מאמרים

ניתוח ופרשנות
פסל ישו הגואל בריו דה ז'נרי. קרי ליל, פיקסביי
02.11.2019

הכירו את העמיתה: יעל מבט

יעל מבט כותבת על דת ופוליטיקה באמריקה הלטינית ומסבירה למה תהליכים שמתרחשים אי-שם מעבר לים רלוונטיים גם למי שמבקש להבין את החיים במזרח התיכון

אוקיינוס מפריד בין הנושאים שהם בלב הכתיבה של "הפורום לחשיבה אזורית" לבין הנושאים שאני עוסקת בהם במחקריי. ולא סתם אוקיינוס, האוקיינוס שהיה ידוע בכינויו "ים הצללים", שכן מעבר לו לא נמצא דבר המצדיק את הסיכון שבחצייתו, לפחות כך האמינו עד 12 באוקטובר 1492. ביום הזה זיהה חואן רודריגו ברמחו, ספן על האונייה "לה פינטה", אדמה באופק, את קו החוף של האי שהיה עתיד לקבל את השם "היספניולה", היום האיטי והרפובליקה הדומיניקנית. וזו הייתה רק ההתחלה. בתוך שנים התברר כי מעבר לאוקיינוס האטלנטי שוכנת יבשת שלמה – אמריקה.

השמרנים באמריקה הלטינית נגד שיוויון מגדרי

הכתיבה על אמריקה, במיוחד על אמריקה זו דוברת הספרדית, במסגרת פורום שעניינו המזרח התיכון מחייבת הסבר: מדוע שמי שמעוניינים להבין תהליכי עומק המתרחשים במזרח התיכון ירצו לקרוא מאמר העוסק, למשל, במאבקם של ארגונים שמרניים באמריקה הלטינית נגד מה שנקרא בפיהם "אידיאולוגיית מגדר", קרי זכויות לטה"ב ושוויון מגדרי? מדוע שיתעניינו בניסיונות למגר שחיתות שלטונית במקומות שבעבור ישראליים רבים אינם אלא יעדים אקזוטיים לטיול ו"רפובליקות בננות"?

בתשובה לשאלה הזאת כמה רבדים, ואנסה להציג אותם בקצרה. הרובד הראשון והברור ביותר הוא שאנחנו חיים בעולם גלובלי ובעולם כזה "הפנים" ו"החוץ" נוטים להתערבב זה בזה. לצורך העניין, המדיניות האוהדת, לכאורה, של נשיא ברזיל כלפי ישראל קשורה לא מעט בשיקולי פנים, ברצון לספק את דעתם של בוחריו האוונגליסטים. גם העברת שגרירות גואטמלה לירושלים נובעת משיקולי מדיניות פנים ובשיקולים הקשורים ליחסיה של גואטמלה עם ארצות הברית. השיקולים והמורכבויות האלה נידונים לעיתים רחוקות בתקשורת הישראלית, הנוטה להסביר מדיניות חוץ של מדינות אחרות כלפי ישראל במונחים "פילושמיים" ו"אנטישמיים".

למעשה, וזהו הרובד השני, העיסוק בחדשות חוץ באמצעי התקשורת הישראליים, בפרט בחדשות חוץ שאין להן כל "זווית ישראלית", מוגבל מאוד. דלות המידע הנגיש על הנעשה במקומות אחרים בעולם הוא, כשלעצמו, תעודת עניות לתקשורת הישראלית, הרי יש לו גם השלכות קונקרטיות על הנעשה באזורנו, על פניה של חברה הישראלית, ועל איכות השיח שמתקיים בה על אודות עצמה. בלי מידע איכותי ואמין על הנעשה בעולם קשה לראות כיצד ישראל מושפעת מתנועות גלובליות ומשתלבת בהן, וכך חסר נדבך מרכזי בדיון הציבורי. זאת ועוד, ההתמקדות בנעשה אצלנו ולנו תורמת לתחושת "עם לבדד ישכון" ומקטינה את היכולת שלנו להכיר את "האחר" ואת מניעיו.

מעט מדי כלים להבנת תרבויות אחרות

על אלו אוסיף רובד נוסף, והוא לימודי ההיסטוריה לבגרות, המתמקדים בהיסטוריה יהודית (ובעיקר יהודית־אירופית) ובהקמתה של מדינת ישראל. לבוגרי מערכת החינוך הישראלי יש, לטעמי, מעט מאוד כלים להבין תרבויות אחרות ותהליכים ומגמות חברתיות, כלכליות ופוליטיות שהתרחשו במקומות אחרים בעולם. דרך הכתיבה בפורום אני מקווה לתרום תרומה צנועה לשינוי המצב הזה.

כתיבתי בפורום תעסוק בעיקר בממשקים שבין דת, חברה ופוליטיקה. אני מתעניינת במיוחד בצמיחתה של הנצרות האוונגליסטית, שבחלקה היא פונדמנטליסטית ובחלקה לא, באמריקה הלטינית ובקרב מהגרים "לטיניים" בארצות הברית. הכנסיות האוונגליסטיות הן כוח פוליטי וחברתי עצום, בעיקר במרכז אמריקה ובברזיל, אך גם באזורים מסוימים של מדינות האנדים, קרי פרו, בוליביה ואקוודור, ובשכבות אוכלוסייה מסוימות בצ'ילה ובארגנטינה. פריחתן של הכנסיות האלה קשורה הן לתהליכי דמוקרטיזציה שהחלו ביבשת בשנות ה־80 וה־90, הן למגמות גלובליות אוטוריטריות שהתחזקו בשנים האחרונות

האם "התחזקות דתית", במובן הרוחני והפוליטי, הולכת בהכרח יד ביד עם עלייתו של הימין, ואילו חוטים מקשרים בין התנועות הדתית האלה למקומן של נשים במרחב ציבורי הישראלי? נושא נוסף שאתמקד בו הוא יחסים אתניים וגזעיים בעידן של בניית חומות – מה הקשר בין חומתו של טראמפ בין ארצות הברית למקסיקו, לבין החומה שנבנתה אצלנו ולחומות הנבנות ושעוד יבנו במקומות אחרים בעולם? אני מקווה שתמצאו עניין בנושאים האלה ושהעיסוק "בסוף מערב" יאפשר מחשבה מחודשת גם על המציאות היום־יומית "בפאתי המזרח".

 

מאמרים נוספים