מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
13.11.2011

מחיר הצביעות וההסתגרות

לתיאוריות קונספירציה יש נטייה להגשים את עצמן. הימין, המאמין שהעולם כולו נגדנו, ולכן צריך לחוקק חוקים המוֹנעים ממדינות ומארגונים זרים להביע עמדה על הנעשה בתוך ישראל, מתנהל בדרכים המקוממות נגדנו את העולם כולו. בסופו של יום, ולאחר שהימין מממש את תכניותיו המוּנעוֹת על ידי פחדיו, העולם אכן נגדנו.

יחסן של מפלגות הימין הישראליות למדינות העולם הולך ונדמה לעמדתם של הפונדמנטליסטים המוסלמים הקיצוניים: הסתגרות וצביעות. החוק של חבר הכנסת אופיר אקוניס מהליכוד, המיועד להגביל תרומות של ממשלות וארגונים זרים הניתנות לארגונים ישראלים, הוא דוגמה לכך. מטרת החוק, אומר אקוניס, היא למנוע מצב שבו "מדינות זרות מתערבות בשיח הפוליטי בישראל באמצעות כסף שהן תורמות לעמותות שהמטרות שלהן פוליטיות". אקוניס אינו מדבר על השפעה פוליטית ישירה – על מוקדי כוח, כגון הכנסת או מוסדות של המדינה - ואפילו לא על קשרי הון ושלטון. המטרה המוצהרת שלו היא למנוע עמדה מסוימת בשיח הישראלי - עמדה שתנוסח על ידי ישראלים אבל המימון שלה יגיע ממדינות וארגונים זרים.

האם אקוניס בדק כיצד מדינת ישראל מקדמת את האינטרסים שלה? האם הוא בדק מה נהוג במדינות העולם החופשי?

כל מי שמכיר את יחסי ישראל וארצות הברית יודע שישראל מעורבת עד צוואר בפוליטיקה האמריקאית. השדולה המכונה אייפא"ק מתערבת ישירות בהצבעות של חברי קונגרס אמריקאים. זו לא השפעה עקיפה על שיח אלא השפעה ישירה על מוקדי כוח. אמריקאים רבים זועמים על אופן ההתנהלות של אייפא"ק בטענה ששדולה זו פוגעת באינטרסים של ארצות הברית. אולם הם אינם  עומדים לשנות את החוק. הם מקבלים את  כללי המשחק הפוליטי בארצות הברית, לפיהם שדולות או ארגונים זכאים לנסות להשפיע על מוקדי הכוח הפוליטיים ועל הציבור בכלל. כך נבנית עוצמתן של דמוקרטיות – האזרח יכול לבחור ממגוון של רעיונות, ולא רק ממספר מצומצם של רעיונות המוצעים להם על ידי השליטים.

החוק של אקוניס יגרום נזק לתדמיתה של ישראל. כיצד אפשר לקחת ברצינות מדינה שמנסה להשפיע באמצעות ארגונים ושדולות במדינות אחרות אבל אוסרת על כך אצלה בבית? כיצד אפשר לכבד צביעות כה שקופה?

למרבה המבוכה, רוח החוק של אקוניס, ושל מתחריו ב"ישראל ביתנו", דומה להפליא להשקפת העולם של פונדמנטליסטים מוסלמים קיצוניים. אלה ואלה משכנעים את עצמם שהעולם "כולו נגדנו" וכי מטרתם של כוחות חיצוניים היא להחדיר רעיונות זרים ומסוכנים שעתידים לפורר את החברה מבפנים. לכן, לדעתם, יש לחוקק חוקים האוסרים על השמעת רעיונות ביקורתיים ולשלוט ב"שיח הציבורי".

הסתגרות שכזאת אופיינית לחברות מבוהלות שאינן בטוחות בעצמן וחוששות להתמודד עם הביקורת המופנה כלפיהן. לעומתן, חברות בעלות ביטחון עצמי מסוגלות לעמוד בפני ביקורת פנימית וחיצונית כאחת ואינן נזקקות להטלת איסורים על השמעת רעיונות של יחידים וארגונים, אם פנימיים ואם חיצוניים. ההתמודדות היא באמצעות מענה לטענות עצמן.

החולשה וחוסר הביטחון שמקרין  החוק המוצע על ידי אקוניס יפגעו בישראל ובמדיניות החוץ שלה. הולך ונוצר מצב שבו גם המחוקקים הישראלים וגם הדיפלומטיה הישראלית נתפשים כתלושים, כצדקנים וכצבועים במידה חריגה אפילו בפוליטיקה הבינלאומית. מדיניות החוץ חסרת האמינות של ישראל, המתבטאת בכך שראש הממשלה מדבר על הקמת שתי מדינות ועושה כל שביכולתו כדי להכשיל את התהליך, פוגעת בנו כבר עכשיו. הסנקציות של גרמניה וההצבעה של צרפת על קבלת הפלסטינים לאונסק"ו, ביחד עם הגינויים שגינתה ארצות הברית את ישראל בעניין  הקפאת כספי הרשות, הן שלוש משלל הדוגמאות שראינו מהשבועות האחרונים. אם נוסיף לכך חוקים המוֹנעים מתנועות וממדינות זרות לעשות אצלנו את מה שאנחנו עושים אצלם, מעמדה של ישראל ילך ויישחק עוד יותר.

לתיאוריות קונספירציה יש נטייה להגשים את עצמן. הימין, המאמין שהעולם כולו נגדנו, ולכן צריך לחוקק חוקים המוֹנעים ממדינות ומארגונים זרים להביע עמדה על הנעשה בתוך ישראל, מתנהל  בדרכים המקוממות נגדנו את העולם כולו. בסופו של יום, ולאחר שהימין מממש את תכניותיו המוּנעוֹת על ידי פחדיו, העולם אכן נגדנו. לא בגלל גזרת גורל או אנטישמיות, אלא בגלל שממשלת ישראל מתנהלת ונוקטת מדיניות של משטרים שהעולם נוטה לבודד ולהעניש.

מאמרים נוספים