המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
11.04.2016

עמימות והפכפכות גרעינית

הסיבות לשינויים הפומביים בעמדת ממשל אובמה ביחס לעמימות הגרעינית של ישראל אינן ברורות עדיין, אולם הממשל האמריקאי הוכיח כי הוא מסוגל לשנות לפתע את עמדתו המסורתית כתוצאה משיקולים מגוונים, והוא יכול לעשות זאת שנית בעתיד

אף שמניעת תפוצה גרעינית הוגדרה יעד מרכזי של מדינית החוץ של ארצות הברית החל בשנות ה-60, המחויבות לכך בפועל הושפעה מאינטרסים גיאו-אסטרטגיים משתנים. ממשלו של הנשיא אובמה, שנכנס לתפקידו בינואר 2009, היה לכתחילה מחויב מאוד למניעה והכלה של תפוצת נשק גרעיני בזירה הבין-לאומית.

בעת מסע הבחירות בשנת 2008 הבהיר אובמה, אז מועמד לנשיאות, כי צמצום וחיסול הדרגתי של נשק גרעיני בזירה הבין-לאומית יהיה מרכיב מרכזי ודומיננטי במדיניות החוץ של ממשלו. באפריל 2009 הכריז אובמה, כנשיא, על "אסטרטגיית פראג" להתמודדות עם תפוצת הנשק הגרעיני בעולם, שכללה גיבוש אמצעים שיביאו לצמצום הדרגתי וקצוב בזמן של ארסנל הנשק הגרעיני בעולם; חיזוק האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני באמצעות חיזוק כלי הפיקוח והאכיפה של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית; ומאבק נחוש לסיכול חתירתם של ארגוני טרור להשגת נשק גרעיני.

הביטוי הפומבי הראשון למדיניותו של ממשל אובמה היה בדבריה של תת מזכירת המדינה לבקרת נשק, רוז גוטמולר, בוועידה המכינה לקראת הכנס החמש-שנתי של המדינות החתומות על האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני, במאי 2009. גוטמולר הציעה כי ישראל, הודו, פקיסטאן וצפון קוריאה יחתמו על האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני, תוך שהיא כורכת את שמה של ישראל במדינות המחזיקות נשק גרעיני אך לא חתמו על האמנה שמתוקפה מוטל פיקוח בין-לאומי על מתקני הגרעין של המדינות החתומות. הצהרה זו שיקפה נסיגה משמעותית מתמיכתה בת ארבעת העשורים של ארצות הברית במדיניות העמימות הגרעינית של ישראל.  

התפנית במדיניות האמריקאית נגעה בליבת היחסים האסטרטגיים ההדוקים שהתפתחו בין ארצות הברית לבין ישראל, והיא עוררה הפתעה וביקורת בממשלת נתניהו, שהייתה בחודש הראשון לכהונתה. זו הייתה ראשיתו של הקרע המתמשך בין ממשלת נתניהו לממשל אובמה, שבשבע השנים האחרונות השתקף בענייני הגרעין אך גם במישורים ובסוגיות שונות. ארצות הברית אף תמכה, לראשונה, בהחלטה שיזמו מצרים ומדינות ערביות נוספות בעת הכינוס החמש-שנתי של המדינות החתומות על האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני בעולם, במאי 2010, החלטה שקראה לישראל לחשוף את מתקניה הגרעיניים ולהסכים לפיקוח בין-לאומי עליהם.

מגעים אינטנסיביים בין ממשל אובמה לבין נתניהו ויועציו, שהחלו בשנת 2010, ופגישה בין אובמה לבין נתניהו ביולי אותה שנה, שחלק נכבד ממנה יוחד לנושא הגרעיני, יישרו את ההדורים. היועץ לביטחון לאומי, ג'ים ג'ונס, הבהיר כי תמיכתה של ארצות הברית בהצעת ההחלטה שהוזכרה לעיל הייתה "תקלה ואי הבנה", ולשון ההודעה הרשמית מטעם הבית הלבן שפורסמה בסוף הפגישה בין המנהיגים הייתה: "הנשיא אמר לראש הממשלה שהוא מכיר בכך שלישראל צריכה להיות היכולת להגן על עצמה, נגד כל איום או קומבינציה של איומים, ושרק ישראל יכולה להגדיר את צרכי ביטחונה". במלים אחרות, ממשל אובמה חזר לתמוך בעמימות הגרעינית של ישראל, מדיניות שלה היו שותפים שבעה נשיאים דמוקרטיים ורפובליקניים.

הסיבות לשינויים הפומביים בעמדת ממשל אובמה ביחס לעמימות הגרעינית של ישראל אינן ברורות עדיין, אולם הממשל האמריקאי שינה את עמדתו המסורתית כתוצאה משיקולים גיאו-פוליטיים ואידיאולוגיים, והוא יכול לעשות זאת שנית בעתיד.


ד"ר יעקב הכט כתב את עבודת הדוקטור שלו במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטת חיפה על מדיניותה של ארצות הברית ביחס לחתירתן של פקיסטאן ושל עיראק להשגת נשק גרעיני

 

מאמרים נוספים