מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
27.04.2015

מפלגה ערבית רעננה ואקטיביסטית

הישגיה של הרשימה הערבית המשותפת בבחירות האחרונות לכנסת מביאים לשיא את מספר חברי הכנסת הערבים המתאפיינים בגיל צעיר יחסית, גיוון מגדרי ואתני ואקטיביזם אזרחי. עתה יש גם הזדמנות לשכך את המתח ההיסטורי בין המפלגות הערביות לבין עמותות החברה האזרחית הערביות ולהמירו בפעולה משותפת ובהישגים פרלמנטריים.

בדצמבר האחרון החליטה הכנסת התשע עשרה על התפזרותה, שנה ועשרה חודשים בלבד לאחר שהתכנסה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, יושב ראש בל"ד, נשא דברים במליאת הכנסת והתייחס להקדמת הבחירות ולהעלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3.25%. זחאלקה סיפר על מאמצים שנקטו בל"ד וגורמים אחרים לגיבוש התמודדות ערבית משותפת בבחירות במטרה לעבור את אחוז החסימה, והוסיף: "מי שלא רצה 11 חברי כנסת ערבים בכנסת יקבל 15 חברי כנסת".

בבחירות זכתה הרשימה הערבית המשותפת בסופו של דבר ל-13 מנדטים, שאחד מהם מאויש על ידי חבר הכנסת היהודי דב חנין מחד"ש. לצדם מכהנים ארבעה חברי כנסת ערבים נוספים במפלגות ציוניות. בכנסת הקודמת, לשם השוואה, היו למפלגות המרכיבות כיום את הרשימה המשותפת עשרה נציגים ערבים, וכך גם בכנסת שלפניה.

הגדלת כוחן של המפלגות הערביות ושל חד"ש בכנסת הנוכחית נובעת מהעלייה המשמעותית בשיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות. זו הושפעה גם מהפוטנציאל של הרשימה המשותפת לפעול ביעילות למען האוכלוסיה הערבית במדינה. אולם לעליה בשיעור ההשתתפות אחראים גם מועמדים שהוצבו במקומות ריאליים ברשימה והפכו אותה אטרקטיבית בעיני רבים, כולל מי שלא מימשו בעבר את זכות ההצבעה שלהם.

חצי מבין שנים עשר חברי הכנסת הערבים מטעם הרשימה המשותפת הם חדשים: לכל הנציגים הערבים של חד"ש, ארבעה במספר, זוהי הקדנציה הראשונה בכנסת; בתנועה הערבית להתחדשות אחד מבין שני חברי הכנסת הוא חדש, וכך גם חבר כנסת אחד מבין שלושת נציגיה של רע"ם. שלושת הנציגים של בל"ד בכנסת, לעומת זאת, הם חברי כנסת ותיקים. בהשוואה לכנסת ה-19 מדובר במהפך של ממש, שכן בזו האחרונה רק שניים מבין עשרת חברי הכנסת הערבים בחד"ש ובמפלגות הערביות היו חדשים.

שנים רבות דרשו אזרחים ערבים, צעירים בעיקר, כי הדור המבוגר אשר כיהן בכנסת תקופה ארוכה יפנה את מקומו לטובת מועמדים חדשים וצעירים. הרשימה המשותפת עונה על הציפיות הללו: ממוצע הגילאים של חברי הכנסת הערבים מטעמה הוא 50, בעוד שממוצע הגילאים של חברי הכנסת הערבים בקדנציה הקודמת של הכנסת היה 55. הרשימה המשותפת מגוונת יותר מהמפלגות הערביות גם מבחינה דתית, ויש בה ייצוג לאזרח דרוזי, איש חד"ש עבדאללה אבו-מערוף. 12 החברים הדרוזים בהיסטוריה של הכנסת השתייכו למפלגות ציוניות, ורק אחד השתייך למפלגה ערבית. אבו מערוף הוא הדרוזי השני המכהן כחבר כנסת מטעם מפלגה יהודית-ערבית.

כרזה של הרשימה המשותפת (תמונה מתוף דף הרשימה בפייסבוק)

הרשימה המשותפת ראויה לציון גם בהיבט המגדרי. בכנסת העשרים מכהנות לראשונה שתי נשים ערביות, עאידה תומא סלימאן וחנין זועבי, אשר שובצו במקומות גבוהים יחסית (החמישי והשביעי, בהתאמה) ברשימה. בכך הוכפל מספרן של הנשים הערביות בהשוואה לכנסת הקודמת. תומא סלימאן היא גם האזרחית הערבייה הראשונה אשר מייצגת בכנסת את חד"ש, בשעה שזועבי היא הנציגה הראשונה בכנסת של מפלגה ערבית. לפניהן כיהנו שתי נשים ערביות כחברות כנסת מטעם מפלגות ציוניות.

החל בסוף שנות השמונים ניכרה התגבשות של חברה אזרחית ערבית בישראל, אשר באה לידי ביטוי בפעילות ענפה של עמותות וארגונים במגוון של תחומים – זכויות אדם ומעמד משפטי, תכנון עירוני ואיכות סביבה, מעמדן וזכויותיהן של נשים, חינוך ועוד. תרומתם העיקרית של ארגונים אלה הייתה ביצירת סדר יום הקשוב לבעיות המטרידות את האזרחים הערבים. החל במחצית שנות התשעים ניכרה תנופה משמעותית בפעילותם של הארגונים הללו, וניתן לזקוף לזכותם הצלחות והישגים בלתי מבוטלים.

אולם פן אחר של פעילותם של ארגוני החברה האזרחית הוא המתח הניכר לעיתים בינם לבין חברי הכנסת הערבים. מקורו של המתח הוא בתחומי העיסוק של העמותות והארגונים, המקבילים לא אחת לנושאים שחברי כנסת ערבים מגדירים כנושאים מרכזיים בפעילותם הפרלמנטרית. מכאן נובעת הביקורת הרווחת נגד חברי כנסת ערבים כי בעשורים האחרונים פעלו עמותות החברה האזרחית למען האוכלוסיה הערבית יותר ממה שפעלו למענה חברי הכנסת הערבים אי פעם.

הכנסת הנוכחית כוללת מספר חסר תקדים של אזרחים ערבים שבעברם פעילות ענפה במסגרות שונות לקידום מעמדה של האוכלוסייה הערבית. כאלה הם, בין היתר, עאידה תומא סלימאן שייסדה את העמותה "נשים נגד אלימות" ועמדה בראשה, חנין זועבי ממרכז התקשורת "אעלאם", באסל ע'טאס מאגודת הגליל העוסקת בתחומי איכות הסביבה, תברואה ועוד, ועבדאללה אבו-מערוף מ"רופאים לזכויות אדם". יוסף ג'בארין הוא ראש מרכז "דראסאת" למשפט ולמדיניות, ומשמש גם חבר הוועד המנהל של עמותת סיכוי המשותפת ליהודים ולערבים ומטרתה לקדם שוויון אזרחי. גם ראש הרשימה המשותפת איימן עודה עבד בעברו בעמותת סיכוי. חברותם של כל אלה בכנסת העשרים היא הזדמנות להפוך את המתח בין המפלגות הערביות לבין העמותות לאתגר שיוביל לשיתוף פעולה פורה ולהישגים פרלמנטריים.

מאמרים נוספים