המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
16.01.2013

פחדים ויריבויות בטוניסיה

טוניסיה מתמודדת עם מיעוט קטן ואלים של סלפים אשר בעבר מיררו את החיים לליברלים מתמערבים. אולם בחדשים האחרונים הם גם פוגעים במוסלמים אדוקים. זה מציב אתגר חדש לשלטונות טוניסיה.

חלפו למעלה משנתיים מאז שמחמד בועזיזי הצית את עצמו ואת ה"אביב הערבי", ותושבי טוניסיה עדיין מנסים למצוא את דרכם בתוך המערבולת הפוליטית החדשה. דומה כי מאז שסולקה הדיקטטורה, כולם נאבקים בכולם. הזרמים הסלפיים הקיצוניים פוגעים זה חודשים רבים בחילוניים, וכתוצאה מכך כוחות הביטחון עוצרים מדי פעם ואפילו יורים בפורעים סלפים. בתגובה יוצאים הסלפים לרחובות ומפגינים נגד היד הקשה. במקביל, הליברלים מזדעקים נגד אלימותם של הסלפים, וממשלת אל-נהדה (מפלגה אסלאמיסטית מתונה, הדומה ל"אחים המוסלמים" במצרים) מנסה לתמרן מול כולם.

לפני כמה ימים ניסה נשיא טוניסיה מנסף מרזוקי להרגיע את הליברלים. הנשיא, המשתייך לזרם הליברלי בטוניסיה, הוא רופא בהכשרתו. בעבר הוא הוביל סדרה של מאבקים נגד הדיקטטורה בטוניסיה, וכאשר נתקל במחסומים גלה לצרפת והמשיך משם את מאבקו נגד השלטון בארצו. בהצהרתו יצא מרזוקי נחרצות נגד הסלפים וטען כי טוניסיה מחולקת לשני זרמים, הזרם המודרניסטי והזרם המנסה להידמות לטליבן; זרם זה מאיים על דרך החיים המודרנית של טוניסיה, ושלטונות טוניסיה, כך אמר הנשיא, לא יאפשרו לה לפגוע במודרניסטים.

אולם למרות הצהרותיו של מרזוקי ולמרות ניסיונותיהם של כוחות הביטחון להתמודד עם מעשי האלימות של הסלפים, התקפותיהם של הללו דווקא הולכות ומחריפות. אם בעבר הם תקפו סמלים מובהקים של הליברלים, כגון תערוכות אמנות, שלדעתם פגעו בשמו הטוב של הנביא מחמד, או בעיתונאים שעוררו את חמתם, הרי שכעת המתקפות מכוונות כלפי מוסלמים אדוקים ומוסדותיהם. לאחרונה הם אף העלו באש כמה אתרים צוּפיים, ובהם קברו של סידי אבו סעיד, קדוש מוסלמי שהקים מסדר של מיסטיקאים. המתח בין שני הזרמים הדתיים – הסלפים הטהרנים המתנגדים לכל חידוש בדת מזה, והצוּפים העוסקים במיסטיקה וחיפוש רוחני, ואשר נתפשים על ידי הסלפים כמחדשים מזה – קיים כבר מאות שנים. אולם בשנתיים האחרונות, לאחר שסולק שלטון העריצות שדיכא את כל הזרמים הדתיים בטוניסיה, החלו לצוף מחדש המתחים הישנים. קברו של סידי אבו סעיד נמצא באחת השכונות האמידות בפרברי טוניסיה;  לשיטתם של הסלפים, גם העיסוק של חסידי סידי אבו סעיד במיסטיקה וגם השכונה הבורגנית והמודרנית הם מטרות מוצדקות למתקפה.   

נדמה כי אחת הסיבות להתגברות המתח בטוניסיה קשורה בדרך שבחרה הממשלה כדי להתמודד עם אלימותם של הסלפים. הממשלה, המונהגת כאמור בידי מפלגת אל-נהדה, שהיא תנועה אסלאמיסטית מתונה, נמנעת מעימותים עם הסלפים הקיצוניים. למרות חילוקי הדעות בין הסלפים האלימים והקיצוניים לבין אנשי אל-נהדה, המתונים בגישתם, קובעי המדיניות של אל-נהדה אינם ששים להתעמת עם הסלפים. מדיניות היד הרכה שמנהלת אל-נהדה מעוררת ביקורת רבה וחששות באשר לכיוון שאליו היא מובילה את טוניסיה אשר עדיין מתמודדת עם הרבה מאוד סוגיות הקשורות בזהותה הדתית, בין היתר ניסוח החוקה. על רקע המתחים סביב שאלת אופיה הדתי של המדינה מתפרשת הססנותה של ממשלת אל-נהדה כסימן המבשר רעות. אין זה מפתיע שהליברלים מודאגים ומצפים מנשיאה הליברלי של טוניסיה להשמיע הצהרות מרגיעות.

ממגוון הדעות שהביעו אנשי מפלגת אל-נהדה, ולא פחות מכך – ממדיניותה, ניתן להבין שמנהיגיה אינם חוששים מהסלפים. על פי הערכות שונות, הסלפים מונים בין 3,000 ל-10,000 חברים. גם אם מספרם גבוה יותר, הם עדיין מיעוט זניח בגודלו. בנוסף על כך, למנהיגי אל-נהדה יש עניין לשכנע את הסלפים בדרכים מילוליות, ולא לפעול נגדם באופן אלים. במילים אחרות, הסלפים האלימים הם קבוצה המונה מעט חברים, וסביר להניח שלא תגדל בעתיד, אך כוח ההיזק שלהם עצום ובכוחם להסב נזקים קשים לחברה ולכלכלה הטוניסאית. לאור הנתונים הללו מעדיפים מנהיגי אל-נהדה להמשיך להבליג ולהימנע מצעדים נוקשים, למרות מעשי האלימות של הסלפים.

עד השבועות האחרונים, הקורבנות העיקריים לאלימות הסלפים היו הליברלים ומוסדותיהם. אולם הסלפים שינו את חוקי המשחק; כעת, כאמור, הם תוקפים גם אתרים קדושים של מוסלמים אדוקים – גם קברים של צוּפים וגם מסגדים. בכך הם מציבים אתגר חדש לפני שלטונות טוניסיה. הנשיא, מרזוקי, כבר יצא בהצהרה. השאלה היא אם המשטרה תשנה את מדיניותה ותנקוט צעדים כואבים יותר כלפי אותם סלפים קיצוניים.

מאמרים נוספים