מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
03.12.2011

תרומת התקשורת לחוק ההשתקה

חוק ההשתקה משקף עויינות רבה מצד קבוצות ימניות בחברה הישראלית כלפי התקשורת. מה תרמה התקשורת להיווצרות העויינות הזו? מתי הפעם האחרונה שהתקשורת הישראלית בחנה את עצמה?

לתיקון החוק לשון הרע אתם, העיתונאים, קוראים "חוק ההשתקה": זו סתימת פיות, זהו חיסולה של התקשורת החופשית וסכנה לדמוקרטיה' אתם מזדעקים. אתם  טוענים שהחוק הוא מתקפה של הימין על השמאל, וכי הוא מבטא את העריצות של הרוב כלפי מיעוט נרדף. אולי תסתכלו במראה ותשאלו את עצמכם מה אתם, הממסד התקשורתי, תרמתם למתקפה הנוכחית של קואליציית ימין כלפי התקשורת?

האם חשבתם פעם מדוע הציבור הימני, שאתם אוהבים להתייחס אליו בתור קהל הומוגני, מרגיש נרדף ומאוים על ידי התקשורת? נסו לחשוב מדוע הקבוצות אשר מרכיבות את הימין, שלרוב יש להן אינטרסים פוליטיים שונים, מתאחדים נגדכם/ מדוע הדתיים של ש"ס והחילוניים של "ישראל בעליה" חוברים נגדכם? התשובה היא כי הם מאוחדים נגדכם כיוון שנידיתם אותם מהשיח התקשורתי הממסדי. ולא - זה לא עניין של ימין או שמאל, אלא של ייצוג הוגן של קבוצות שונות המרכיבות את החברה הישראלית בשיח התקשורתי.

הפלורליזם הוא יסוד מרכזי של הדמוקרטיה ואתם שותפים חשובים בשמירה על היסוד הזה. אבל בפועל לא טרחתם לשמור עליו, והפקרתם רבדים שלמים במרקם החברתי הישראלי לתקשורת אלטרנטיבית, דוגמת התקשורת בשפה הרוסית, המטיפה כנגד ערכים דמוקרטים.

מה שאני מבקשת מכם, לפני שנהפוך למדינה ללא חופש ביטוי, זה לבחון את תרומתו של הממסד התקשורתי שמרגיש כל כך מאוים כרגע, לדמוקרטיה ולפלורליזם בחברה ישראלית. נסו למנות את הפעולות שעשו אנשי התקשורת בעשרים שנה האחרונות כדי לייצג את הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית בשיח התקשורתי. מהו לדעתכם תפקידכם בניכורם של אותן קבוצות שאינן מיוצגות ואשר התאחדו נגדכם?

נתייחס, לדוגמא, ליוצאי ברית המועצות לשעבר, המיוצגים היטב בקואליציה הנוכחית על ידי "ישראל ביתנו" שרובה ככולה הצביעה בעד "חוק ההשתקה". אתם תגידו כי "אלה באו מחברה דיקטטורית, אין להם מושג בדמוקרטיה". האם זאת באמת הסיבה? אני מציעה הסבר אלטרנטיבי.

הסיבה היא שבהעדר מאמץ מצדכם לערב ולייצג את הקהילה של דוברי הרוסית בתקשורת הממסדית, התפתחה תקשורת אלטרנטיבית בשפה הרוסית. התקשורת הזאת מטיפה כנגד שמאלנים וערבים, ומעצימה את תחושת הניכור של קהילת העולים מברית המועצות. התקשורת הזו מסבירה לקהל צרכניה ששמאלנים הם בוגדים המסיתים למהפכה ושאין שום קשר בין המצוקות החברתיות והכלכליות של ציבור העולים למצוקתם של "מפונקים תל-אביבים שרוצים דירה ברוטשילד".  אתם, אנשי תקשורת נכבדים,  הפקרתם את קהילת דוברי הרוסית לידי התקשורת הזאת!

בהקשר הזה יש לי כמה שאלות אליכם: כמה תשומת לב הקדשתם לנושאים אשר מעניינים את הציבור הרוסי? ולחילופין, האם אתם באמת חושבים שקהילת דוברי הרוסית מורכבת מאוליגרכים, שומרים, קופאיות ודוגמניות? מה, לא? אבל כך זה משתמע מתוכניות הפריים טיים שלכם. ובנוסף, מה משמעות המילה הזו, "אוליגרכים", שאתם כל כך אוהבים להשתמש בה ביחס לבעלי הון ממוצא רוסי? האם הכסף רוסי כשר פחות? ולבסוף, האם חשבתם לפחות פעם אחת בעשרים השנה האחרונות לגייס דוברי רוסית ואמהרית (הכוונה לאלו שיש להם מבטא עדיין) לתפקיד מרכזי בתוכנית פריים טיים? איך זה שאין אף לא דמות אחת בתוכניות של הערוצים המרכזיים -  לא קריינית, לא מראיינת ולא פרשנית עם מבטא שיש לכל בן אדם חמישי בארץ? האם זה לא נשמע לכם טוב, נשמע גס?

אז אנא מכם אנשי תקשורת יקרים, שמרו על פלורליזם! תדאגו לייצג ולערב רבדים שונים של החברה הישראלית בשידוריכם.  אולי אז לא יהיה מקום לתקשורת האלטרנטיבית המטיפה לערכים לא דמוקרטים. אולי אז אותן קבוצות שמרגישות מנוכרות מהתקשורת הממסדית ירגישו מספיק מחוברות כדי להגן עליה. אל תטעו: כל הכתוב לעיל לא נכתב מתוך התבכיינות, אלא בעקבות זעם אמיתי ואכזבה מיחס התקשורת לפסיפס החברתי בישראל.

 


 ד"ר יוליה זמלינסקי היא מרצה במחלקה לממשל ופוליטיקה באוניברסיטת בן-גוריון.

מאמרים נוספים