מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
24.03.2012

נמאס לכן מאחוס"לים? הפשלנה שרוולים!

אתר "אפשר לחשוב" לא הוקם כאכסניה אחוס"לית: רחוק מזה. ביקשנו מלכתחילה להפכו לבמה לפרסום מאמרים מקצועיים ומאמרי דעה של נשים לצד גברים, ערבים לצד יהודים, מזרחים לצד אשכנזים, ימנים לצד שמאלנים, רדיקלים בועטים לצד מדשדשים בביצת המיינסטרים. החודשים שנקפו מוכיחים כי אנו זקוקים לסיוע פעיל בכך. כל מה שעליכן ועליכם לעשות כדי לממש יחד אתנו את היעד הזה הוא להפשיל שרוולים ולהתחיל לכתוב.

אתר "אפשר לחשוב" הוקם ביולי 2011 על ידי קבוצה של אנשי אקדמיה מתחום האסלאם והמזרח התיכון: ד"ר נמרוד הורביץ, פרופ' דרור זאבי, ד"ר שאול ינאי ואנוכי. ארבעתנו היינו עורכי התוכן הראשונים של האתר, ואלינו הצטרף מאוחר יותר עיתונאי המתמחה במזרח התיכון, מוסמך החוג לאסלאם ולמזרח תיכון באוניברסיטה העברית, אלחנן מילר.

בהכללה גסה, ניתן לתאר את חברי מערכת האתר כאחוס"לים: אשכנזים (הרוב), חילונים (הרוב), ותיקים (חלק), סוציאליסטים ולאומיים (בדרגות משתנות). כולנו גברים. מכיוון שהמציאות מעצבת את התודעה, המאמרים שאנו כותבים משקפים, בהכללה גסה, את מי שהננו. אין בהם, בדרך כלל, רדיקליזם רעיוני, אלא נסיון להעביר בצורה נגישה לציבור המשכיל את הידע שצברנו בתחומי עיסוקנו ולעתים את דעותינו בנושאים פוליטיים וחברתיים.

הדברים נכונים גם לרוב הכותבים הקבועים והמזדמנים באתר. אמנם שתיים מהכותבות הקבועות באתרנו הן נשים, אולם תדמיתו המבוססת של האתר היא של במה מקצועית לגברים, אשכנזים, חילונים וליברלים. מאמרים של נשים ושל ימנים אינם חזיון נפוץ, וישנם מעט מאוד כותבים מזרחים. ערבים כמעט לא פרסמו באתר. הכנס הראשון שלנו, שנערך בינואר האחרון, שיקף בסך הכל את אופיו של האתר, ולא הייתה בו ולוּ מרצָה אחת. רק ברצועת התמונות בראש עמוד הבית באתר ישנו ייצוג מלא לנשים.

כל האמור לעיל אינו לזכותנו, ואנו מודעים לכך. לאחר פרסום תכנית הכנס נתקלנו בתגובות של ביקורת, ולעתים לעג, מחוקרות מתחום האסלאם והמזרח התיכון, שהצביעו על ההרכב ה"משעמם" של הדוברים בכנס וטענו שהוא משקף את אופי האתר. על מה שהוא אשמתנו כבר התוודיתי לעיל (והחלטנו שנעשה כל שלאל ידינו שהאירוע הפומבי הבא של האתר יהיה מגוון יותר). כעת ברצוני לפנות למבקרותינו ולמבקרינו בבקשה ישירה: במקום לקלל את החושך, אנא הדליקו נר. כתבו לנו מאמרים וסייעו לנו להפוך את האתר למגוון יותר, עשיר יותר, ייצוגי יותר ומאתגר יותר.

קהילת אנשי המקצוע בתחום האסלאם והמזרח התיכון בארץ איננה מאוד מגוונת: כרוב האקדמיה הישראלית יש בה ייצוג לא פרופורציונלי לגברים, אשכנזים, חילונים ואולי גם ליברלים. משמעות הדבר היא שמאגר הכותבים הפוטנציאלי של "אפשר לחשוב" נוטה מלכתחילה לכיוונים אלה. אולם הקוראת הממוצעת אינה מודעת, אולי, לעובדה שניסינו לשבור את תקרת הזכוכית: פנינו לערבים, פנינו לנשים, פנינו לימנים, וביקשנו, כמעט שיווענו, למאמרים. אחוז ההיענות היה נמוך מאוד – דומה לזה שזכינו לו מכל האחרים. אולם מכיוון שהיתר הם ממילא הרוב, המאמרים באתר משקפים את כשלוננו בתחום זה.

מעולם לא דחינו מאמר שנשלח אלינו לפרסום. במקרים ספורים ביותר החזרנו את המאמר בבקשה לתיקוני עריכה או הבהרת תוכן, אך לרוב עשינו זאת בעצמנו. ניסינו מספר פעמים, ישירות ודרך עמיתות ועמיתים, לגייס עורכות תוכן ועורכי תוכן ימנים וערבים, מתוך מחשבה שאלה יביאו כותבות וכותבים הקרובים להם מבחינה זהותית, רעיונית או מקצועית. העלינו חרס בידינו: אנשים אינם ששים להתנדב, ובראשם אנשי אקדמיה הטרודים בענייניהם ובדרך כלל ממוקדים בפרסום אקדמי באנגלית.

לאחרונה פרסמנו באתר אילמ"א "קול קורא" למאמרים באתרנו. אנו מאמינים שנשות ואנשי המקצוע בארץ יפיקו תועלת מפרסום באתר, הנקרא על ידי אלפי קוראים בחודש, ומהפרסום המקביל של מאמריהם באתר "מגפון" הנקרא על ידי אלפי קוראים ביום. אולם, חשוב מזה, אנו מאמינים שידע מקצועי בתחומים כה מעניינים ורלוונטיים לחיים של כולנו במדינת ישראל, ראוי לו שיהיה מנת חלקו של ציבור משכיל ושוחר ידע, ולא רק מנת חלקם של יודעי ח"ן בקהילה האקדמית בחו"ל. זו הסיבה בגינה כולנו עמלים, בהתנדבות, למלא את האתר ברציפות בתוכן מעניין.

אתר "אפשר לחשוב" לא הוקם כאכסניה אחוס"לית: רחוק מזה. ביקשנו מלכתחילה להפכו לבמה לפרסום מאמרים מקצועיים ומאמרי דעה של נשים לצד גברים, ערבים לצד יהודים, מזרחים לצד אשכנזים, ימנים לצד שמאלנים, רדיקלים בועטים לצד מדשדשים בביצת המיינסטרים. החודשים שנקפו מוכיחים כי אנו זקוקים לסיוע פעיל בכך. כל מה שעליכן ועליכם לעשות כדי לממש יחד אתנו את היעד הזה הוא להפשיל שרוולים ולהתחיל לכתוב.

מאמרים נוספים