המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
16.08.2012

על רדיפת הבהאים באיראן

ממשלת איראן, ובעיקר בתקופת שלטונו של אחמדינג'אד, מעורבת ביצירה, בהכוונה ובהפצה של תעמולה אנטי-בהאית חריפה. זו הובילה בשנים האחרונות למסעות הרס וביזה ברכושם של הבהאים, לכליאת מנהיגיהם ולעונש מוות שמרחף מעל ראשם.
הכרזתו של הבהאא אוללה, נביא הדת הבהאית, כי הוא יורשו של הנביא מוחמד, סותרת את אמונת האסלאם כי הנביא מוחמד הוא אחרון הנביאים. לכן מחשיבה הרפובליקה האסלאמית של איראן את הבהאים כופרים, ולכן הם המיעוט הנרדף והמדוכא ביותר בכל איראן. אף שהחוקה האיראנית מגינה על המיעוטים הדתיים החיים במדינה, היא אינה מכירה בדת הבהאית.

מחמוד אחמדיניז'אד החל לכהן כנשיא איראן בשנת 2005. רפורמיסטים איראנים, פעילים פוליטיים, עיתונאים ופעילי זכויות אדם באיראן טוענים כי החל בשנה זו, ובמיוחד החל ב-2009, בה "נבחר" אחמדיניז'אד לקדנציה שנייה, חלה עלייה בהיקף הפגיעה בחברה האזרחית במדינה, ובתוך כך עלייה גם במספר הבהאים הנשלחים לכלא ואלה המוצאים להורג. השקפותיו הדתיות של אחמדיניז'אד נדונו לא מעט במחקר. יש חוקרים הטוענים כי הוא הושפע לא מעט מארגון איראני דתי בשם הוג'אתייה, ארגון שהוקם בשנת 1953 במטרה ל"הגן" על האסלאם השיעי מפני הדת הבהאית והתפשטותה באיראן. לא מעט מתומכיו של אחמדיניז'אד קוראים לחדש את פעילותו של הארגון, ובייחוד את פעולותיו כנגד הבהאים.

גורמים איראנים רשמיים מכחישים כי הבהאים האיראנים סובלים מרדיפות, טוענים כי זהו מיעוט לא-קיים (בדיוק כפי שלא קיימים הומוסקסואלים באיראן) ומצהירים כי הדת הבהאית איננה דת אלוהית. כך ענה הנשיא אחמדיניז'אד כאשר נשאל בשנת 2007, במהלך ביקורו באו"ם, על רדיפת הבהאים במדינתו, כי "על פי חוקתנו הנצרות, היהדות, האסלאם והזורואסטריות הן הדתות המוכרות היחידות. כאשר אנו מדברים על דתות, אנו מתכוונים לדתות אלוהיות. בארצנו אנו נשמעים לחוק זה, חוק המבוסס על בחירתו של רוב העם".

ממשלת איראן מעורבת ביצירה, בהכוונה ובהפצה של תעמולה זו. חלק מההאשמות המופנות כלפי הבהאים הן ריגול למען ישראל, הפקרות, מרד מזוין נגד הממשלה וכמובן עוינות כלפי האיסלאם. ההאשמה האחרונה מצדיקה בתורה את השנאה והעוינות כלפי הבהאים. במהלך שנת 2011 הדגיש המנהיג הרוחני העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, את הצורך להילחם ב"אמונות שווא", אמירה שכוונה בעיקר כנגד הבהאים, והביאה לעלייה ברדיפות על רקע דתי. בפרלמנט האיראני נדון זה מספר שנים חוק עונשין חדש, אשר יעגן באופן חוקי עונש מוות על אשמת "כפירה", מה שיעמיד בסכנת מוות אנשים רבים המשתייכים למיעוטים הדתיים במדינה, ובראשם את המיעוט הבהאי.

אחד המאפיינים המרכזיים בתעמולה האנטי-בהאית שמתרחשת באיראן בשנים האחרונות הוא השימוש באמצעי התקשורת. מספר רב של מאמרים אנטי-בהאיים פורסמו, בין היתר על ידי סוכנות הידיעות הרשמית של הממשלה, סוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית (IRNA), וסוכנויות אחרות ואתרי אינטרנט המסונפים לממשלה או לכוחות הביטחון, ביניהם סוכנות הידיעות של הסטודנטים האיראנים (ISNA), "פארס ניוז" ועוד.

בשנת 2005 החל גם העיתון האיראני כיהאן, העיתון המזוהה ביותר עם המשטר, לפרסם סדרת מאמרים אנטי-בהאיים, אשר מסבירים בין היתר את השורשים ה"אמיתיים" של הדת הבהאית (אשר נוצרה כמובן על ידי ה"קולוניאליסטים", שמטרתם הייתה ועודנה הריסת העקרונות האציליים והטהורים של דת האסלאם), את שקריו של הבהאא אוללה ואת הסתירות הקיימות בדת זו, ואת קשריה של הקהילה הבהאית עם ה"ציונים" ועם הבריטים. בסך הכל פורסמו יותר ממאתיים מאמרים, שמטרתם היחידה היא לעורר בקוראים חשד ושנאה כלפי המשתייכים לקהילה זו.

ניתן לומר כי תעמולה זו מצליחה במידת-מה. משנת 2005 נהרסו, פונו או הועלו באש בתי קברות בהאיים ביותר מעשר ערים ועיירות ברחבי איראן, הוצתו בתי עסק רבים השייכים לבהאים, רוססו כתובות גרפיטי על בתים השייכים לבהאים ובתים ורכוש רב השייך לבהאים נבזזו. מיותר לציין כי הרשויות לא עשו דבר כדי לסייע בשיקום ההריסות או למצוא את האחראים למעשים, אף להיפך – מספר בהאים אשר התלוננו במשטרה על בזיזת רכושם נעצרו בעצמם באשמת "הפצת הדת הבהאית" וחלקם כלואים עד היום. נכון לאוגוסט 2012 כמאה בהאים היו מוחזקים בבתי הכלא של המשטר רק בשל אמונתם הדתית, ביניהם שבעת מנהיגי הקהילה באיראן אשר נשפטו לפני כשנה בעוון ריגול, הפצת תעמולה כנגד האסלאם, שחיתות והאשמות נוספות. גזר דינם הוא עשרים שנים בכלא. הבהאים נחושים לעמוד בגאווה אל מול איומים אלה ולהמשיך לחיות על פי עקרונות דתם.

מאמרים נוספים