המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
סלמאן מלך סעודיה (ויקיפדיה)
25.01.2016

נסיכויות המפרץ והמשבר הסעודי-איראני

נסיכויות המפרץ הקטנות מהססות ליישר קו עם סעודיה ולנתק באופן מוחלט את יחסיהן עם איראן. מעבר להצהרת העצמאות ביחס לסעודיה, יש בכך איתות לאיראן שאין בכוונתן לקחת צד מובהק במלחמה בין שתי המעצמות הגדולות של המפרץ הפרסי והמזרח-התיכון.

המשבר הדיפלומטי בין שתי המעצמות הגדולות של המפרץ הפרסי, ערב הסעודית ואיראן, הציב את מדינות המפרץ הקטנות יותר בדילמה משמעותית. מהצד האחד מאיימת איראן על יציבותן ואולי על עצם קיומן, בין היתר על-ידי הסתת המיעוטים השיעים החיים בהן נגד השלטונות. מהצד השני, לאורך מאה השנים האחרונות לא הסתירה ערב הסעודית את רצונה לפרוס עליהן את חסותה או אף לספח את חלקן אל תוך הממלכה הסעודית.

המשבר הנוכחי עימת שוב את הנסיכויות הקטנות עם עמדתן ביחס למאבק המעצמתי הסעודי-איראני ויכולתן להתנגד להנחיות היוצאות מריאד בכל הנוגע ליחסיהן עם איראן. לאחר שערב הסעודית ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן, בעקבות הפגיעה בשגרירותה בטהראן, היא הבהירה למדינות כמו כווית, בחרין, קטר, איחוד האמירויות ועומאן כי היא מצפה למהלכים דומים מצדן. לבחרין, ששרידותה תלויה בנוכחות צבאית סעודית, לא היו הרבה ברירות. אולם ציפייתם של הסעודים כי נסיכויות הנפט האחרות תצטרפנה למהלך נכזבה.

נסיכויות הנפט הקטנות במפרץ מעדיפות את האינטרסים שלהן על אלה של שכנתן הגדולה. כווית, איחוד הנסיכויות וקטר השיבו את שגריריהן מאיראן אך לא ניתקו את היחסים באופן מלא. מדינות אלו שותפות לחשש הסעודי מהשאיפות להגמוניה איזורית איראנית-שיעית, ועוקבות בדאגה גוברת אחר חימושן של קבוצות שיעיות בעיראק, סוריה, לבנון, תימן ואף במפרץ הפרסי על-ידי איראן. עם זאת, הן מקפידות זה שנים ארוכות על מדיניות חוץ עצמאית ככל האפשר. סעודיה אמנם הצילה את המשטר בבחרין מנפילה בידי הרוב השיעי, אך מאז שולטת במדינה בפועל. ביוני 2013 היא הייתה מעורבת בהדחת האמיר של קטר, חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני, לטובת בנו חמד, לאחר שהראשון נקט מדיניות חוץ שלא נשאה חן בעיני סעודיה. מקרים אלה, ונסיונות אחרים של סעודיה לפרוש חסות מלאה על נסיכויות המפרץ הקטנות, לימדו את האחרונות להיזהר מקרבה יתרה לשכנה הדורסנית.

הנסיכויות הקטנות עוקבות בחשש אחר "מלחמת הנפט" בין איראן לערב הסעודית. כלכלתן ואולי יציבותן הפוליטית תלויות במחיר חבית הנפט, שצנח לפחות מ-30 דולר. הן מצויות על-סף מיתון כלכלי בשל אובדן מתמשך של הכנסות בשווי עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות. מציאות זו חיבה אותן לקצץ באופן ניכר את השירותים החברתיים שהעניקו לאזרחיהן בנדיבות זה עשרות שנים. מעבר לכך, המלחמה בתימן בהנהגתה של ערב הסעודית, אשר גרמה עד כה לעשרות הרוגים בקרב חיילי המדינות הקטנות ולהוצאות כלכליות עצומות, עדיין מדשדשת למרות הבטחות סעודיות קודמות.

הנסיכויות מתחילות לפקפק בתבונת היענותן לתביעה הסעודית לקחת חלק במלחמה בתימן. חוסר יכולתו של הצבא הסעודי, החמוש במיטב הנשק המודרני, להכריע את המורדים החות'ים החמושים בעיקר בנשק סובייטי מיושן, העלה ספקות בקרב שליטי הנסיכויות ביכולתה של סעודיה להגן עליהן במקרה של עימות ישיר עם איראן. המלחמה אף חשפה אותן לזעם גדל והולך מצד מיליוני תימנים העובדים בנסיכויות, בעיקר בגלל ההפצצות חסרות הרסן מהאוויר על אוכלוסייה אזרחית בתימן.

על רקע כל זאת ניתן להבין את היסוסיהן של רוב מדינות המפרץ ליישר קו עם סעודיה ולנתק באופן מוחלט את יחסיהן עם איראן. מעבר להצהרת העצמאות ביחס לסעודיה, יש בכך איתות לאיראן שאין בכוונתן לקחת צד מובהק במלחמה בין שתי המעצמות הגדולות של המפרץ הפרסי והמזרח-התיכון.

מאמרים נוספים