אודות פרויקט אופק

רוצים להכיר ולהבין את המזרח התיכון לעומק? הגעתם למקום הנכון. פרויקט אופק, המתקיים בשיתוף פעולה בין מרכז מנאראת במכון ון ליר בירושלים ובין הפורום לחשיבה אזורית, מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מגוון מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת בערבית. קרא עוד »»

פירות המשבר הכלכלי? על המשא ומתן לסימון הגבולות הימיים בין ישראל ללבנון
איתי מלאך | 17.11.2020
גם במציאות שבה מדינות ערביות מנרמלות את יחסיהן עם ישראל על בסיס שבועי, ההסכמה של לבנון למשא ומתן בסוגיה המורכבת של סימון הגבולות הימיים היא חריגה. פתרון הסכסוך חשוב במיוחד מסיבות של בעלות על משאבי אנרגיה תת־ימיים, וכטבען של התפתחויות כאלה, הוא עורר סערה בלבנון רבתי. מדוע שינתה את עמדתה ומה צפויים להיות המהלכים הבאים?
כוכבת הפורנו שחשפה את ערוות החברה הלבנונית
נטע איפרגן | 11.11.2020
אושיית הרשת וכוכבת הפורנו לשעבר מיה ח'ליפה, לבנונית המתגוררת בארצות הברית, פרסמה בחשבון הטוויטר שלה יוזמה לגיוס תרומות למען נפגעי אסון הפיצוץ בלבנון. בתגובה, היא קיבלה נאצות רבות של מי שסירבו לשתף פעולה עם אישה "לא מכובדת". מה זה מלמד על החברה הלבנונית? איזה טאבו זה חושף? ומה בין זה לבין המושג "כבוד"?
פולמוס פנים-אסלאמי: האם צדק מקרון כשאמר שהאסלאם שרוי במצוקה?
דימה דראושה | 11.11.2020
הצהרתו של נשיא צרפת מקרון, בעקבות רצח מורה בידי תלמיד מוסלמי, לפיה "האסלאם הפך לבדלני וכי הוא שרוי במצוקה אמיתית", עוררה – ועודנה מעוררת – גלים רבים בעולם המוסלמי. הנה פולמוס בין שני הוגים מוסלמים בעלי עמדות מנוגדות בסוגיה
נא להכיר: "ההנהגה הלאומית המאוחדת של ההתנגדות העממית"
עאדל שדיד | 04.10.2020
גילוי דעת שפרסמה התארגנות של פלגים פלסטיניים בשם הזה, המוחֵה נגד הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאמירויות ולבחרין, תפס את האליטה הפלסטינית בהפתעה. אופן הפעולה המוצע בו הוא בסגנון האינתיפאדה הראשונה ומשמעותו היא זניחת דרך המשא ומתן, מתוך הנחה שהיציבות והשקט באזור מזיקים לפתרון הבעיה הפלסטינית
לקראת מפנה למזרח: האם חזבאללה ולבנון יבשרו סדר עולמי חדש?
איתי מלאך | 01.10.2020
בין הפתרונות שהוצעו בלבנון להתמודדות עם המשבר הכלכלי הכבד, אחד היכה גלים רמים במיוחד: קריאתו של חסן נסראללה לפנות מזרחה – לסין. יש שרואים בכך נקודת מפנה היסטורית, המגלמת הבטחה לכינון סדר עולמי חדש. האמנם? וכיצד זה אמור לתרום ל"חיסול הישות הציונית"?
הפיצוץ בנמל בירות: תגובת הציבור תקבע את ההשלכות
איתי מלאך | 01.11.2020
במדינות אחרות, רשלנות כמו זו שהובילה לפיצוץ בנמל בירות הייתה מביאה את ההנהגה לבצע חשבון נפש עמוק ואמיתי. לא בלבנון. אומנם הממשלה התפטרה מייד לאחר הפיצוץ בעקבות הלחץ הציבורי, אבל מי שבאמת שולט במדינה הן האליטות, שמסרבות לחקירה בין-לאומית. כיצד יגיב הציבור? וכיצד העולם?
היום שבו המשטרה של נתניהו תקפה את ראש השב"כ
ג'וואד בולוס | 08.09.2020
בעוד ישראל הופכת מ"סתם" משטר דכאני למשטר אוטוקרטי חסר מעצורים, חובה על אזרחיה הערבים להכיר במצב נכוחה ולחשוב על דרכי פעולה, התארגנות ורעיונות חדשים. אם אנחנו לא נציל את עצמנו, אף אחד לא יציל אותנו
לקראת מדינה פלסטינית חילונית ודמוקרטית בכל השטח שבין הירדן והים?
נטע איפרגן | 08.10.2020
מה שנראה כהתקדמות של ישראל לכיוון סיפוח, מעורר בצד הפלסטיני דיון סוער. בשני מאמרים מאת הפובליציסט חיאן ג'אבר מובעת עמדה נחרצת בעד מדינה פלסטינית חילונית ודמוקרטית בכל השטח שבין הירדן לים. במאמרים הוא גם מפרט איך זה בדיוק יעבוד
קורונה ברשות הפלסטינית: הגרוע מכול עוד לפנינו?
איתי מלאך | 12.10.2020
ישראלים רבים נוטים לחשוב ש"אצל הפלסטינים אין קורונה". אבל הקורונה ישנה גם ישנה. והיא פוגעת בפלסטינים באופן ייחודי, בין השאר בגלל כשלי הרשות שקיבלה החלטות שאינן לטובת הציבור. בעזה, הקורונה קירבה את מערכת הבריאות עוד יותר לסף קריסה. וגם ישראל תורמת את חלקה לאסון המתגבש
לקראת מזרח תיכון חדש: הסכמי הנורמליזציה מבעד לעיניים ערביות ביקורתיות
און דגן | 13.10.2020
מכון המחקר הערבי למחקרי מדיניות, בראשו עומד עזמי בשארה, פרסם ניתוח של הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאמירויות ובחריין. עיקריו: זו סטייה בוטה מיוזמת השלום הערבית, והיא מבשרת לא פחות מעידן גאופוליטי חדש באזור, עידן שבו פתרון הסוגיה הפלסטינית כבר לא יהווה תנאי לכינון יחסים עם ישראל ושאין בו התייחסות לפתרון שתי המדינות
פדרציה של עדות? העבר, ההווה והעתיד של הפדרליזם בלבנון
איתי מלאך | 28.07.2020
הציבור הישראלי רגיל לבחון את לבנון דרך פריזמת האיום שמציב חזבאללה, אולם בימים אלה עוברת המדינה משבר כלכלי קשה ותהליכים בעלי השלכות היסטוריות. עולה מהם האפשרות שלבנון תהפוך למדינה פדראלית, תתפצל לכדי כמה מדינות או אפילו תתפורר. אז איך הגענו למצב הזה, ואיך הפתרון הפדרטיבי עשוי להיראות
ביינרט, יש גם אופציה טובה יותר
עאוני אל-משני | 11.08.2020
מדיניות הסיפוח וההתנחלות של הימין הישראלי אמנם תורמת לחיסול פתרון שתי המדינות, אבל פותחת את האפשרות לחשוב על פתרונות נכונים, ששני העמים התעלמו מהם. תשובה למאמר מעורר ההדים של פיטר ביינרט ב"ניו יורק טיימס"
האם הערביות משתחררות בהדרגה משליטת הגברים?
דימה דראושה | 01.07.2020
מצד אחד נשים רבות בתוניסיה מקיימות היום יחסי מין לפני הנישואין, אבל מצד שני הליך רפואי של איחוי קרום הבתולין ערב החתונה נעשה נפוץ ביותר. מצד אחד במצרים ניתנת יותר ויותר לנשים הזכות להחליט על גירושיהן, אבל מצד שני זה עלול להוביל להכפשות. על שינויים במעמד האישה בעולם הערבי
"אפשרות בלתי מתקבלת על הדעת": האם איראן באמת נסוגה מסוריה?
איתי מלאך | 31.05.2020
האם האופן שבו איראן רואה את משימתה בסוריה ואת הפעולות הישראליות נגדה משכנעים אותה לסגת בעת הזו, או דווקא להישאר? אילו התמודדויות יעמדו בפניה בכל אחד מן התרחישים הללו? וכיצד תפעל לבסוף? מאמר שהתפרסם לאחרונה באל-ג'זירה מאת מומחית לאיראן מציג את שיקולי משטר האייתולות, מצנן את ההתלהבות הישראלית ונותן כמה סיבות לדאגה
על ההיסטוריה הענפה של הסגר הבריאותי בפלסטין
דימה דראושה | 19.05.2020
מקור המילה הנהוגה בערבית פלסטינית לסגר בריאותי לקוחה מהמילה האיטלקית שמשמעותה "40 ימים" ושציינה את הסגר שהיה נהוג אחרי ההתפשטות הדבר במאה ה-13. במאה ה-19 איברהים באשא הקים חדרי בידוד כדי למנוע מחייליו המצרים להידבק מהתיירים ומהצליינים. ויש עוד סיפורים. הסגר הבריאותי איננו זר לפלסטינים, להפך
הבוף הלבנוני: על המדינה הערבית הראשונה שאישרה לגליזציה
און דגן | 25.05.2020
לבנון העבירה לאחרונה חוק שמתיר גידול קנאביס לשימוש רפואי ותעשייתי ובכך הפכה למדינה הערבית הראשונה המאפשרת לגליזציה. העיתוי – בעיצומו של משבר כלכלי – איננו מקרי. האם יהיה זה המהלך שיציל את חקלאֵי המדינה?
הפיל הישראלי בחנות החרסינה הלבנונית
31.07.2019  | 
רוני ברדה
»»
אזרח טוב לא חייב לשיר את ההמנון הלאומי
31.07.2019  | 
און דגן
»»
מי מייצר פייק ניוז לטובת הגנרל חפתר בלוב?
31.07.2019  | 
איתי מלאך
»»
מה עושים הילדים בעזה בחופשת הקיץ?
31.07.2019  | 
רוני ברדה
»»
מאבק נשי בחברה גברית: הערות מלבנון
12.07.2019  | 
דימה דראושה
»»
מי מוביל את המאבק באלימות בחברה הערבית?
10.07.2019  | 
עווד עבד אל-פתאח
»»
הפלסטינים בלבנון ובעזה: הגירה או עקירה?
07.07.2019  | 
עבד א־נאצר א־נג'אר
»»
רעיון הפשרה מת – מה הלאה?
05.05.2019  | 
מוסטפא אל-ברגותי
»»
על פליטים פלסטינים ועל פליטים יהודים־ערבים
19.03.2019  | 
סוהיל כיוואן
»»
העולם הערבי ואתגר הסובלנות
04.02.2019  | 
עותמאן מירגני
»»
האם יש סיכוי לקדם שינוי אמיתי בירדן?
21.01.2019  | 
מרוואן אל-מועשר
»»
תמוך בישראל ולך לישון בנחת
17.01.2019  | 
עורייב א־רנתאווי
»»