אודות פרויקט אופק

רוצים להכיר ולהבין את המזרח התיכון לעומק? הגעתם למקום הנכון. פרויקט אופק, המתקיים בשיתוף פעולה בין מרכז מנאראת במכון ון ליר בירושלים ובין הפורום לחשיבה אזורית, מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מגוון מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת בערבית. קרא עוד »»

עשור לאביב הערבי: מה ההסבר לפער בין דרישות המוחים אז למציאות כיום?
נטע איפרגן | 16.03.2021
את הפער העצום בין דרישות המוחים באביב הערבי לחברה צודקת ודמוקרטית, לבין המשטרים הקיימים בעולם הערבי מקץ עשור, מקובל להסביר בקיטוב בין החילונים לאסלאמיסטים. אבל מאמר חדש קובע כי זהו רק מסווה למחלוקות האמיתיות ששיסעו את העמים הערבים לאחר המהפכות
כיצד בנה חמאס את כוחו והפך לארגון צבאי
און דגן | 17.02.2021
מאמר חדש ומקיף שהתפרסם בכתב עת קטרי סוקר את הדרך הארוכה שעברו האסלאמיסטים תומכי האחים המוסלמים בעזה ובגדה ממלחמת ששת הימים ועד להקמת חמאס, ועל הדרך הארוכה שעבר חמאס מהיווסדו ב-87' עד להפיכתו לארגון סמי־צבאי בימינו אנו המחזיק כ-30,000 לוחמים
האם האחים המוסלמים הם סוציאליסטים?
איתי מלאך | 17.02.2021
בתחילת העשור הקודם האחים המוסלמים הוכרה לראשונה במצרים כמפלגה פוליטית וחבר התנועה מוחמד מורסי זכה בבחירות לנשיאות. בתוך כמה חודשים נוספים הגיעו הדרישה שיתפטר, מורסי סירב, הודח והושם במעצר עד מותו בשנת 2016. אבל מה הייתה בתווך המדיניות של התנועה? והאם אידאולוגיה אחרת, כלכלית דווקא, הייתה עשויה לשנות את מהלך האירועים?
על השורשים העות'מאניים של החיסון הרפואי
איתי מלאך | 28.02.2021
לאחרונה נפוצו בישראל טענות נגד רבנים שביקשו לשכנע את הציבור שלא להתחסן. חלק ניכר מהביקורת הופנה כלפי הרקע הדתי שלהם ולסתירה לכאורה בינו לבין המדע. אבל האם אלו באמת שתי תפיסות סותרות? ההיסטוריה האסלאמית מלמדת שבהחלט לא. למעשה, האסלאם נטל תפקיד חלוצי בהיסטוריה של הרפואה המודרנית ובהמצאת החיסון בפרט
שתיקת הארכיונים: מתי ייפתחו הגנזכים של מדינות ערב?
און דגן | 06.04.2021
מחקר של פובליציסט ערבי, שבעטיו נחשף למסמכי ארכיון אמריקניים מרתקים ובהם התכתבויות בין מדינאֵי ארצות הברית למקביליהם הערבים, הוליד מאמר הקורא לקברניטים במזרח התיכון "לפתח את הארכיונים": "ההיסטוריה שלנו, והמסמכים המתעדים אותה, הם רכוש שלנו, וזכותנו לדעת איך קרו האירועים שהתרחשו - ולדעת זאת מפינו אנו"
לבקש פורקן מיני בתל אביב: על ביקורי פלסטינים ממזרח ירושלים בבתי בושת בעיר
נטע איפרגן | 01.04.2021
בכתבה שפורסמה בכתב עת פלסטיני, מובאות עדויות ל"תופעה הנרחבת", כדברי הכותב, של חוויות פלסטינים ממזרח ירושלים בבתי בושת בתל אביב. הנגישות והקרבה של העיר הגדולה מובילה רבים לפנות לזנות, כמו גם למועדוני חשפנות, כפתרון לצרכים מיניים מודחקים, ויש אפילו שמתלוננים על אפליה וגזענות
לבנון: דתות שונות, אפליית נשים זהה
דימה דראושה | 27.04.2021
בלבנון ישנם 18 זרמים דתיים שונים ו־15 חוקים שונים ל"מצב אישי" – קרי החוקים שדנים בדיני אישות ומשפחה. הערכאות משתנות על פי הזרם הדתי, אבל המשותף לכולם – איך לא – היא האפליה נגד הנשים במקרה הטוב והשפלתן במקרה הרע. ארגון פמיניסטי חדש במדינה קורא לאחד את החוק וליצור שוויון
מצרים: משטר א־סיסי יכול ללמוד דבר או שניים מהפרעונים
נטע איפרגן, פיני איפרגן | 10.05.2021
בחודש שעבר התנועה במרכז קהיר כמעט שנעצרה לכבוד טקס העברתן של 22 מומיות של מלכים פרעונים מהמוזיאון המצרי למוזיאון הלאומי החדש לתרבות מצרים. הטקס המפואר עורר רגשות גאווה לאומית ותרבותית לצד תחושת תסכול לנוכח הפער העצום בין העושר התרבותי והחומרי של העבר לבין הדלות של מצרים כיום. אילו סוגיות עומק האירוע המשונה חושף?
האסטרטגיה האזורית של ארדואן: ניאו־עות'מאניות וביסוס הגמוניה אזורית
און דגן | 14.12.2020
בניגוד חד למדיניות החוץ המסורתית שלה מאז היווסדה, בעשור האחרון הפכה טורקיה לשחקן מפתח אזורי במזרח התיכון ואף מעבר לו. היא יצאה לשלושה מבצעים צבאיים לאורך הגבול עם סוריה, חרף התנגדות המעצמות. הידקה את הברית עם קטאר ולוב, ביחד עם אסלאמיסטים רדיקלים אחרים. וביצעה קידוחים שהחריפו את המתיחות עם יוון וקפריסין. האם "עיקרון ארדואן" יוכיח עצמו?
שיח המדינה האחת עבר את הגבול. לירדן
עורייב א־רנתאווי | 24.12.2020
ראש ממשלת ירדן התבטא לא מזמן בזכות פתרון המדינה האחת, וספג קיתונות. אלא שהתגובות פספסו את העובדה הפשוטה ששיח המדינה האחת כבר מתקיים, גם בפלסטין, ועל כן אין מניעה שייבחן גם על ידי ירדן. השאלה היא, איך מדינה כזאת תיראה
מרגרט אטווד ממליצה: האם העיראקים אוהבים את עלילות גילגמש?
עידן בריר | 21.12.2020
האם העיראקים מכירים את האפוס האדיר "עלילות גילגמש" – היצירה הספרותית הראשונה בתולדות האנושות? והאם ביכולתם לרתום את הפילוסופיה האנושית העומדת מאחוריו כדי לקדם תפיסות של אזרחות שוויונית מודרנית שתגבר על הפיצולים הדתיים, העדתיים והאתניים המאפיינים את עיראק המודרנית?
פולמוס פנים-אסלאמי: האם צדק מקרון כשאמר שהאסלאם שרוי במצוקה?
דימה דראושה | 11.11.2020
הצהרתו של נשיא צרפת מקרון, בעקבות רצח מורה בידי תלמיד מוסלמי, לפיה "האסלאם הפך לבדלני וכי הוא שרוי במצוקה אמיתית", עוררה – ועודנה מעוררת – גלים רבים בעולם המוסלמי. הנה פולמוס בין שני הוגים מוסלמים בעלי עמדות מנוגדות בסוגיה
לקראת מפנה למזרח: האם חזבאללה ולבנון יבשרו סדר עולמי חדש?
איתי מלאך | 01.10.2020
בין הפתרונות שהוצעו בלבנון להתמודדות עם המשבר הכלכלי הכבד, אחד היכה גלים רמים במיוחד: קריאתו של חסן נסראללה לפנות מזרחה – לסין. יש שרואים בכך נקודת מפנה היסטורית, המגלמת הבטחה לכינון סדר עולמי חדש. האמנם? וכיצד זה אמור לתרום ל"חיסול הישות הציונית"?
היום שבו המשטרה של נתניהו תקפה את ראש השב"כ
ג'וואד בולוס | 08.09.2020
בעוד ישראל הופכת מ"סתם" משטר דכאני למשטר אוטוקרטי חסר מעצורים, חובה על אזרחיה הערבים להכיר במצב נכוחה ולחשוב על דרכי פעולה, התארגנות ורעיונות חדשים. אם אנחנו לא נציל את עצמנו, אף אחד לא יציל אותנו
לקראת מדינה פלסטינית חילונית ודמוקרטית בכל השטח שבין הירדן והים?
נטע איפרגן | 08.10.2020
מה שנראה כהתקדמות של ישראל לכיוון סיפוח, מעורר בצד הפלסטיני דיון סוער. בשני מאמרים מאת הפובליציסט חיאן ג'אבר מובעת עמדה נחרצת בעד מדינה פלסטינית חילונית ודמוקרטית בכל השטח שבין הירדן לים. במאמרים הוא גם מפרט איך זה בדיוק יעבוד
פדרציה של עדות? העבר, ההווה והעתיד של הפדרליזם בלבנון
איתי מלאך | 28.07.2020
הציבור הישראלי רגיל לבחון את לבנון דרך פריזמת האיום שמציב חזבאללה, אולם בימים אלה עוברת המדינה משבר כלכלי קשה ותהליכים בעלי השלכות היסטוריות. עולה מהם האפשרות שלבנון תהפוך למדינה פדראלית, תתפצל לכדי כמה מדינות או אפילו תתפורר. אז איך הגענו למצב הזה, ואיך הפתרון הפדרטיבי עשוי להיראות
האם הערביות משתחררות בהדרגה משליטת הגברים?
דימה דראושה | 01.07.2020
מצד אחד נשים רבות בתוניסיה מקיימות היום יחסי מין לפני הנישואין, אבל מצד שני הליך רפואי של איחוי קרום הבתולין ערב החתונה נעשה נפוץ ביותר. מצד אחד במצרים ניתנת יותר ויותר לנשים הזכות להחליט על גירושיהן, אבל מצד שני זה עלול להוביל להכפשות. על שינויים במעמד האישה בעולם הערבי
"אפשרות בלתי מתקבלת על הדעת": האם איראן באמת נסוגה מסוריה?
איתי מלאך | 31.05.2020
האם האופן שבו איראן רואה את משימתה בסוריה ואת הפעולות הישראליות נגדה משכנעים אותה לסגת בעת הזו, או דווקא להישאר? אילו התמודדויות יעמדו בפניה בכל אחד מן התרחישים הללו? וכיצד תפעל לבסוף? מאמר שהתפרסם לאחרונה באל-ג'זירה מאת מומחית לאיראן מציג את שיקולי משטר האייתולות, מצנן את ההתלהבות הישראלית ונותן כמה סיבות לדאגה
משבר הקורונה בגדה: בקיעים ראשונים בחזית הפלסטינית
01.04.2020  | 
אלון נווה
»»
מה חולל נגיף הקורונה לדמוקרטיה היחידה בעולם הערבי?
01.04.2020  | 
נטע איפרגן
»»
למה איבדו אזרחי מדינות צפון אפריקה את האמון בבחירות?
25.03.2020  | 
קסם אדיב
»»
בניגוד לדימוי הרווח, מערכת החינוך הערבית בישראל נותרה כושלת
25.03.2020  | 
דימה דראושה
»»
"ציר הנכבה-שואה": מיהו יהודי בעיני הסופר הערבי?
23.03.2020  | 
עמיר טאובר
»»
האם הנביא מוחמד שתה אלכוהול?
22.03.2020  | 
דימה דראושה
»»
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה
15.03.2020  | 
רוני ברדה
»»
מי אשם בנקמה הערבית בפלסטינים?
01.03.2020  | 
נטע איפרגן
»»
נוצרים במדינות ערב: התבדלות או שותפות?
01.03.2020  | 
רוני ברדה
»»
פשעי השנאה היומיומיים נגד הנשים הערביות
27.02.2020  | 
קסם אדיב
»»
סוריה בין הצבא למנגנוני המודיעין
27.02.2020  | 
נטע איפרגן
»»
את יפה כשאת משוחררת
26.02.2020  | 
רוני ברדה
»»