מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
26.08.2011

מלכודת בסיני

ישראל  במלכודת. חצי האי סיני  נעשה לאזור קשה לשליטה בשל המתחים שבין האוכלוסיות הגרות בו, הטופוגרפיה, ומגבלות השליטה המוטלות על המצרים על פי הסכמי השלום עם ישראל. כתוצאה מכך נבנות בו תשתיות טרור מסוכנות, כמו אלו שביצעו את הפיגוע בדרך לאילת בשבוע שעבר. אך למרות שסיני הפך לחממת טרור, ישראל  איננה יכולה לפעול ישירות כדי למנוע זאת. שכן, כל תגובה ישראלית -- חדירה לשטחה של מצרים, ירי לעברה או ביקורת ציבורית כלפי ההנהגה המצרית --  תוביל לתקרית דיפלומטית  שעלולות להיות לה השלכות אסטרטגיות על היחסים עם מצרים.

המלכודת בסיני מלמדת אותנו מה עלול  להתרחש באזור כולו. היא מלמדת אותנו על מגבלות הכוח של ישראל. ישנם צעדים ביטחוניים שאנחנו לא יכולים לבצע לבד. במילים אחרות, אנחנו תלויים בשיתוף הפעולה של הממשלות השכנות. אם אנחנו רוצים למנוע מארגוני טרור להתבסס באזורים הנמצאים תחת שליטת מצרים או ירדן, אנחנו חייבים לגייס אותן למאבק הזה. עד כה ידענו תקופות של שיתוף פעולה יעיל: צבאות ישראל וטורקיה שיתפו פעולה בעבר; ישראל וירדן חלקו ביניהן  מידע קריטי; כוחות פלסטינים בגדה סייעו לסכל פיגועים של החמאס, וגם המצרים סייעו לנו במאבק נגד קבוצות טרור שונות.

המצב הבלתי נסבל הזה  החמיר עוד יותר כאשר ההמונים המצרים סילקו את מבארכ מהשלטון. הרגישות בצד המצרי לפגיעה בריבונותה הולכת וגוברת, וכפי שציין בכיר מצרי, ישראל חייבת להבין את הלך הרוח במצרים.  שכן, זהו הלך הרוח שהפיל מספר שליטים ערביים, וגם במדינות הנראות יציבות יחסית הוא עלול לעורר תאבון פוליטי. הציבור הרחב כיום הוא בעל עוצמה והשפעה ומשנה את כללי המשחק הפוליטי במדינות ערב. 

הלך הרוח הזה לא עובד לטובת ישראל. העם המצרי אינו רוצה פגיעה בכבוד של מצרים.  הוא יסרב לקבל פגיעות חוזרות ונשנות בריבונותה.  הוא גם לא יהיה מוכן לשתף פעולה עם ישראל כנגד הפלסטינים. כתוצאה מכך, מרחב התמרון של ישראל ויכולותיה להילחם בטרור היוצא מסיני הצטמצמו.

אולם לצד הקושי החיצוני, קרי,  הרגישות הגוברת במדינות ערב, ישראל עשתה ועושה סדרה של טעויות שתעלה לה ביוקר. מאז עליית נתניהו לשלטון היחסים עם המדינות השכנות הולכים מתדרדרים. מדינות כמו ירדן ומצרים אינן מאמינות לצמרת הפוליטית של ישראל ואינן מעוניינות לקיים עמה מגעים.

על משמעותם של יחסים מדורדרים בדרג הפוליטי ניתן ללמוד מאירועי סיני. אי הבנה וטעות מקומית של לוחמים ישראלים שייתכן שהרגו מצרים כמעט עלתה לנו במשבר דיפלומטי. המשבר נמנע בגלל התערבות צדדים נוספים כגון האמריקאים ובגלל מגעים של דרגים מקצועיים - ישראלים ומצרים. הוא לא נמנע בזכות ממשלת נתניהו.

השלוב של מדיניות ישראלית הנתפשת כמתחמקת מתהליך השלום ובמקביל מתרברבת ומעליבה - כגון פרשת הכיסא והשגריר הטורקי או הקלילות שבה ח"כים מהימין מדברים על הפלת השלטון של עבדאללה והחלפתו בפלסטינים - עם עליה ברגישות הפוליטית במדינות ערב, הנובעת ממעורבות ההמונים בפוליטיקה, מעמידה את ישראל במצב מסוכן. נקלענו למצב שבו כל טעות או מעידה מביאים אותנו אל סף משבר, בעוד הכלים הדיפלומטיים של ישראל הולכים ונשחקים.

העוצמה של ישראל והיכולת שלה להשיג את האינטרסים הביטחוניים שלה תלויים ביכולות הדיפלומטיות שהיא מטפחת. כאשר הרגישות בצד הערבי עולה והיכולת לתמרן בצד הישראלי יורדת, אנחנו צועדים בשדה מוקשים. רק אם נבין זאת ונחליף דיסקט - קרי נעבור מהגישה הבריונית, שלכאורה משיגה עבורנו את הדבר החמקמק המכונה "הרתעה", לגישה של שיתוף פעולה ונכונות לפשרות, שיוצרת אמון ושיתף פעולה - תוכלנה ממשלות ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה.

מאמרים נוספים