מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
13.04.2015

עמוד עשן: מלחמת חמאס במוכרי הסיגריות

החלטתו של שלטון חמאס לאסור על רוכלים למכור סיגריות בעזה משרתת את הארגון בנסיונו להצטייר כשומר הן על בריאותם הן על אורח חייהם הדתי של תושבי הרצועה. עם זאת, ההחלטה נובעת ממניעים כלכליים וארציים מאוד: יחסיה של חמאס עם משטר א-סיסי במצרים.

בשבוע שעבר הפיצה משטרת חמאס ברצועת עזה הוראה האוסרת את פעילותם של רוכלים המוכרים סיגריות ברחוב. אלה כבשו בחודשים האחרונים את צמתי הכבישים ואת הכיכרות ברצועה, והם סובבים ברחובות כשמגשים עמוסי חבילות סיגריות תלויים על צוואריהם. מסתבר כי לא מדובר בדאגה לבריאות הציבור בלבד: האיסור החדש מלמד על המציאות המשתנה בעזה ועל הסוגיות המטרידות את ממשל חמאס, בעיקר לאחר עליית אל-סיסי לשלטון במצרים וביתר שאת אחרי מבצע צוק איתן.

הנימוק הרשמי לאיסור הזה, כפי שהובהר על ידי דובר המשטרה במחוז עזה אימן אל-בטניג'י, הוא כפול: בטיחותי ומוסרי. ראשית, הרוכלים מסכנים את עצמם ואת הנהגים בכביש בישבם בצמתים ובעברם בין המכוניות. שנית, במסעי המכירות שלהם הם מגיעים לפתח בתי הספר בעיר, שם הם מציעים את מרכולתם בעיקר לילדים מתחת לגיל 18 שאמורים להיות טרודים בלימודיהם.

שני הנימוקים הללו מתקבלים על הדעת, ועולים בקנה אחד עם רקורד הפעילות של תנועת חמאס בשנים האחרונות, שנועד להדגיש כי לצד ה"מֻקַאוַמַה" (ההתנגדות) היא מציעה גם סדר יום אזרחי לתושבי הרצועה. כך, באמצעות פעילות אינטנסיבית של כוחות משטרה, מכבי אש והצלה, יחידות הגנה אזרחית והפעלת מתנדבים מבקש חמאס להדגים את יכולתו לקיים מנהל ציבורי תקין ומתפקד בעזה. בחודשים האחרונים אף מותגו ויוחצ"נו מחדש מנגנוניה השונים של ממשלת חמאס, באמצעות האינטרנט וברשתות החברתיות, במטרה לזכות בלגיטימציה ובאמון הציבור.

יחד עם זאת, תנועת חמאס פועלת לשיפור אורחות החיים המוסריים של החברה העזתית, כאשר אחת מזירות הפעולה היא המלחמה בעישון סיגריות ונרגילה. כבר ב-2010 יצא חמאס בקמפיין נגד עישון, שהשתלב עם תעמולה לצניעות נשית והוליד איסור עישון נרגילה על ידי נשים. ממשלת חמאס אף התחייבה בעבר שהמכס שייגבה על יבוא סיגריות יושקע בשיפור התשתיות ברצועה והקמת חדשות, היינו: לטובת הכלל (מַסְלַחַה), כעין כפרה עבור חטא העישון. זאת בשונה מכספים אחרים שגובה הממשל, המשמשים לתשלום לפקידי המגזר הציבורי.

אולם כאן טמון גם המלכוד של נושא העישון. האם באמת מעוניין ממשל חמאס בהינזרותה של החברה העזתית מעישון? ככל הנראה לא. תחקיר שערכה כתבת אל-מוניטור אסמאא אל-ע'ול מעלה כי הכנסות חמאס מיבוא סדיר של טבק וסיגריות ממצרים הן גדולות מכדי לוותר עליהן באמת. בשנת 2014, למשל, עמד ממוצע ההכנסות ממכס על סיגריות וטבק על כחמישה מיליון שקלים בחודש. יחד עם המכסים על מלט ודלקים המיובאים לרצועה, טבק וסיגריות הן מקורות ההכנסה המרכזיים של הממשל. מסיבה זו, ובניגוד להתחייבות הממשל, פעמים רבות שימשו ההכנסות הללו כמקור לתשלום לפקידי הממשל.

גלגול סיגריות שאמיות בעזה (צילום מסך: יוטיוב)

מקור ההכנסה הזה, שהתבסס במידה רבה על כלכלת המנהרות בין עזה ומצרים, כמעט שלא קיים יותר. מעבר רפיח נפתח למעבר בני אדם וסחורות לעתים רחוקות בלבד, ומנהרות ההברחה נהרסו ברובן על ידי א-סיסי, שהחליט לאחרונה אף להרחיב את האזור הסטרילי בין הרצועה לבין מצרים לחמישה ק"מ כדי למנוע חפירת מנהרות גם בעתיד. כדי לפצות על הנזק נאלץ ממשל חמאס להגדיל מאוד את שיעור המכס על סיגריות ממצרים, ומחיר סיגריות "רויאל," “L&M” או "מרלבורו" תוצרת מצרים, שעלו בעבר 7—10 ₪ לחבילה, זינק ל-18—29 ₪ לחבילה. הפתרון של הסוחרים הוא להבריח את הסיגריות דרך מנהרות ההברחה שנותרו על תלן או בשיטה המסוכנת של הברחה קרקעית דרך הגבול, שרק בינואר האחרון הובילה למותו של נער פלסטיני מקרב המבריחים שנורה ונהרג על ידי חיילים מצריים.

עבור תושבי הרצועה, מכירת הסיגריות המוברחות מספקת הכנסה כלשהי במציאות הקשה של אבטלה ועוני כבד, בייחוד על רקע עליית מחיריהן. עבור חמאס, עם זאת, ההברחות הורסות את הניסיון לבנות יחסי אמון כלשהם עם משטרו של א-סיסי, שממילא רואה בעזה בית גידול לטרוריסטים שתוקפים את חייליו בסיני. לכן נלחם חמאס בעצמו בהברחות ממצרים, הן בהצבת כוחות בגבול הן באופן עקיף. נראה כי האיסור על רוכלות סיגריות ברחובות נובע בדיוק מסיבה זו: לא פחות משחמאס דואג לבריאותם הגופנית והמוסרית של תושבי הרצועה, הוא מעוניין למנוע הברחות וליישר את ההדורים עם מצרים.

כך או אחרת, לא כל הרוכלים יכולים להשיג סיגריות מצריות או להבריח אותן. על כן צצו בעזה, אחרי צוק איתן, סיגריות חדשות-ישנות הזכורות לתושביה הוותיקים של הרצועה – הסיגריות ה"שאמיות" או ה"ערביות". מדובר בסיגריות שהקונים מגלגלים לעצמם מטבק שגדל בגדה המערבית ומועבר לרצועה, לרוב מוסתר בתוך משאיות של פירות וירקות, דרך מעבר ארז. סיגריות אלה זולות הרבה יותר מהסיגריות המצריות ומחירן נע בין שישה לשבעה ₪ לחבילה. איכותן ירודה, ומעשניהן מתלוננים כי הטבק לא נשרף היטב וכי עשנן מסריח במיוחד. הם נדרשים להתרחק ממקומות צפופים לא רק בגין החוק שקיים בעזה מאז 2012 על עישון במקומות ציבוריים, אלא בגלל שהעשן חונק את הנמצאים בקרבתם.

במציאות הנוכחית, עם זאת, הסיגריות הזולות מבוקשות מאוד ברצועה, והחלטת המשטרה לאסור על רוכלי רחוב למכור אותן מעוררת תגובות זועמות בקרב הרוכלים והמעשנים, אשר זועמים על גזל כבשת הרש, המפרנסת והמרגיעה כאחד, מבין ידיהם. אלא שהקולות הללו משרתים את מטרתה של תנועת חמאס: להצטייר כמעורבת בעיצוב האופי והמוסר של החברה האזרחית. בשעה זו, כשהסיגריות כל כך זולות והכנסתן לקופת הממשלה מידלדלת, קל לסמן את רוכלי הרחוב כמפגע בריאותי, בטיחותי ומוסרי ולחזק את מצג הממשל התקין. גם בחמאס מכירים את הביטוי אִלִּי בִּבַּלַאש כַּתֶּר מִנוֹ – אל תקמץ במה שלא עולה כסף.

מאמרים נוספים