המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
01.11.2015

"סודות הגרעין של רפסנג'אני": הודאה מפלילה או ספין תקשורתי?

עמדתו הביקורתית של מכון ממר"י ביחס להסכם הגרעין בין איראן למערב ניכרת בהערכות החוזרות בפרסומי המכון כי איראן מתכוונת להפר את ההסכם. אולם בחירה סלקטיבית של חומר ותרגום חלקי ומנותק מהקשר פוגעים באמינות הערכותיו של מכון ממר"י

ב-27 באוקטובר פרסמה "מועצת ההתנגדות הלאומית של איראן", זרוע פוליטית של ארגון האופוזיציה האיראני "מוג'אהדין ח'לק", הודעה בה מצוטט נשיא איראן לשעבר ויו"ר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר", עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני, כמי שאומר שארצו ניסתה להשיג פצצה גרעינית כאשר יזמה את תוכנית הגרעין בשנות השמונים ומעולם לא נטשה כוונה זו.

הדברים המיוחסים לרפסנג'אני מבוססים על ראיון מקיף שהעניק האחרון לאתר האיראני "התקווה הגרעינית של איראן" ב-26 באוקטובר. בהודעת המועצה נטען כי רפסנג'אני הודה שתוכנית הגרעין נועדה מלכתחילה להקנות לאיראן אופציה גרעינית צבאית לצרכי הרתעה. "מדובר בעדות חד-משמעית לכך שהמשטר האיראני מההתחלה ועד היום, ותחת פיקוח ישיר של איתאללה ח'אמנהאי והנשיא רפסנג'אני, חתר להשיג נשק גרעיני ומעולם לא נטש כוונה זו. המועצה האיראנית קוראת למועצת הביטחון של האו"ם, לקבוצת המדינות P5+1 ולסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית לנקוט צעדים מידיים על מנת לאפשר לסוכנות לראיין ולחקור את ח'אמנהאי, רפסנג'אני וראשי משטר נוספים באיראן", לשון ההודעה שפורסמה באתר הרשמי של המועצה.

הודעת האופוזיציה האיראנית עוררה הד תקשורתי נרחב בכלי התקשורת במערב (בעיקר בארצות-הברית ובישראל), שהזדרזו לדווח על "הודאת" רפסנג'אני כי תוכנית הגרעין של איראן נועדה לפיתוח פצצה גרעינית. מבקרי הסכם הגרעין, שהושג לפני מספר חודשים בין איראן למערב, ניצלו את הדיווח כדי לשוב ולתקוף את ההסכם בטענה כי דברי רפסנג'אני מוכיחים באופן חד-משמעי כי בניגוד לטענת המשטר באיראן נועדה תוכנית הגרעין לצרכים צבאיים.

שר החוץ זריף ופדריקה מוגריני, הנציבה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ ובטחון (צילום מסך: יוטיוב)

 

ב-28 באוקטובר פרסם המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (ממר"י) סקירה מיוחדת בעקבות הראיון עם רפסנג'אני. בסקירה נטען כי דברי רפסנג'אני מאששים את החשד נגד איראן כי ניסתה לבסס תוכנית גרעין צבאית במהלך מלחמת איראן-עיראק ונועדו להתריס כנגד המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, שבמכתב ששלח לנשיא רוחאני שבוע קודם לכן הורה לעכב את התחייבויותיה של איראן להסכם הגרעין (JCPOA) עד שימולאו תשעה תנאים חדשים שהוסיף להסכם.

סקירת ממר"י כללה תרגום "קטעים רלוונטים" מן הראיון. הקטע הראשון כולל חלק מתשובה לשאלה, שבה התבקש רפסנג'אני לפרט את פעילות הגרעין באיראן בשנים הראשונות שלאחר המהפכה. רפסנג'אני השיב כי איראן יזמה שיתוף פעולה עם הפקיסטאנים, ובכלל זה עם "אבי הפצצה הגרעינית הפקיסטאנית", עבד אל-קדיר ח'אן, לאחר שנואשה מהסיכוי לחדש את תוכנית הגרעין בסיוע הגרמנים. הוא ציין כי ח'אן "האמין שלעולם האסלאם צריכה להיות פצצת גרעין והוא גם בנה את פצצת הגרעין של פקיסטאן" וכי חלק מפעילויות הגרעין, שיזמה איראן בסיוע פקיסטאן, החלו עוד בזמן המלחמה עם עיראק. בהמשך דבריו טען רפסנג'אני כי הלך הרוח בשנת 1981 היה שעל איראן לחמש עצמה באמצעים מרתיעים לנוכח ההערכה שהמלחמה עם עיראק עלולה להימשך 20 שנה, אך "כעת הגענו לכאן [לשלב שלאחר ה-JCPOA, סוגריים במקור בסקירת ממר"י] ואין צורך שנפנה לעניינים גרעיניים צבאיים [לתחום הגרעין הצבאי, סוגריים במקור בסקירה]".   

קטע נוסף מדברי רפסנג'אני המובא בסקירה נוגע להסבר שהתבקש לספק בנוגע לדוקטרינה האיראנית הגורסת "אנרגיה גרעינית לכל ונשק גרעיני לאף אחד". רפסנג'אני השיב כי כאשר איראן יזמה את חידוש תוכנית הגרעין במלחמת איראן-עיראק, "רצינו שתהיה לנו אופציה כזו ליום שאויבינו ירצו להשתמש בנשק גרעיני. הלך הרוח היה כזה, אך עניין זה אף פעם לא הפך להיות רציני ... עיקרון הדוקטרינה שלנו היה שימוש בגרעין לצרכי שלום, למרות שאף פעם לא יצאה מראשנו [התפישה] שאם יום אחד סכנה מסוימת תאיים עלינו, והדבר יהווה הכרח, אז תהיה לנו האופציה לעבור לצד האחר [שימוש צבאי של גרעין, כלומר נשק גרעיני – סוגריים במקור בסקירה]. אך לא היתה לנו תוכנית לעבור ואף פעם לא סטינו [מן השימוש האזרחי]". קטעים נוספים שתורגמו מהריאיון מתייחסים לתמיכתו של רפסנג'אני בהסכם הגרעין, להישגים החשובים הנובעים ממנו ולביקורתו כנגד מתנגדי ההסכם.

אולם מקריאת הראיון המלא שהעניק רפסנג'אני לאתר האיראני עולה כי מסקירת ממר"י, ובעיקר מהודעת "מועצת ההתנגדות הלאומית של איראן", הושמטו קטעים נרחבים בהם שולל רפסנג'אני מכל וכל את קיומה של תוכנית גרעין צבאית. זאת למרות שהודה כי המשטר האיראני אכן הכיר באפשרות לעשות בעתיד שימוש בתוכנית הגרעין לצרכים צבאיים אם איראן תעמוד בפני איום צבאי.

איאתוללה רפסנג'אני

 

כך, למשל, בראיון המקורי טען רפסנג'אני כי החלטתה של איראן להקים כורים גרעיניים התקבלה לאחר שעיראק הפציצה מרכזים לייצור חשמל באיראן, ונועדה להבטיח את היכולת לייצר חשמל בעתיד בתנאי מלחמה. בהמשך דבריו השיב רפסנג'אני בשלילה לשאלה האם היה באיראן מי שהמליץ לראשי המשטר לנוע לעבר נשק גרעיני. הוא ציין אומנם כי בשנים הראשונות של המלחמה סברו בכירי המשטר שאיראן זקוקה ליכולת הרתעה מכיוון שהעריכו שהמלחמה אינה צפויה להסתיים בקרוב. עם זאת, בהמשך דבריו הדגיש כי "כל מי שהיה מעורב בפעילות הגרעינית מתוך רוח של אהבת איראן, עשה עבודה זו כדי לנצל את היתרונות הלא-צבאיים שלה והתנגד, בשל המוסר האסלאמי, לנוע בכיוון של בניית פצצה גרעינית, שידענו שאינה מביאה לשום תוצאה למעט הרג המוני". רפסנג'אני אף טען שממילא לא היתה אפשרות לפתח נשק גרעיני "מכיוון שבכירי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית באו ופיקחו" על מתקני הגרעין באיראן. מהראיון לא עולה כי דבריו בנוגע לויתור על האופציה הגרעינית מתייחסים לשלב שלאחר הסכם הגרעין. אדרבא, בהמשך המשפט, שהושמט מהתרגום של ממר"י, הוא מציין כי "לא רצינו לבנות פצצה גרעינית, אך המערביים חששו שתהיה לנו היכולת באמצעות הידע שהפך להיות מקומי".

הטענה שאיראן חתרה לאופציה גרעינית צבאית נתמכת בעדויות נוספות מן העבר ואינה זקוקה בהכרח ל"הודאתו" האחרונה של רפסנג'אני. תוכנית הגרעין האיראנית, שהוקפאה בעקבות המהפכה האסלאמית בהוראת מכונן המהפכה, איתאללה רוחאללה ח'ומייני, אכן חודשה בשנות השמונים לנוכח מאמציה של עיראק לפתח נשק בלתי-קונבנציונלי. בסוף שנות השמונים אף השמיעו כמה ממנהיגי איראן שורה של התבטאויות מהן השתמע שבתנאים מסוימים עשויה איראן לפתח נשק גרעיני או לפחות שאינה פוסלת אפשרות כזו. רפסנג'אני עצמו אמר בנאום בפני לוחמים איראנים באוקטובר 1988 כי במהלך המלחמה הובהר היטב שכלי נשק "כימיים, בקטריולוגיים ורדיולוגיים" הם בעלי יכולת הכרעה רבה ולפיכך על איראן לצייד עצמה בכלי נשק אלה לשימוש התקפי והגנתי. בספטמבר 2006 חשף רפסנג'אני בזיכרונותיו מכתב שנשלח ביולי 1987 על-ידי ח'ומייני לבכירי הצבא האיראני, ובו הסביר מחולל המהפכה את הרקע להחלטתו להסכים להפסקת האש בין איראן לעיראק בתום המלחמה. ח'ומייני ציטט ממכתב ששלח לו ב-23 ביוני 1987 מפקד משמרות המהפכה דאז, מוחסן רזאא'י, בו הודה כי איראן לא תוכל להשיג ניצחון במהלך חמש השנים הקרובות אם לא יועמדו לרשות משמרות המהפכה המשאבים הדרושים הכוללים, בין היתר, "יכולת לבנות כמות משמעותית של נשק לייזר וגרעיני".

סדאם חוסיין במהלך מלחמת איראן-עיראק (תמונת מסך: ויקיפדיה)

 

ארגון המוג'אהדין ח'לק, שהאידיאולוגיה שלו משלבת אסלאם ומרקסיזם, נחשב לארגון עם עבר מפוקפק למדי שמהימנות חלק מדיווחיו מוטלת בספק. הארגון נכלל בעבר ברשימת ארגוני הטרור בארצות-הברית ובאיחוד האירופי בשל מעורבותו בביצוע פיגועי טרור באיראן. בכמה פיגועים שביצע הארגון נגד מטרות אמריקאיות בשנות השבעים נהרגו כמה אזרחים אמריקאים. על-פי כמה דיווחים הפעיל הארגון מחנות כליאה בעיראק שבהם הופרו זכויות אדם באופן חמור. מבקרי הארגון טוענים כי הוא מנסה להציג עצמו כמפלגה פוליטית מתונה ופרו-דמוקרטית כדי לזכות בתמיכת המערב. אין להתפלא, איפוא, ש"מועצת ההתנגדות הלאומית של איראן" המשמשת כזרוע הפוליטית של הארגון, בוחרת לצטט מדברי רפסנג'אני באופן מסולף ומגמתי על מנת לשרת את האינטרסים הפוליטיים של הארגון.

מסקירות המתפרסמות על-ידי מכון מידע ומחקר ניתן, לעומת זאת, לצפות לסטנדרטים קפדניים יותר. עמדתו הביקורתית של ממר"י ביחס להסכם הגרעין בין איראן למערב ניכרת בהערכתו, שפורסמה כמה פעמים בחודשים האחרונים, כי אין בכוונת איראן ליישם את ההסכם. טרם אישור ההסכם באיראן פרסם ממר"י מסמך לפיו הנהגת איראן ממשיכה בהתבטאויות נגד אישור ההסכם, ולאחר אישורו קבע המכון כי ח'אמנהאי הציב "תנאים חדשים" המבטלים למעשה את נוסחו המקורי של הסכם הגרעין. ללא קשר לעמדת מכון ממר"י או להערכות של אנשיו ביחס להסכם הגרעין, ראוי כי אלה לא ישפיעו על בחירת התכנים המתורגמים על-ידו.

מאמרים נוספים