מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
07.07.2011

סאן ז'וסט

בימים האחרונים, כשהמהפכה מתנדנדת בין טריפולי לדמשק, אני חושב על לוּאִי אנטואן דה סאן ז'וּסט. כצעיר בן עשרים מאחת מערי השדה שקרא את ספרי מונטסקייה ורוסו ואש המהפכה בערה בעצמותיו, הגיע סאן ז'וּסט לפריז זמן קצר אחרי מהפכת 1789. טוויטר ופייסבוק לא היו לו אבל הוא מצא את עצמו במהרה מניף את נס המרד ומנהיג את המהפכנים הקיצוניים יותר, לצדם של רובספייר והיעקובינים. תוך זמן קצר נבחר לחבר האספה, לחבר "הוועדה לשלום הציבור", ולאחד ממנהיגי שלטון הטרור.
 
סאן ז'וסט סבר תחילה שהעניין פשוט. העם רוצה חרות, שוויון ואחווה והדרך להשיגם פשוטה - דמוקרטיה והנהגה הקשובה לרצונו של העם. אולם במהרה גילה שהכוחות המתנגדים למהפכה, ואלה שאינם מבינים אותה, חזקים יותר מתומכיה. אט אט התרחק מן המהפכנים המתונים וחתר לביטול מוחלט של המלוכה, וכאשר המלך לואי ה-16 נתפס בבגידה ובנסיון בריחה מפריז דרש בתוקף להוציאו להורג. אין פשרות במהפכה ויש להשלימה עד תום. תוך זמן קצר אנו מוצאים אותו בין מובילי התקופה האפלה המוכרת בשם "הטרור" שבו הוצאו להורג המתונים יותר שבין מנהיגי המהפכה.
 
בספרים שכתב באותן שנים ניכרת אכזבתו מן העם שאינו מוכן להקרבה הנדרשת ממנו למען המהפכה. החירות, השוויון והדמוקרטיה אינם מובנים מאליהם והעם עדיין אינו בשל לנטוש את הדת, לוותר על הסגידה למלך, ולבחור בהם בעצמו. נאמן לחינוכו הקתולי הקפדני, הוא מציע לחנך את הדור הצעיר בסגנון המוכר לנו ממדינות קומוניסטיות או מן הקיבוץ המוקדם - הפרדת ילדים מהוריהם, חינוך במעין מנזרים חילוניים, ושליטה מוחלטת בתהליכי החשיבה שלהם.
 
שנים ספורות מאוחר יותר, אחרי שמילא תפקיד נשיא מועצת העם, שירת כגנרל בצבא, שימש ראש המועצה לשלום הציבור והוביל את תקופת הטרור, הוצא סאן ז'וסט להורג בגיל 26.
 
סיפורו של סאן ז'וסט צריך לשמש אזהרה לצעירים הנאבקים להפלת המשטר מתימן עד תוניס. מהפכה, כל מהפכה, מגלה במהירות רבה את הפער בין האידיאלים לבין המציאות. הרצון בדמוקרטיה מושלמת נתקל מיד בהתנגדות של שרידי המשטר הישן, במערכות אינטרסים משוריינים של בעלי הון המספקים תעסוקה למיליונים, בצורך להתחשב במערכות אזוריות כמו היחסים עם מדינות שכנות או האינטרסים של המעצמות הגדולות באזור, בקבוצות דתיות מאורגנות ומגובשות שתמיכתן בדמוקרטיה מוגבלת מאד ואינטרסטנטית, ואולי יותר מכל אלה - בעם שהורגל במשך שנים לציית, לקבל עול, להתנהג כעדר ולראות כל עושק כגזירת גורל.
מאמרים נוספים