המזרח התיכון ועוד

מאמר
שחקן ארסנל מסוט אוזיל. הציוץ שלו גרם לתקרית דיפלומטית (צילום: רויטרס)
24.12.2019

דיפלומטיית ההיעלבות הסינית

זה נהפך לשגרה: אמירות ומעשים שאינם לרוחו של המשטר בבייג'ינג נתקלים בתגובות תוקפניות, שמטרתן לסתום פיות ולזרוע פחד. אנחנו מעצמה, מאותתים הסינים, וראוי שתתנו לנו את הכבוד הראוי
לפני משחק הליגה נגד מנצ'סטר סיטי ב־15 בדצמבר צייץ שחקן ארסנל מסוט אוזיל, גרמני ממוצא טורקי, בחשבון הטוויטר שלו פוסט תמיכה במוסלמים הנמחצים תחת הדיכוי הסיני במחוז שינג'יאנג. בציוץ, שנוסח כמכתב ארוך בטורקית, נכתב בין היתר: "הפצע המדמם של האומה. קהילת הלוחמים שמתנגדים לרדיפה. המאמינים המפוארים שנלחמים לבדם נגד מי שמנסים להרחיקם בכוח מהאסלאם. ספרי קוראן נשרפים, מסגדים נסגרים, [פעילות] מדרסות נאסרת, חכמי דת נהרגים בזה אחר זה. האחים נשלחים בכפייה למחנות [...] האחיות נישאות בכפייה לגברים סינים. למרות כל זאת, אומת הנביא מוחמד שותקת [...] היכן מדינות האסלאם והתקשורת שלהן?"

אוזיל שטח כמה טיעונים מעניינים על שתיקת העולם המוסלמי לנוכח המתרחש בשינג'יאנג, ובעוד שהזדהותו עם תושבי המחוז המוסלמים עוררה התרגשות בקרב אויגורים גולים, מילותיו, ובראשן השימוש בשם "מזרח טורקיסטאן" לשינג'יאנג – סדין אדום מבחינת הסינים – העלו את חמתם של האחרונים. התגובה לא איחרה לבוא. סין פטרה את דברי אוזיל כ"פייק-ניוז", אבל הענישה דווקא את קבוצתו ארסנל, את ה"פרמייר ליג" כולה, ועל הדרך אף את אוהדי הכדורגל האנגלי בסין עצמה, וביטלה את השידור הישיר של המשחק שבו הביסה סיטי את ארסנל, ובמקומו שידרה בשידור חוזר את המשחק בין וולבס לטוטנהאם שנערך קודם לכן באותו היום.

בתקשורת הסינית וברשתות החברתיות, נחשף אוזיל למתקפה רב־חזיתית, שלא פסחה אפילו על הפורומים המקומיים של המעריצים שלו עצמו, ולפי שעה הסירו הצנזורים הסינים את הפורום הרשמי מהרשת. הסינים טרחו להזכיר לאוזיל את פגישתו במאי 2018 עם ארדואן, לא בדיוק מופת לדמוקרטיה וזכויות אדם, וייחסו לו את הפנייה לנשיא טורקיה בתואר "הנשיא שלי", אף על פי שמי שהשתמש בכינוי הזה היה דווקא חברו לנבחרת הלאומית, אילקאי גונדואן, גם הוא גרמני ממוצא טורקי שהשתתף באותה פגישה.

פרשיית אוזיל אינה הפעם הראשונה בחודשים האחרונים שדמות מובילה בספורט העולמי מרגיזה את הסינים. בתחילת אוקטובר צייץ דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של קבוצת ה־NBA יוסטון רוקטס: "לחמו למען החופש, עמדו לצד הונג קונג". הסינים הודיעו בתגובה על הפסקת שידור משחקי הקבוצה בסין, על השעיית שיתוף הפעולה בינה לבין התאחדות הכדורסל הסינית, ועל ביטול הסכמים שהיא חתמה עם נותני חסות מקומיים. סין אף הרחיקה לכת ודרשה את פיטוריו של מורי. הרוקטס, שנחשבת לקבוצה האהודה בסין בזכות שחקנה לשעבר יאו מינג, כוכב הכדורסל הסיני הגדול בכל הזמנים ויושב ראש התאחדות הכדורסל המקומית היום, ספגה מכה כלכלית קשה, הנאמדת בעשרות מיליוני דולרים.
מרשים לא פחות מהתגובה הסינית לציוצים היה מופע ההתקרנפות של הגופים האמורים לעמוד מאחורי המצייצים הסוררים. בניסיון למזער נזקים הודיעה ארסנל כי אוזיל כתב על דעת עצמו בלבד, וכי המועדון דבק מאז ומעולם בעיקרון אי־המעורבות בפוליטיקה.

בצד האחר של האוקיאנוס פרסמה מנהלת ה־NBA הודעת התנצלות, ומורי חזר בו ומחק את הציוץ. מי שהגדיל לעשות היה כוכב הלייקרס לברון ג'יימס, שטען כי מורי ניזון ממידע מוטעה ושהתבטאותו הייתה עלולה להעמיד שחקנים בסכנה, ואף רמז שעל מנהלת הליגה להענישו.

הספורט אינו הזירה היחידה שבה התסריט הזה חוזר על עצמו: מישהו אומר או עושה דבר מה שלא מוצא חן בעיני הסינים, והעלבון כבד כל כך שסין מוכרחה להעניש, ורצוי בעונש קולקטיבי. "המישהו" הזה אינו חייב להיות מפורסם או בעל שררה, וה"תקרית" אף עשויה להיות זניחה להפליא. בשעת לילה מאוחרת בספטמבר 2018, הופיעו שלושה תיירים סינים – זוג הורים מבוגרים ובנם – בבית מלון בסטוקהולם, וגילו שהגעה אחרי חצות אינה מקנה את הזכות לעשות צ'ק־אין לחדר שהוזמן לתאריך יום המוחרת. לאחר שפקידי הקבלה דחו את בקשתם להשתרע על הספות בלובי עד הבוקר, הם סירבו לצאת והמשטרה המקומית פינתה אותם בכוח. מחוץ למלון הפיקו השלושה סצנת בכי והשתטחות על המדרכה: האם זעקה בסינית "הצילו!" והבן השלים באנגלית: "זה רצח!". ואם לא די בכך, השוטרים שפינו את בני המשפחה הורידו אותם סמוך לבית קברות בעיר.

תגובתה הרשמית של סין לאירוע הייתה היסטרית וחסרת פרופורציות, כמעט כמו תגובת המשפחה עצמה. סין לא רק פרסמה גינוי חריף ותבעה התנצלות רשמית משוודיה, אלא גם הוציאה אזהרת מסע מטעם משרד החוץ, והדובדבן שבקצפת – התלוננה ששוודיה "מפרה זכויות אדם". הרשויות הבטיחו חקירה, אבל על ההשלכות של תקריות מעין אלו יכלה שוודיה ללמוד מניסיונן של שכנתה הקרובה נורווגיה, וכן משכנתה של סין, קוריאה הדרומית. אחרי שפעיל זכויות האדם המנוח ליו שיאובו זכה בפרס נובל לשלום ב־2010 הוקפא הסחר בין נורווגיה לסין כמעט לחלוטין, וענף ייצוא הסלמון שלה ספג מכה אנושה. ענף התיירות הקוריאני, שהסינים היו המפרנסים העיקריים שלו, צלל לתהומות בשנת 2017, אחרי שקוריאה הדרומית העזה לפרוס בשטחה מערך הגנה אמריקאי מפני טילים. למען הסדר הטוב, ראוי לציין שהאיום המרכזי על קוריאה הדרומית אינו סין, אלא קוריאה הצפונית.

אחת מזרועות הביצוע של מדיניות ההיעלבות, ההתקרבנות והנקמנות של סין היא הסטודנטים הסינים בחו"ל. באוניברסיטת טורונטו ארגנה התאחדות הסטודנטים הסינים עצומה נגד יושבת הראש הנבחרת של מועצת התלמידים בשל תמיכתה בעצמאות טיבט, ומכיוון שהתבטאה בזכות עצמאות לטאיוואן. יוזמי העצומה טענו שפעילותה הפוליטית – על אדמת קנדה, להזכירכם – "מנוגדת להיסטוריה הסינית, לחוק הסיני ולזכויות הסטודנטים הסינים". במקרה אחר בקנדה, הרצתה פעילה אויגורית על הדיכוי האתני־דתי בשינג'יאנג באוניברסיטת מקמסטר. כשנודע דבר ההרצאה לסטודנטים סינים באוניברסיטה, הם התרתחו עד כדי כך שהחליטו להלשין לקונסוליה המקומית. בעצת אנשי הקונסוליה הם צילמו את ההרצאה ודיווחו מי מנושאי התפקידים באוניברסיטה נכח ואם היו מעורבים בה גם בעלי אזרחות סינית. באוסטרליה נאלץ מרצה באוניברסיטת סידני להתנצל בעקבות זעם הסטודנטים הסינים על שהציג מפה ששטחים הנמצאים במחלוקת טריטוריאלית בין סין להודו היו מסומנים בה כחלק מהטריטוריה של הודו.

תופעה מטרידה נוספת היא שצעדים אלו מהלכים אימים גם על קהילות סיניות בגולה. מהגרים סינים במערב גוזרים על עצמם שתיקה ומדירים רגליהם מאירועים ביקורתיים מחשש שיוטרדו בארצותיהם החדשות, שייאסר עליהם לבקר בסין, שיבולע לקרובי משפחתם שנותרו במולדת, או במקרה הגרוע, שייעצרו עם כניסתם לסין, או אף ייחטפו מחוץ לגבולותיה כדי להישפט בתחומי סין – כל אלו מקרים שקרו. יתרה מזאת, כדי לסרס את כלי התקשורת של הפזורה הסינית, שרובם היה עד לא מזמן ביקורתי כלפי שלטון המפלגה הקומוניסטית, סין משתמשת נגדם במנופי לחץ כלכליים, או פשוט משתלטת עליהם בכוח הממון.

המדיניות הזאת אינה נעצרת בהפחדות ובנזק כלכלי, לפעמים היא גולשת לדיני נפשות. על כך יעיד רוברט שלנברג, קנדי שהורשע בסחר בסמים בסין, שעונשו הוחמר מ־15 שנות מאסר לגזר דין מוות אחרי מעצרה בקנדה של מֶנג וואנג'וֹאוּ, סגנית נשיא ומנהלת התפעול של ענקית הטלקומוניקציה חוּאָוֵויי ובתו של מייסד החברה. תשעה ימים אחרי המעצר של מנג נעצרו בסין שני קנדים נוספים, מייקל קובריג ומייקל ספאבור, בחשד לפעילות הפוגעת בביטחון המדינה. בינתיים, בעת שמנג ממתינה לדיון בבקשת הסגרתה לארצות הברית, היא חיה בוונקובר, משוחררת ממעצר בתנאים מגבילים, בעוד שני הקנדים עצורים כבר שנה בתנאי בידוד. סין מצידה הכחישה בתוקף כל קשר בין המקרים, כפרה בטענות על נקמנות ופוליטיזציה של המשפט, וטענה כי הן בבחינת זלזול בוטה במערכת החוק הסינית.

"נפוליאון אמר פעם שסין היא אריה רדום", סיפר שי ג'ינפינג במהלך ביקורו בצרפת במרס 2014, "וכשהאריה הזה יתעורר הוא יטלטל את העולם. האריה אכן התעורר, אבל העולם רואה לנגד עיניו אריה שוחר שלום, ידידותי ומתורבת". במשך עשורים רבים, מאז ראשית הרפורמות שהוביל דֶנג שיאופּינג מסוף שנות השבעים, הקפידה סין על חזות צנועה בכל הנוגע לשאיפותיה בזירה הבין־לאומית. עלייתה של סין, כך נטען, היא עניין פנימי שלא יבוא על חשבון מדינות אחרות, ואין לה שום כוונות התפשטות או השפעה מעבר לגבולותיה. קשה לקבוע אם החזות הזאת הייתה כנה או מזויפת, אבל ברור שהיא הוסרה. גם אם שי ג'ינפינג עדיין מנסה להפיג מעט את החששות, סין כבר אינה מהססת להשתמש בכוח שצברה כדי לכפות את רצונה גם מעבר לים. ולא פלא: כשמנהיג סין מוביל חזון הקורא ל"תחייה הדגולה של האומה הסינית", הוא מאותת על חזרתה של סין למקומה הטבעי בהיסטוריה – המעצמה שהיא מרכז העולם. ובהיותה כזאת היא ראויה לקבל כבוד משאר האומות.

ואשר לכל מי שמתקפלים בפני המדיניות הזאת, ראוי שילמדו דבר מה מתגובתם של יוצרי סאות' פארק על צנזור הסדרה בסין בעקבות שידור הפרק "להקה בסין" מהעונה האחרונה, פרק השוחט את תעשיית הבידור האמריקאית על הפחדנות, ההתרפסות והחנפנות שלה.
מאמרים נוספים