יחסי יהודים ערבים

סרט ערבי-יהודי



21.02.2014   |  אסף חזני


ההרג בסרטים "בית לחם ו"עומר" אינו מחושב ומידתי. הוא פרץ של אלימות קמאית הנעשית פנים אל פנים. הדלק המזין את בעירת המפגש הישראלי-פלסטיני אינו כלכלה משותפת או אינטרסים עמומים אלא דם הזולג מהראש הנחבט שוב ושוב. כל זרזיף מאפשר את המשך האלימות לדור הבא של מפקדי שטח פלסטינים ולמחזור החדש של סוכני שב"כ. לנצח תאכל חרב.

הפלסטינים: לקראת שלום של מפסידים 18.02.2014  | 
אלחנן מילר
»»
פיצול האישיות של יאפא 16.02.2014  | 
נועם מורחי
»»
מרוויחים ומפסידים מכלכלת השלום 10.02.2014  | 
עמרי אילת
»»
להיפטר ממורשת החד-צדדיוּת של שרון 09.02.2014  | 
666 666
»»
בגידה לאומית ורומנטית 07.02.2014  | 
אסף חזני
»»
שירות הבטחון הכללי: כעומק השליטה היקף הטרור 30.01.2014  | 
יריב מוהר
»»
לשלב את המונרכיות הערביות במשא ומתן לשלום 29.01.2014  | 
דרור זאבי
»»
כשלון תהליך השלום: זו לא טעות, זו מדיניות 28.01.2014  | 
ערן צדקיהו
»»
כבר לא רגילים וגם לא יוצאי דופן: לאן מכאן? 24.01.2014  | 
אסף חזני
»»
אתם לא מרגישים מוזר? 17.01.2014  | 
אסף חזני
»»
ישראל ובעיית האחר 14.01.2014  | 
דותן הלוי
»»
ממה המתנחלים נבהלים? 11.01.2014  | 
נמרוד הורביץ
»»
צוות