מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
13.04.2013

נסיגת המדינה המצרית

ההתלקחות האחרונה בין קופטים ומוסלמים מלמדת על ירידה בסמכות המדינה המצרית

שבעה הרוגים בהתנגשויות בין קופטים למוסלמים אינו מספר המתים הגבוה ביותר שידעה מצרים בהתנגשויות מעין אלה מאז שהתחלף השלטון במדינה בשנת 2011. ולמרות זאת, נדמה שדווקא ההתפרעויות שהתרחשו לפני כשבוע בח'סוס, ישוב הנמצא צפונית לקאהיר, ואשר גבו את חייהם של שבעה תושבים,  מעידות על מצבם העגום של שליטי מצרים הנוכחיים.

אף על פי שלא לגמרי ברור מה הניע את האירועים, דו"ח של "המועצה הלאומית לזכויות אדם", המציג דיווח אמין, מצביע על תרומתם של כל הצדדים המעורבים להתלקחות. הגפרור שהצית את הפיצוץ היה כמה כתובות קיר שכתבו נערים בעיירה ח'סוס. כפי שעולה ממקורות אלה, האוכלוסייה המקומית ניצלה את העימותים בין נוצרים ומוסלמים כדי לסגור חשבונות מן העבר, ונוצרים ומוסלמים פגעו זה ברכוש של זה. במקביל, אנשי דת מקומיים, נוצרים ומוסלמים, הסיתו את התושבים וליבו את היצרים. אירועים אלה מלמדים שמתחת לפני השטח מבעבע מתח עצום בין הקופטים למוסלמים וכי כתובת על הקיר יכולה לעורר את השונאים משני הצדדים כדי להשתלח ביריביהם. ההתפרעויות חרגו במהרה מגדר פגיעות ברכוש והחלו לגבות חיי אדם. נראה שההרוג הראשון היה נער מוסלמי, ותגובת המוסלמים על כך יצאה מכלל שליטה. המתח והעימותים הפכו לעימותים בנשק חם. במהלך האירועים, לפי דיווח "המועצה הלאומית לזכויות אדם", הקפידו כוחות הביטחון לא להימצא במוקדי האלימות. התוצאה הייתה שאזרחים חמומי מוח השתלטו על הרחובות ודרדרו את המצב.

לפי הדו"ח, האחראי לביטחון באזור טען שאין לגרור את אנשי המשטרה למהומות רחוב משום שהם הופכים בקלות למטרות למעשי אלימות. אמירה שכזאת נשמעת מוזרה, לכאורה, שהרי עבודתם של אנשי ביטחון ומשטרה היא להתמודד עם אירועים שכאלה ולהשתלט עליהם, גם במחיר של חשיפה לסכנות, אולם למעשה היא משקפת קו חשיבה נפוץ בקרב כוחות הביטחון המצריים, שמזה כמה חודשים אינם ממלאים את תפקידם באזורים שונים של מצרים בשל התנכלויות מצד אזרחים. הדו"ח, כמובן, מתעכב על הערתו של אותו איש ביטחון ומציין שהערה זו חושפת את אוזלת היד של אנשי מערכות הביטחון, המסתפקים בצעדים שטחיים ולא מספיקים.  

יומיים אחרי התפרצות האלימות וההרג ניסו הנוצרים לקבור את מתיהם. מסע ההלוויה יצא מן  הקתדרלה של מרק הקדוש בשכונת עבאסיה, בקאהיר, אולם נושאי ארונות המתים נאלצו לחזור לכנסייה משום שהותקפו על ידי המון מוסלמי. היו אף שטענו שגם אנשי כוחות הביטחון ירו אל עבר הרחבת הקתדרלה. הנוצרים התכנסו בקתדרלה, והאפיפיור הקופטי ומנהיג הקהילה במצרים, טאוודרוס השני, ניסה להפעיל את קשריו כדי שכוחות הביטחון ישימו קץ למעשי האלימות, אולם אנשי הביטחון הגיעו רק לאחר זמן רב, ובינתיים נהרגו שני נוצרים נוספים. כאשר טאוודרוס השני נשאל על כך הוא ביקר נחרצות את השלטונות המצריים והאשימם בהתרשלות בטיפול האירוע.    

כנותו של האחראי לביטחון באזור, הביקורת התקיפה של טאוודרוס השני וההערה של כותבי הדו"ח מלמדות על כך שהמדינה, שאמורה להחזיק במונופול על השימוש בכוח, חוששת להתעמת עם האוכלוסייה. זוהי הוכחה אחת מני רבות לכך שהמדינה המצרית נמצאת בנסיגה ומפנה את השטח לעבריינים ולמיליציות מקומיות. רבים מייחסים את התדרדרות היחסים בין המוסלמים לקופטים להעברת השלטון לידי "האחים המוסלמים", אולם כרגע קשה לדעת אם אוזלת היד של כוחות הביטחון היא תוצאה של הקושי של הנהגת "האחים" להתעמת עם האסלאמיסטים או שמא היא תוצאה של חולשה כללית של כוחות הביטחון, שהפכו להיות אחד המוסדות השנואים במצרים והחליטו לתת לאזרחים לפתור את בעיותיהם בעצמם.

מאמרים נוספים