא קל לזייף את תוצאותיהן.

אחת הדאגות העיקריות של השלטון בחודשים האחרונים היא מצב הכלכלה. למרות קצב הצמיחה המרשים – מעל ל־4% בשנה – מתרבים הסימנים המעידים על משבר כלכלי עמוק. מאזן התשלומים הולך ורע, השקעות חוץ מתמעטות, האינפלציה מתגברת, ובועת הנדל"ן עומדת לקרוס. טורקיה נשענת על סיוע חיצוני, בעיקר מקטר שבמפרץ הפרסי, אולם גם הסיוע הזה – קרוב ל־30 מיליארד דולר עד כה – לא יוכל להמשך לנצח. ארדואן מעריך, ככל הנראה, שיוכל לנהל כלכלת בחירות קצרה ואגרסיבית ולדחות את פרוץ המשבר עד לאחר הבחירות.

אולם, ייתכן שיותר מהמצב הכלכלי מטרידה אותו הופעתה של מתחרה מרשימה על כס הנשיאות – מֶרַאל אַקְשֶנֶר. אקשנר, מהנציגות הבכירות של מפלגת העם הלאומנית (MHP) בפרלמנט, ניתקה את קשריה עם המפלגה ופרשה ממנה ב־2016, כאשר מנהיגהּ, דֶוְלֶת בַּהצֶ'לי, הכריז על תמיכה בשינוי החוקה שיזם ארדואן כדי לבצר את שלטון היחיד שלו. באוקטובר 2017 הכריזה אקשנר על הקמת מפלגה חדשה, "המפלגה הטובה" (Iyi Parti), והודיעה שתתמודד מול ארדואן בבחירות. עמדותיה הן מימין למרכז, ואף שאינה חובשת כיסוי ראש, היא אישה דתייה מאמינה, מתנגדת לאוטונומיה לכורדים ומציגה עמדות מדיניות קשוחות. עם זאת, היא קוראת להשבת חופש הביטוי וזכויות האזרח במדינה.

למרות השליטה המלאה כמעט של ארדואן באמצעי התקשורת, זוכה מפלגתה של אקשנר הכריזמטית לתמיכה גוברת והולכת, בעיקר בקרב הצעירים, והיא מסכנת הן את הרוב האוטומטי של מפלגת השלטון, הן את ביטחונו של ארדואן בבחירתו. ב־18 באפריל הכריזה אקשנר שבכוונת מפלגתה להתמודד בבחירות הבאות לפרלמנט, ושהיא עצמה מתכוונת להתמודד למשרת הנשיאות.

ארדואן, המודאג בבירור מהאתגר, יערום קשיים בדרכה. על המכשול הראשון, הצורך לאסוף מאה אלף חתימות, הודיעה אקשנר שתתגבר בקלות. אולם דרישה משפטית שנייה היא הצורך לנהל כינוס מפלגתי לפחות חצי שנה לפני הבחירות. אף שה"מפלגה הטובה" ערכה את כינוס הייסוד שלה כבר בדצמבר 2017, יותר מחצי שנה לפני המועד שנקבע עתה, פרשנים בטורקיה מעריכים שבית המשפט עלול שלא להכיר בכינוס הזה ולטעון שרק כנס המחוזות המסודר יותר, שנערך בפברואר, מוכר על פי החוק. אם זאת תהיה ההחלטה, לא תוכל אקשנר להתמודד.

אם לשפוט על פי דפוסי ההתנהגות של השליטים האוטוריטריים השולטים ברבות ממדינות העולם כיום – מסיסי במצרים ואורבן בהונגריה, ועד פוטין ברוסיה – יש סיכוי סביר מאוד שדרכה של אקשנר לנשיאות תיחסם בשבועות הקרובים בטיעונים משפטיים כאלה ואחרים. אולם התמיכה הגדולה באקשנר מעידה על אי־שביעות הרצון הגוברת מארדואן, משלטונו האוטוריטרי וממדיניותו הכלכלית, דווקא בחוגים לאומניים ודתיים בטורקיה.

מאמרים נוספים