המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
הנשיא א־סיסי בארמון בקהיר, אפריל 2016 (תצלום: U.S. Department of State)
04.01.2019

בדרך לכהונה שלישית א־סיסי עוצר לתקן את החוקה

נשיא מצרים מקדם כמה שינויים בחוקה, ובהם שינוי שיאפשר לו להאריך את כהונתו ולהתמודד לכהונה שלישית. אולם עליית כוחם של הדמוקרטים בארצות הברית עלולה להעמיד שינויים אלו בפני ביקורת בין־לאומית

בתחילת דצמבר דיווחה סוכנות הידיעות הממלכתית במצרים MENA כי בית המשפט במדינה קבע תאריך שבו תידון עצומה בדבר ביטול קצובת הכהונה של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי לשתי קדנציות. הגבלה זו נקבעה בחוקת המדינה שאושרה במשאל עם בינואר 2014 ברוב של 98.1 אחוזים. יוזמי העצומה מתעקשים כי הגבלת כהונת הנשיא "אינה הוגנת כלפי העם המצרי הגדול", וכי שתי כהונות אינן מספיקות לנשיא לטפל כראוי באתגרי הביטחון והכלכלה של המדינה. לפי היומון הבין־ערבי אל־שרק אל־אוסט, מייד לאחר שנודעו תוצאות הבחירות האחרונות לנשיאות החלו גופי תקשורת הנאמנים לנשיא בקמפיין לשינוי החוקה כדי שתאפשר לו להתמודד לכהונה שלישית, ואף מעבר לה.

מבחן שינוי החוקה יהיה עוד אחד מאתגרי הפנים שא־סיסי יתמודד עימם בשנת 2019. חשוב לציין כי כבר במהלך תקופת כהונתו הראשונה רמז א־סיסי לרצונו לראות שינויים בחוקה, ואמר כי "החוקה המצרית נכתבה בידי אנשים טובים עם רצונות טובים, אבל זה לא מספיק, היות שמדינות אינן נבנות על רצונם הטוב של האנשים". מאז העריכו רבים בציבור המצרי ששינויים חוקתיים אכן יצאו לפועל, בעיקר שינויים שישיבו למוסד הנשיאות חלק מהסמכויות שהועברו לפרלמנט המצרי בחוקת 2014.

אחד השינויים הצפויים הוא הקטנת מספר חברי הפרלמנט המצרי, העומד כיום על 595 חברים, למעט יותר ממחצית, כך שיעמוד על 350 חברים. בה בעת מוצע שמועצת השורא, הבית העליון של הפרלמנט, שחוקת 2014 קבעה שתפוזר, תשוב לכהן כמועצה המייעצת לנשיא מצרים, תתפקד כבית עליון ותהיה חלק מהפרלמנט המצרי. בכך יוקטן משקלו של הפרלמנט המצרי ויוגדל מרחב העשייה של הנשיא.

על פי מקורות מצריים, אחד הגורמים האחראיים לקביעת המועד למשאל עם ולשינויי החוקה הוא לא אחר מבנו של הנשיא, מחמוד א־סיסי, המחזיק במשרה בכירה במודיעין הכללי המצרי. לפי המקורות האלה, מחמוד א־סיסי מקיים פגישות אינטנסיביות עם גורמים במשרד הנשיאות ובמודיעין הכללי, בפיקוחו של ראש המודיעין עבאס כאמל, כדי לסכם את התנאים המוקדמים למהלך הזה. אחד השינויים המוצעים הוא הארכת כהונת נשיא מכהן לשש שנים, כדי שא־סיסי יוכל להישאר נשיא עד 2026 לפחות. יוזכר כי המודיעין הכללי הוא כור מחצבתו של הנשיא הנוכחי.

נראה כי הגורמים המקורבים לא־סיסי פועלים במרץ לגבש הסכמות פוליטיות עם המפלגות במצרים, ואפשר לשער כי כאשר יחתמו העסקאות הפוליטיות גם התקשורת הממסדית תפעל לתווך את השינויים המוצעים לאזרחים.

לצד תמיכה מהמפלגות ומגורמים פוליטיים במצרים, א־סיסי פונה, ככל הנראה, לקבל תמיכה גם מגורמי כוח אחרים במדינה, ובהם הממסד הדתי וראשי הכנסייה הקופטית. כך, היומון הבין־ערבי אל־ערבי אל־ג'דיד דיווח כי גורמים במוסד הנשיאות בקהיר מפעילים לחצים על שיח' אל־אזהר, אחמד אל־טיב, כדי שיתמוך בשינויים החוקתיים המוצעים, אולם נראה כי הוא איננו שש לתמוך במהלך, לכל הפחות לא בשלב זה. בד בבד, כאשר נשאל ראש הכנסייה הקופטית תיאודורוס השני בריאיון טלוויזיוני שצוטט בדיווח באל־ערבי אל־ג'דיד על הארכת כהונת הנשיא, אמר כי "אם יהיה צורך להאריך את תקופת כהונת הנשיא, הרי שהדבר אפשרי". על כך הוא הוסיף ואמר כי "שינוי החוקה ייתכן, הרי היא נכתבה בידי בני אדם".

סביר להניח שאת מהלכי הסחר־מכר הפוליטיים הפנימיים יצלח א־סיסי בהצלחה, אולם לא בטוח שכך הדבר באשר להשגת לגיטימציה בין־לאומית. אחד הגורמים החשובים שגורמי הכוח במצרים מחפשים את תמיכתם, ולו בעצימת עין, הוא ממשלו של טראמפ בוושינגטון. אם הקונגרס האמריקאי לא יגנה במפורש את שינוי החוקה המצרית הוא יקל על קהיר את ההתמודדות עם גורמים מערביים אחרים שתמיכתם הצבאית והכלכלית חיונית לשמירת יציבותה של המדינה.

אולם ייתכן שיתגלה שעליית כוחם של הדמוקרטים בגבעת הקפיטול בוושינגטון מסכנת את מהלכיו של א־סיסי. אמנם מצרים כמעט שאיננה מושא לדיונים בוושינגטון, וברור שם שיציבותה של המדינה הכרחית לשימור הסטטוס קוו במזרח התיכון, במיוחד בשעה שמצרים בהנהגת א־סיסי שבה לעמדת מנהיגות אזורית. אולם ביקורת על מהלכיה הפנימיים של מצרים מצד הרוב הדמוקרטי בוושינגטון ובחינה מחדש של יחסיה הקרובים של ארצות הברית עם סעודיה עלולות להביא גם לדרישה אמריקאית לבחינה קפדנית ודקדקנית של אופי היחסים בין שתי המדינות, בעיקר על רקע הכיוון הדמוקרטי פחות שאליו צועדת מצרים על פי תפיסתם.

ולבסוף, גורם אחרון, שנראה שאינו בר־איום, הוא הזירה הציבורית במצרים. א־סיסי בטוח בכוחו ובכוח משטרו להעביר שינויים כאלה, אף שבעבר לא היה אפשר לעשות כן. ברשתות החברתיות, ובייחוד בטוויטר, הפופולרית במצרים, התעוררו ויכוחים ערים על השינויים הצפויים בחוקה. דוגמה לכך היה אפשר לראות במה שכתבה גולשת מצרייה ושמה נסרין: "גם ללא שינוי החוקה, העם [המצרי] ירד שוב לרחובות, וא־סיסי לא ימשיך [...] 30 מיליון האנשים שהפגינו פעם מוכנים להפגין שוב". היא מזכירה, כמובן, את הפגנות הענק ביוני 2013, שבסופן הדיח הצבא את הנשיא מורסי מכיסאו. התגובות שלהן זכתה מעניינות. גולש אחד ושמו עבד אל­־ע'אני מחפוז השיב לה כך: "את לא תרדי להפגין [...] אותו אדם יסיים 30 שנה בתפקיד וימשיך מבלי שנרד להפגין, מבלי שנדרוש ומבלי שנפגין".

נראה שהייאוש העולה מדבריו מייצג נאמנה את רחשי הציבור המצרי ביחס לשינויים חוקתיים. א־סיסי מודע היטב לכוחן של הרשתות החברתיות בהפצת מסרים חתרניים ולהיותן גורם המסוגל לערער את יציבות המדינה, והוא השקיע בשנים האחרונות מאמצים רבים כדי לנטרל את האיום הניצב מהן. זוהי הצלחה גדולה של הנשיא, ולצד ריסוק איומים אחרים, כמו תנועת האחים המוסלמים, הוא הצליח לערער גם את ביטחונם של ההמונים ביכולתם להביא לשינוי בשלטון, כפי שעשו פעמיים בעשור האחרון.

מאמרים נוספים