מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
18.12.2016

סימפטום של סדר עולמי מתפורר

המתרחש בחלב יחזור על עצמו במקומות אחרים בסוריה, במזרח התיכון ובעולם. הסדר הבין-לאומי החדש, או שמא הכאוס הבין-לאומי, מזהה את נקודות התורפה של עצמו ושם הוא מפעיל את כוחו. שם גם יפלו קורבנותיו

חלב היא הפצע המדמם לא של סוריה לבדה, אלא גם של הנפש הערבית ושל המערכת הבין-לאומית בת זמננו. נסיבות בין-לאומיות יוצרות אקלים נוח לאלימות בלתי מרוסנת ולפשעים נגד האנושות המוכרים לנו היטב מההיסטוריה המודרנית. פשעים אלה מתרחשים בעת כתיבת שורות אלה בחלב ובאזורים אחרים בסוריה, באין מפריע ולעין כל, ואף בשידור חי במקרים מסוימים.

המערכת הבין-לאומית מורכבת ממוסדות האו"ם, מועצת הביטחון, החוק והנוהג הבין-לאומי ואינטרסים של מדינות ושחקני מפתח. מערכת זו נמצאת בתהליכי שינוי מאז תום המלחמה הקרה בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, אך גם הגלובליזציה והתהליכים המלווים אותה משנים את מפת האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים בעולם.

בשנים האחרונות המעצמות נערכות מחדש במרחב הבין-לאומי. מקורות אנרגיה מידלדלים, אחרים מתפתחים, אזורי חיץ מוקמים ונתיבי אוויר וים נפתחים. מדינות מתפרקות ואחרות נוסדות (204 מדינות חברות כיום באו"ם, בהשוואה לכ-170 בשנות השמונים), גבולות מדיניים משתנים ואף נמחקים, בריתות חדשות מתגבשות, וסין משנה סדרי עולם. כל אלה הם רק מקצת מהתמורות המשנות את סדרי העולם בן זמננו.

אולם השינויים נוגעים גם למושגי יסוד כמו מדינה, ריבונות, קפיטליזם, דמוקרטיה, לאומיות, קהילה ועוד. הגלובליזציה מחלישה ולעתים מפרקת מדינות לאום, מפוררת קהילות ומוחקת גבולות. הדינמיקה של הסדר מתחלפת בדינמיקה של כאוס ואנרכיה ובכרסום במדינה ובריבונותה לטובת האינטרסים של תאגידים רב-לאומיים. ערים מורדות במדינות וחבלי ארץ מכריזים על עצמאותם, ובמזרח התיכון הדוגמה הטובה ביותר לכך היא כורדיסטאן. העולם מתארגן מחדש.

הרלוונטיות של המוסדות הבין-לאומיים הקיימים, והמנגנונים המסדירים את היחסים הבין-לאומיים, הולכת ופוחתת. כך גם יעילותם במניעת רצח עם או פשעים נגד האנושות. בחלב ובסוריה בכלל כשלו גם מנגנוני הסיוע ההומניטרי, וחלקם אף מימנו את נאמני אסד שדרכם הועבר, אם בכלל, חלק מהסיוע לנצורים ולנזקקים. ההתקוממות העממית נגד משטר רודני הפכה לזירת התגוששות עולמית, כשהעם בסוריה משלם את המחיר ששילמו לפניו העם העיראקי, האפגאני, האוקראיני, הבוסני, הלובי והתימני, והרשימה עוד ארוכה וחובקת עולם.

מדינות מפתח ברחבי העולם, ובהן יפן, סין וגרמניה, משנות את מדיניות החימוש שלהן והשימוש בצבאותיהן. בסיסי צבא וציים מוקמים, נושאות מטוסים נרכשות, וכוחות צבא נשלחים למדינות זרות. בתקופת המלחמה הקרה נעשו הדברים בהסתר או בעצימת עין ובמעטה סמיך של דיפלומטיה. עתה נעשית ההתערבות הצבאית, או ההימנעות ממנה, באופן חסר בושה. זכויות האזרח ואמנת ז'נבה אינם מעניינים כבר את מי שמבקש להרוס ולאבד או את מי שיכול להתערב כדי למנוע הרס ואבדן.

כאשר הכוח והשימוש בו חוזר להיות בלתי מרוסן, מוסדות ופרקטיקות בין-לאומיות מתייתרות. זוועות, פשעי מלחמה ואפילו רצח עם אינם מטרידים שחקנים העסוקים בהבנייתה של המערכת הבין-לאומית מחדש.  

זו הקלחת אליה נפלה חלב. השחקנים המעורבים במתרחש עסוקים בשאלות אסטרטגיות וגיאו-פוליטיות חובקות עולם, ותושבי חלב נתפסים כקרבנות הכרחיים של מערכת חסרת פנים או אלוהים. ההתגייסות של אנשים מן השורה וארגוני סיוע מועילה בשוליים בלבד.

המתרחש בחלב יחזור על עצמו במקומות אחרים בסוריה, במזרח התיכון ובעולם. הסדר הבין-לאומי החדש, או שמא הכאוס הבין-לאומי, מזהה את נקודות התורפה של עצמו ושם הוא מפעיל את כוחו. שם גם יפלו קורבנותיו.

מאמרים נוספים