מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
02.03.2013

רצח שכרי בלעיד: המלחמה על "האביב הערבי"

רצח שכרי בלעיד חושף את המתחים בין האסלאמיסטים והליברלים בטוניסיה. כיום שני הצדדים מאשימים אחד את השני בהתנהלות לא דמוקרטית. שנתיים אחרי סלוק בן עלי טוניסיה עדיין מחפשת כיצד לשלב את האסלאם בתרבותה

המאבק על אופיה של טוניסיה ועל אופיו של "האביב הערבי" הולך ומתחמם. ב - 6 בפברואר 2013 רצח אופנוען את שכרי בלעיד, משפטן ומנהיג המפלגה הלאומית הדמוקרטית בטוניסיה ואחד המבקרים החריפים ביותר של התנועות האסלאמיסטיות במדינה. בלעיד היה מנהיג פוליטי כריזמטי ודעתן אשר נאבק גם נגד כוחות מערביים ואף השתתף בצוות ההגנה של סדאם חסיין.

מראשית 2011, מאז התניעה טוניסיה את "האביב הערבי", התנהל בתוכה מאבק על מקומו של האסלאם. בלעיד היה אחד הדוברים הנחרצים נגד חדירת אסלאמיסטים לזירות הציבורית והתרבותית בארצו. הוא יצא חוצץ נגד הזרמים הסלפיים האלימים המטילים את חיתתם על זרמים ואישים החולקים עליהם ומתעמרים בתנועות אסלאמיות מסורתיות, כגון הצוּפים (זרמים מיסטיים באסלאם), ואף מעזים להרוס את קברי הקדושים של התנועות הללו.  בה בעת הם גם מנסים לבלום בכוח הזרוע את התפשטותן של תופעות מערביות בטוניסיה, כגון תערוכות אמנות שניתן לפרש כמה ממוצגיהן כעוינים את הנביא מחמד. בלעיד חזר והזהיר נגד האלימות החודרת לזירה הציבורית בטוניסיה, ובשל כך נרצח. בימים האחרונים עצרו רשויות החוק בטוניסיה חשודים ברצח בלעיד, המשתייכים לתנועות הסלפיות הקיצוניות. כנראה שאזהרותיו נגד האלימות מימשו את עצמן והוא עצמו נעשה לקורבן הבולט של הסלפים המיליטנטים.

בלעיד לא עצר בביקורת נגד הסלפים האלימים. הוא גם ביקר בחריפות את אל-נהדה, מפלגה אסלאמיסטית מתונה באופן יחסי, שהיא גם מפלגת השלטון בטוניסיה, בטענה שהיא עוצמת עין בכל הקשור לאלימותם של הסלפים ואינה מעזה לאכוף עליהם את החוק. יתר על כן,  בלעיד גם הצביע על הקשר בינה ובין "הוועדות להגנה על המהפכה", המבקשות לכאורה לפגוע במי שנתפשים כשייכים למשטר הישן של בן עלי אולם בפועל הן מתנכלות לכל מי שמבקר את אל-נהדה, מפלגת השלטון.

רצח בלעיד זעזע את טוניסיה והוסיף שמן למדורת המאבק בין האסלאמיסטים לבין הליברלים. רבים מתומכיו של בלעיד האשימו את אל-נהדה באחריות לרצח והפגינו מול משרד הפנים בסיסמה "לא לאל-נהדה" ו"ע'נושי [מייסד אל-נהדה] רוצח"; ההפגנות התפשטו לערים נוספות. אחת התגובות המפתיעות והחריפות לרצח הושמעה דווקא מפיו של חמאדי ג'באלי, חבר מפלגת אל-נהדה וראש ממשלת טוניסיה, שהצהיר כי "רצח בלעיד הוא רצח פוליטי ורצח המהפכה הטוניסאית". תגובה זו לא הייתה רק מס שפתיים; ג'באלי אף הרחיק לכת והציע לפרק את הקבינט הקיים ולהרכיב ממשלת טכנוקרטים "נייטראלית" שתפוגג את המתח בין הזרמים השונים, אולם מפלגתו-שלו התנגדה לכך. ג'באלי התפטר אפוא מתפקידו כראש ממשלה ובמקומו מונה עלי לאארייד', שר הפנים לשעבר. 

התנגדותה של המפלגה השלטת לקבינט "נייטראלי" מובנת בהחלט, שהרי קבינט מעין זה עלול להחליש אותה והיא תגיע לבחירות הבאות ללא ההשפעה הרבה שהיא נהנית ממנה כעת. עם זאת, הדרישה לשכך את המתח חזקה מאוד ומושמעת מכמה כיוונים – אפילו מתוך מפלגת אל-נהדה עצמה, כפי שניתן ללמוד מכך שחמאדי ג'באלי הציע ממשלה שכזו. כרגע נראה שאל-נהדה פועלת ליישום פשרה באמצעות מינוי כמה שרים שאינם מזוהים עם מפלגות, בייחוד במשרדי הפנים, המשפטים והחוץ. עלי לאארייד' עתיד לקבוע את הרכב הקבינט בימים הקרובים.

המחלוקת בשאלת הקבינט ה"נייטראלי" משקפת את חוסר האמון ההדדי השורר בין האסלאמיסטים לליברלים בטוניסיה ואת היעדרם של כללי משחק פוליטיים המוסכמים על כל הצדדים. הליברלים טוענים כנגד האסלאמיסטים שהם נוקטים באמצעים לא חוקיים נגד הציבור החילוני, ורצח בלעיד הוא העדות הקיצונית ביותר לכך. כמו כן, הם מאשימים את האסלאמיסטים המתונים, הנמצאים בשלטון, בכך שהם אינם נוהגים בממלכתיות ואינם מונעים את אלימותם של הקיצונים. לעומתם, האסלאמיסטים מאשימים את הליברלים בכך שהם מנסים לעקר את תוצאות הבחירות, למשל בדרישתם להקים קבינט "נייטראלי".

סוגיית הקבינט ה"נייטראלי" מלמדת על כך ששנתיים אחרי שגורש הדיקטטור בן עלי, טוניסיה עדיין שסועה ומחפשת את הדרך הנכונה לשלב את התפישות השונות של האסלאם בתרבותה הפוליטית.

מאמרים נוספים