המזרח התיכון ומעבר לו


תגיות
מאמר
בית חולים בעיר אל-חוּדַיידַה בתימן (צילום: רויטרס)
27.03.2020

בתימן אין קורונה. עדיין

איך מדינה בעיצומה של מלחמה, שיש בה עקורים רבים שנמלטו מבתיהם ושמערכת הבריאות בה ניזוקה בצורה קשה – יכולה להגן על עצמה מפני הקורונה? נכון לעכשיו הנגיף עוד לא הכה בתימן. כשזה יקרה, זה יהיה רק עוד כלי נשק בידי הצדדים הניצים
בסוף חודש מרץ ימלאו חמש שנים למלחמה בתימן, ולנוכח העיסוק העולמי בהתפשטות נגיף הקורונה (COVID19), הכינוי שדבק בה – "המלחמה הנשכחת" – הולם מאי־פעם. בתימן לא דווח עד כה על מקרי הידבקות בנגיף, אך שליטי המדינה, בצפון ובדרום, טוענים כי הם נערכים לתרחיש הגעת הנגיף לתימן. יכולתה של תימן להתמודד עם האיום החדש מוגבלת, הן בשמירה על הגבולות ועל התנועה בתוככי תימן, הן בביצוע בדיקות לגילוי הנגיף.
 
למרות הסגר הימי והאווירי שהטילו הסעודים במסגרת המלחמה, אי אפשר להתחקות אחר תנועת היוצאים והנכנסים מתחומי האזורים שבשליטת המורדים החות'ים, אלא בחלקה, בעיקר אם מדובר בתנועה בלתי מווסתת ולא חוקית. השלטון החות'י חושש כי בשל קשיי הגישה לטיפול רפואי, או חוסר היכולת לשלם בעבורו, מהגרים מאריתראה, מסומליה ומאתיופיה המגיעים לתימן (רובם לאל־בַּידַה ולרַאדַע) מחריפים את הקשיים החברתיים והכלכליים ותורמים להתפשטות מחלות. ב־­14 במרץ סגרה הממשלה המודחת בדרום תימן, בראשות הנשיא עבד רבה מנסור האדי, את בתי הספר לשבוע, ואת שדות התעופה לשבועיים, במסגרת מדיניות מניעה ובעקבות שמועות שנפוצו על כמה חולי קורונה באזור חדרמות.
 
אבל בתימן יתקשו לאכוף הגבלות תנועה גם בתוככי המדינה בשל התזוזה הפנימית של מיליוני עקורים שנאלצו לברוח מאימת המלחמה. מאות אלפים ברחו מזירות הלחימה המדממות של סעדה, אל־חודידה ושל תַעִז ומהבירה צנעא, שהפכה למרכז השלטון של המורדים החות'ים. הלחימה באזור אל־גַ'וף בצפון־מזרח המדינה הניסה במהלך פברואר ומרץ השנה עשרות אלפי עקורים ותושבים לכיוון המחוז הסמוך מַארִבּ. קשה לאמוד את המספרים, אבל על פי כמה הערכות מדובר בארבעה מיליון עקורים לפחות, שרבים מהם חיים במבנים ארעיים ומאולתרים או במחנות פליטים (שהוקמו במימון סעודי).
 
בנוגע לבדיקות, במידת הצורך יוכלו להיבדק רק כמה אלפים, בעיקר במרכזי הערים צנעא ועדן, בהנחה שערכות בדיקה נוספות יגיעו מסעודיה. תנועה בלתי מפוקחת או מחסור בערכות בדיקה הן ענין של חיים ומוות בכל מדינה שהנגיף התפשט בה, אבל בתימן מתרחש האסון ההומניטרי החמור ביותר זה שנתיים וחצי, וזו נקודת הפתיחה שלה במאבק החדש המשחר לפתחה.
 
המלחמה שהחלה במרץ 2015 הסבה פגיעה אנושה למערכת הבריאות של תימן, שסבלה מבעיות גם שנים קודם לכן. כמחצית מהמתקנים הרפואיים נהרסו או ניזוקו בעקבות הלחימה. בתי חולים ומרפאות היו ועודם חלק מ"בנק המטרות" של כוחות הקואליציה בראשות הסעודים, והחות'ים מצידם מנצלים בתי חולים ומבנים אזרחיים למטרות צבאיות (כמו הירי מתוך אחד מבתי החולים באל־חודידה בנובמבר 2018). מחסור בציוד רפואי ובתרופות מקשה על הטיפול בחולים. ליותר ממחצית אוכלוסיית תימן אין גישה לשירותים רפואיים או יכולת לממן טיפול או תרופות. למשל, מתחילת 2015 נפטרו כרבע מחולי הכליות בתימן משום שלא קיבלו טיפולי דיאליזה. לשיעור התמותה הגבוה הזה גרמו קשיי נגישות למרפאות המתמחות, סגירה של כמה מרפאות ותפקוד חלקי של אחרות, הפחתה במספר הטיפולים לכל חולה, מחסור בציוד רפואי ומכשור מקולקל או ישן.
 
תנאי תברואה והיגיינה ירודים והיעדר אספקת מים נקיים הובילו להתפשטותה של מגפת כולרה בתימן בסוף 2016, שנבלמה לזמן קצר בסוף 2018 והתפרצה שוב בתחילת 2019. על פי נתונים שפרסמו ארגון הבריאות העולמי ויוניס"פ בינואר 2020, מאוקטובר 2016 חלו בכולרה בתימן יותר משני מיליון ושלוש מאות אלף איש, כ־4000 נפטרו מהמגפה, שליש מהם ילדים בני פחות מחמש. טיפולן של הרשויות בשטחי השליטה של החות'ים ובאזורי הדרום במגפת הכולרה חושף תמונה מדאיגה במיוחד, ומעלה חשש מהתנהלותם במקרה של התפרצות נגיף הקורונה. התפשטות הכולרה נבלמה בזכות סיוע חיצוני בין־לאומי של משלוחי חיסונים (שאולי לא יעמוד לרשותה של תימן בעת הנוכחית), חרף מכשולים שהערימו כוחות הקואליציה ושלטון החות׳ים.
 
 
החיסונים המתינו חודשים ארוכים בג'יבוטי לפני ששאושרה העברתם לתימן, וגם כאשר הגיעו חלוקתם החלה רק במחצית 2018 (כמעט שנתיים אחרי פרוץ המגפה). גם אז הייתה החלוקה הדרגתית וחלקית: תחילה בדרום המדינה, בחסות הממשלה המודחת וכוחות הקואליציה הפועלים בדרום, ואחר כך, בקיץ 2018, במרכז המדינה ובאזורי הצפון שבשליטת החות׳ים. העיכוב בהפצת החיסונים נבע, בין היתר, מתביעות החות'ים, שהתנו את הפצת החיסונים באספקת אמבולנסים וציוד רפואי לכוחותיהם. יותר משניים וחצי מיליון חיסונים הועברו לתימן במחצית 2018, אולם לא ברור כמה מהם הגיעו למתקנים רפואיים או לצוותים מוסמכים לשם טיפול באוכלוסייה. מענה משמעותי להתפרצות המחודשת של הכולרה בתחילת 2019 ניתן רק בקיץ, במבצע רפואי שנערך באוגוסט 2019, שבו חוסנו כארבע מאות אלף איש בעדן, בתַעִז ובאל־דַאלִע. פעולות אלו התרחשו בעיצומו של מאבק שליטה פנים־תימני על אזורי הדרום בין ממשלתו של הנשיא האדי, שהודחה בידי החות'ים, לבין כוחות מטעם מועצת המעבר הדרומית.
 
המורכבות הפוליטית בתימן, זירות הלחימה המשתנות ומאבקים בין הכוחות הפנימיים, לא יקלו ודאי על אימוץ תוכנית פעולה להתמודדות עם נגיף הקורונה. כבר עכשיו מטיחים הצדדים האשמות הדדיות. שר הבריאות מטעם החות'ים, ד"ר טַה אל־מֻתַווָכִּיל, האשים את מדינת איחוד האמירויות כי בכוונתה להפיץ את הנגיף בתימן. בכנס רפואי שנערך בתחילת מרץ בצנעא אמר אל־מותווכיל: "איחוד האמירויות הערביות הרגה את בני העם התימני באופן ישיר באמצעות תקיפות מטוסים, וכעת היא מבקשת להרוג אותם בהעברת מגפות ומחלות". הממשל המודח מאשים את החות'ים בניצול המצב לסגירת בתי ספר ולגיוס בכפייה של ילדים ונערים ללחימה.
 
ההבנות הדיפלומטיות החשובות של הסכמי ריאד וסטוקהולם, שלא יושמו, מפנות את מקומן להמשך הלחימה ולהתפוררות תימן. קריסתו של הסכם ריאד מסוף 2019, שנועד להסדיר את מאזן הכוחות בין ממשלת האדי לבין מועצת המעבר הדרומית, מלבה את התחזקותם של הכוחות השבטיים בדרום, את התחזקות מפלגת האיסלאח התימנית (בתעז, למשל), יריבתם המושבעת של מועצת המעבר הדרומית ולוחמיה, ומאפשרת את פעילותו המחודשת של אל־קאעדה. הסכם סטוקהולם, שנחתם בין החות'ים לממשלת האדי בדצמבר 2018, אינו מיושם יותר משנה אחרי שנחתם, והמדינה מתנהלת בין שני ממשלים וערב רב של כוחות מקומיים ונאמנויות מתחלפות. האיום החדש המרחף מעל תימן אינו מבחין בין כל אלו, אבל תוצאות המלחמה המתנהלת על אדמתה כבר חמש שנים הן נקודת פתיחה נוראה להתמודדות עם נגיף הקורונה.
מאמרים נוספים