המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
מוסול שבעיראק (Michael Bracken)
03.03.2016

מוסול בעיני המיעוטים בעיראק

בין אנשי מישור נינווה בעיראק ישנם אנשים הגונים ופטריוטים הכואבים מאוד את מה שקרה לבני המיעוטים במחוז, ובראשם היזידים. רגשות נקמה בסונים הם אולי מובנים אבל הרסניים

טוב, אני מודה בפומבי: אחרי ששמעתי את סיפוריהן של נשים שניצלו משבי דאע"ש ואת סיפורי ההוצאות ההמוניות להורג של משפחות שלמות בשינגאל, ייחלתי לא פעם שהעיר מוסול תימחק על כל יושביה ושיחד אתה ימחקו כל הכפרים הערביים המקיפים אותה וכל עיירותיהם של הטורקמנים-הסונים. אך האם כל זאת היה מוביל אותי לחיים בשלום?

אין ספק כי המוסלמים הסונים במחוז נינווה, ובראשם הערבים והטורקמנים, תרמו תרומה מרכזית למרחץ הדמים שהתרחש בשינגאל והיו מעורבים עד צוואר ברציחתם, בחטיפתם ובשבייתם של אלפי יזידים. הסונים הללו תרמו תרומה גדולה לא פחות גם לגירושן של הקבוצות האחרות שהרכיבו את אוכלוסיית נינווה – נוצרים, שַבַּכִּים ושיעים.

ליבותיהם של בני המיעוטים בנינווה רוויים כיום בשנאה כלפי מוסול, בירת המחוז, ובקרבם בוערים רגשי נקמה עזים. באופן אישי פגשתי בלוחמים-מתנדבים יזידים רבים בהר שינגאל, ורובם איבדו את כל משפחותיהם: אחים, אחיות, בנות זוג, ילדים ועוד. כולם אמרו לי שכל עניינם בחיים כעת הוא נקמה באלה שהרסו את חייהם. נדמה, במבט ראשון, כי יש להם זכות מלאה לדרוש זאת.

עוד ראוי לציין כי רבים מבני המיעוטים בנינווה מייחלים להתמוטטותו של סכר מוסול, באופן שישמיד את הכפרים והעיירות של הערבים-הסונים. אירוע כזה יהיה בראייתם בגדר נקמה אלוהית על הפשעים שביצע דאע"ש נגדם.

אולם כדאי לנו לעצור לרגע. האם נקמה בדמות השמדתה של קבוצה מסוימת באוכלוסייה תוביל לכך שהאחרים יחיו בשלום? והאם כל תושבי מוסול המוסלמים הסונים הם דאע"ש? הרי ישנם אלפי צעירים מבני העיר שהצטרפו למלחמה בארגון הטרור הזה והקריבו קורבנות לא מבוטלים.

אני סמוך ובטוח כי רוב בני המיעוטים בנינווה מתעבים את העיר מוסול עוד משנת 2003, וזאת בשל רדיפות הדמים האלימוֹת, מעשי הרצח והגירוש שהם היו ועודם נתונים להם (המזכירים במידה רבה את רדיפת יהודי עיראק בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת). אולם האם ניתן להאשים שני מיליון אנשים בפשעיהם של כמה אלפי קיצונים עדתיים?

הפתרונות אינם בידיהם של בני המיעוטים לבדם, אלא בשיתוף פעולה בין כלל תושביה של נינווה – תושביה המקוריים, בני המיעוטים או אלה שהובאו אליה בעשורים האחרונים ובמאות האחרונות.

על מנת להרגיע את בני המיעוטים בנינווה, חיוני להכריז על התנערות כללית מכל אלה שיש להם יד בפשעי דאע"ש. יש להביא את הפושעים הללו לדין ולשתף פעולה עם מנגנוני הביטחון כדי לחשוף אותם ולהבטיח כי יישׂאוּ בעונשם כדין. מן הראוי גם לעצור את פשע השינוי הדמוגרפי המבוצע נגד בני המיעוטים, ולהימנע מלהישען על כוחו של הרוב. נוסף על כך, יש לבטל את כל ההחלטות הנוגעות לסוגית השיערוב של נינווה, להחזיר את הערבים לאזורים שבהם חיו לפני שנת 1975, ולהשיב את האדמות לבעליהן המקוריים. יש גם לעמוד על כך שמשרות המנהל הביצועיות באזורי המיעוטים יוותרו בידיהם של בני המיעוטים ולא בידיים זרות.

אני שב ומדגיש כי בין אנשי נינווה ישנם אנשים הגונים ופטריוטים הכואבים מאוד את מה שקרה לבני המיעוטים במחוז. בליבותיהם של אלה אנו צריכים לזכות, כי אין כל חכמה בכך שנהפוך את עצמנו לאויבים של כולם.

הנקמה לא תוביל אלא לנקמה נוספת וכך ניכנס לתוך מבוך-דמים שאת מחירו ישלמו הדורות הבאים. על כן, שומה עלינו להתמודד בשׂוֹם שכל עם האירועים לאחר שדאע"ש ייפול את נפילתו הבלתי-נמנעת, שהיא בגדר עניין של זמן.


ח'דר בחזאני הוא עיתונאי יזידי ותיק מן העיירה היזידית בחזאני בקרבת מוסול. המאמר התפרסם במקור בערבית בעיתון א-סבאח אל-ג'דיד ותורגם לעברית על ידי עידן בריר.

מאמרים נוספים