מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
02.11.2011

עוד גול עצמי לשמיניה

תגובת ישראל לכניסת הרשות לאונסקו גורמת לה נזקים בזירה הבין לאומית.

סדרת ההחלטות וההתבטאויות של השמינייה בעקבות הצלחתה של הרשות הפלסטינית באונסק"ו אינה יותר מאשר גול עצמי. צדקנות מהולה בכוחנות הובילה את השמינייה להחלטות שעתידות לגרום לישראל יותר נזק מתועלת.

בשנים האחרונות ישראל סובלת מירידה ניכרת במעמדה הבינלאומי. בעיני רבים זו תוצאה של מאבק דה-לגיטימיזציה נגד ישראל. עדות למעמדה המעורער היא ההתבטאות האחרונה של גרמניה, מדינה שבאופן מסורתי מצדדת בישראל. החלטתה להשהות את ייצור הצוללת השישית שהבטיחה לישראל היא סטירת לחי מהדהדת המלמדת שלא נותרו לישראל ידידות רבות בעולם.

הפלסטינים פנו למאבק דיפלומטי נגד ישראל משום שהם זיהו שזה התחום שבו הם חזקים וישראל חלשה. כיום, דרישתם להקמת מדינה זוכה לתמיכה מסיבית הכוללת, ברמה ההצהרתית, גם את ישראל עצמה. אמנם מדינות רבות תומכות בפלסטינים בשל איבה מסורתית כלפי ישראל, אולם מדינות אחרות, כגון גרמניה, הצטרפו למחנה הפרו-פלסטיני עקב המדיניות הישראלית.

הסיבה העיקרית שבעטיה המדינות הללו מבקרות את ישראל, ולא אחת אף מצביעות נגדה בפורומים בינלאומיים כגון אונסק"ו, היא מדיניות הבנייה בשטחים.

תזכורת קצרה: בימי ראש הממשלה שרון והנשיא בוש נוסחה מפת דרכים שהביאה בחשבון את הדרישות המרכזיות של ישראל והפלסטינים. ישראל דרשה שהפלסטינים יחדלו ממעשי טרור ואילו הפלסטינים דרשו שישראל תעצור את הבנייה בהתנחלויות. אלו שני התנאים הבסיסיים לקידום השלום. כל אחת מהדרישות הללו נוגעת בנקודה הרגישה ביותר של אחד הצדדים.

בשנת 2002  הביע שרון את תמיכתו במפת הדרכים, אולם בפועל רק הרשות הפלסטינית לקחה את התחייבויותיה ברצינות. היא נטשה את נתיב האלימות ואף נוקטת צעדים כדי לבלום את חמאס. על כך העידו אנשי ביטחון ישראלים רבים. ישראל, לעומת זאת, לא עמדה בהתחייבותה להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ולפרק מאחזים. לא זו בלבד שישראל המשיכה לבנות בשטחים, לאחרונה יצא נתניהו ביוזמה שמטרתה למצוא דרכים להכשיר את המאחזים שישראל הייתה אמורה לפרק.

התגובות הכוחניות של ישראל, ובייחוד אלה הכלכליות, אכן מכאיבות לפלסטינים, אולם ספק אם יש בהן כדי לשנות את התנהלותם. במצב הנוכחי, לאחר שמצד אחד הם נטשו את נתיב האלימות ומצד שני המשא ומתן תקוע, לא נותרה לפלסטינים ברירה אלא לפנות לאמצעים דיפלומטיים. זה חוקי, זה לא אלים, וזה נתפש כלגיטימי על ידי העולם כולו.

החלטת השמינייה לפגוע בכלכלה הפלסטינית ולזרז את בנייתן של אלפיים יחידות דיור נתפסת בעולם כולו כיהירות של בריון המתעלם מהתחייבויותיו. וכך, אולי הכאבנו לפלסטינים, אולם בה בעת דרדרנו את מצבנו הבינלאומי פעם נוספת.

אם ישראל רוצה להתמודד עם הדה-לגיטימיזציה שהיא חווה עליה לטפל בשורש הבעיה. כלומר, עליה לעמוד בהתחייבותה להפסיק את ההתנחלויות ולשבת לשולחן המשא ומתן. כל עוד הרשות הפלסטינית תקיים את התחייבותה להימנע מטרור ואף לבלום אותו, וכל עוד ישראל תמשיך להתעלם מהתחייבויותיה ותבנה בשטחים, העולם יפנה עורף לישראל.

ההחלטה הדווקאית והמתריסה לחזור על אותם מעשים עצמם שבגללם אנחנו סובלים מבידוד בעולם ובגללם איבדנו את מרבית תומכינו – קרי, לבנות עוד יחידות דיור - תפגע במעמדה של ישראל. תגובתה של השמינייה אינה מועילה במאומה לישראל. למעשה, היא גורמת נזק. היא אמנם פוגעת בפלסטינים, אך היא גם מעודדת אותם ללכת בנתיב הדיפלומטי, הן משום שזה הנתיב היחיד שנשאר פתוח בפניהם והן משום שתגובות כושלות מצד ישראל, הפוגעות במעמדה הבינלאומי, דוחפות את הפלסטינים לפעילות דיפלומטית מוגברת.

 


 

                                       Israel's ruinous policy

The statements and decisions made by Binyamin Netanyahu and the eight senior ministers of his cabinet, after the Palestinian Authority attained membership in UNESCO, are self-damaging and ruinous. Self-righteousness and emotional outbursts are a disservice in diplomacy.
In recent years Israel's international standing has deteriorated. Many consider this to be an outcome of a de-legitimization campaign against Israel. Evidence of this decline is Germany's recent statement that it is delaying the completion of a sixth submarine which it previously promised Israel. This change in policy, coming from a country that has traditionally supported Israel, is a ringing slap in the face and is painful proof that Israel is left with very few friends.
The Palestinians have turned to a diplomatic campaign against Israel because they realized that they have several advantages in this sphere. The legitimacy of a Palestinian state is recognized by every state in the world, including Israel, albeit, in Israel's case only rhetorically. Although many of the countries that support the Palestinians do so because of long-standing animosity towards Israel, other countries, such as Germany, have joined this camp due to Israel's policies.

The main reason that these countries criticize Israel, and on occasion vote against it in international forums such as UNESCO, is Israel's policy of building new houses in the West Bank.

Short reminder: The "Road Map," which was articulated during the years that Ariel Sharon was Prime Minister of Israel and George Bush was President of the United States, addressed the main demands of both the Israelis and the Palestinians. Israel demanded that the Palestinians put an end to acts of terror and the Palestinians demanded that Israel cease building in the settlements. These were two essential conditions that had to be met if the peace process was to advance. Each of them touched a raw nerve of one of the sides.

In the year 2002 Ariel Sharon expressed his support of the "Road Map". However, only the Palestinian Authority took its obligations seriously. It abandoned the path of violence and even took steps to curtail the Hamas. This has been attested by many Israeli security officials. Israel, by contrast, did not respect its obligation to stop building in the West Bank and to dismantle illegal outposts. Not only did Israel continue construction, lately, Netanyahu came out with an initiative to legalize the illegal outposts that Israel was supposed to dismantle.

Israel's aggressive reactions, especially its economic sanctions were painful for the Palestinians. However, in all likelihood they will not alter Palestinian policy. At present, after the Palestinian Authority discarded violence and the peace process has come to a standstill, they have no choice but to resort to diplomacy. It is legal, it is not violent and it is perceived by the whole world as a legitimate means to advance political interests.

The minister's decision to deal the Palestinians an economic blow and expedite construction of housing units in the West Bank is seen by many countries as an act of an arrogant bully that ignores his obligations. So whereas Israel weakened the Palestinian economy, it strengthened their international standing.

If Israel wishes to tackle its growing de-legitimization, it must address the problem head on. It must live up to its obligation to stop building in the settlements and take negotiations seriously. So long as the Palestinian Authority fulfills its obligations to stop violence and Israel ignores its obligation to stop building in the West Bank, the world will side with the Palestinians.

The bellicose decision to repeat the very acts that have caused Israel's isolation and led to the lose of many supporters, i.e., the decision to build in the West Bank, will further deteriorate Israel's international standing. The reaction of Netanyahu's eight senior ministers has not helped Israel. In fact it damaged it. Although it drew a price from the Palestinians, it also encouraged them to continue in the diplomatic path. This is because they have no other path open to them and because Israel's futile reactions, which transform her into a target of international criticism, encourage the Palestinians to intensify their efforts to de-legitimize Israel.

מאמרים נוספים