המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
חוות דגים (Vera Kratochvil, Public Domain Pictures.net)
02.06.2019

פיתוח החקלאות באלג'יריה: חוות הדגים במדבר סהרה

ב־2016 גודלו באלג'יריה החסילונים המדבריים הראשונים. בעקבות הצפי לצמצום יבול הדגים בים התיכון ולגידול באוכלוסיית המדינה, ממשלת אלג'יריה מתמודדת עם האתגרים שבפיתוח החקלאות הימית במדבר סהרה
בסוף חודש פברואר עלתה אלג'יריה לכותרות בעקבות המחאות ההמוניות שקראו לנשיא המדינה המכהן, עבד אל־עזיז בוטפליקה, שלא להתמודד על כהונה חמישית בבחירות לנשיאות שהיו אמורות להתקיים החודש. בעקבות המחאות התפטר בוטפליקה מתפקידו בראשית אפריל, לאחר 20 שנות שלטון במדינה, ובכך הצטרף למנהיגים נוספים מרחבי העולם הערבי שנאלצו לפרוש מתפקידם מראשית אירועי האביב הערבי בדצמבר 2010.
 
אולם אלג'יריה מפורסמת גם בשל סיבה אחרת, שלא רבים מכירים – פתיחת חוות הדגים במדבר הסהרה. אלג'יריה מעוניינת לנצל את האקוויפרים העצומים של מי התהום שמתחת למדבר הסהרה – המכסה כ־80% משטח המדינה – לפיתוח חקלאות ימית, כחלק מניסיונותיה להתמודד עם האתגרים העכשוויים והעתידיים להבטיח ביטחון מזון ומים לאוכלוסייתה הגדלה ולגוון את כלכלתה, המתבססת על נפט.
 
נוסף על כך, מומחים בעולם חוששים שבעתיד יצטמצם יבול הדגים, אחד מהמקורות העיקריים לחלבון. מקור מרבית הדגים היום הוא בחופיה הים־תיכוניים של המדינה, והחשש הוא שהם נמצאים בסכנה בשל שינויי האקלים, זיהום ודיג־יתר. בהקשר זה חשוב לציין כי האו"ם צופה שאוכלוסיית אלג'יריה תגדל בשנים הקרובות ב־25%, כלומר תמנה כ־50 מיליון נפש בשנת 2030. גידול האוכלוסייה המהיר צפוי להגדיל את הביקוש למזון, למים ולמקומות עבודה, והגיוון החקלאי אמור להגביר את הייצור החקלאי המקומי וליצור מקומות תעסוקה חדשים.
 
בעקבות זאת, בעשור האחרון מקדמת ממשלת אלג'יריה את החקלאות, ובעיקר את החקלאות הימית בדרום המדינה. בשנת 2008 הוקמו בריכות הדגים הראשונות במדבר הסהרה בתמיכת הממשלה, ובשנת 2016 ייצרה אלג'יריה את החסילונים (השרימפס) המדבריים הראשונים – יותר מחמישה טונות (משקל כל חסילון כ־20 גרם). מרכז המחקר לגידול חסילונים הוקם במרכז מדבר הסהרה, במחוז אורגלה שבדרום המדינה, וניבנה במימון מהמכון הקוריאני הלאומי לפיתוח ולחקר הדגה. מכון דרום קוריאני זה היה מעורב בגידול החסילונים בסהרה משנת 2011. הגידול והייצור התאפשרו בזכות השימוש בטכנולוגיית biofloc – טכנולוגיה שבה מתווספים מיקרו־אורגניזמים למערכת החקלאות הימית כדי לטהר את תוצרי הפסולת ולספק לחסילונים חומרים מזינים. הודות לטכנולוגיה זו הצליח מכון המחקר הקוריאני לגדל חסילונים גם באקלים המדברי הקשה.
 
מיזם זה של חקלאות ימית במדבר הסהרה נוחל הצלחה. לדברי שר החקלאות, פיתוח הכפר והדייג האלג'ירי, עבד אל־קאדר בואזגי (Abdelkader Bouazgui), בספטמבר 2017 היו ברחבי מחוז אדראר שבדרום מערב אלג'יריה 1,500 חוות דגים. כשנה לאחר מכן, ב־20 במאי 2018, אמר המנהל הכללי של הדיג במשרד החקלאות של אלג'יריה, טהא חמוש (Taha Hammouche) לסוכנות הידיעות רויטרס:

כ־13 אלף חקלאים הביעו עניין בפרויקטים של חקלאות ימית מתוך התלהבות, לאחר שמדבר הסהרה הניב את החסילונים המדבריים הראשונים לפני שנתיים. משאבי הדגה בים התיכון פחתו כך שאיננו יכולים להסתמך עליהם יותר כדי להגדיל את הייצור שלנו. אלג'יריה מקווה שהחקלאות הימית בסהרה תסייע להכפיל כמעט את ייצור הדגה השנתי של המדינה בשנת 2022, מהרמות הנוכחיות של כ־100 אלף טון בשנה.
 
כמו כן, ממשלת אלג'יריה מספקת הכשרה בגידול דגים ובשימוש בשפכים להשקיית צמחים, במקום השימוש בדשנים כימיים. הדגים הגדלים בחוות הדגים ברחבי דרום אלג'יריה נמכרים גם בשווקים ברחבי המדינה וגם בתוניסיה. נוסף על כך, חוות הדגים מושכות תיירים המעוניינים לראות כיצד מגדלים דגים במדבר הסהרה.
 
הצלחת החקלאות הימית במדבר הסהרה היא חלק מהצמיחה המהירה של מגזר החקלאות הימית במדינה. בפברואר 2019 אמר חמוש כי ההשקעות במגזר הזה מסתכמות ב־1.7 מיליארד דולרים. בעת אמירת הדברים היו כ־400 השקעות ברמה הלאומית בתהליך בדיקה או מימוש. ההשקעות האלה מובילות ליכולת ייצור של יותר מ־30 אלף טון דגים, והיעד הלאומי הוא, כאמור, להכפיל את הייצור הלאומי הנאמד היום בכ־100 אלף טון, ולהגיע ל־200 אלף טון בשנת 2022.
 
עם זאת, פיתוח תעשיית החקלאות הימית במדבר הסהרה מלווה גם בחששות כבדים. למשל, התבססות גדולה של החקלאות הרגילה על מי התהום באזור, נוסף על פיתוח תעשיית חקלאות ימית, עלולים לפגוע בביטחון המים לא רק באלג'יריה, אלא בכל מדינות צפון אפריקה, החולקות את אותם משאבים של מי תהום, ואף להוביל למתיחות חברתית ופוליטית. שינויי האקלים עלולים גם למנוע את האימוץ המוצלח של החקלאות הימית, וכמה מחסומים חברתיים, כמו התפיסה שעדיף לצרוך דגים מהים, מונעים את העלייה בביקוש לדגים מחוות דגים. אולם אפשר לשער שכאשר תפחת האספקה הזמינה של דגים מהימים ייאלצו התפיסות והמנהגים להשתנות.
 
לסיכום, המשך הצלחתה של החקלאות הימית באלג'יריה בעתיד הקרוב, ובמיוחד של החקלאות הימית במדבר הסהרה, תלוי מאוד ביכולתה של הממשלה לנהל ביעילות את המגזר הזה, להסדיר את מידת הניצול של מי התהום ולפקח על בריאות הדגים. אם תוכל אלג'יריה להתמודד בהצלחה עם האתגרים האלה, היא תוכל להתמודד גם עם הגידול באוכלוסייתה, עם הביקוש לחומרים מזינים ועם הצורך להמשיך בתנופת הפיתוח. אלג'יריה תוכל אף להיות דוגמה למדינות אחרות הניצבות בפני לחצים דומים, ובראש ובראשונה, מול אתגר הבטחת ביטחון המזון לאוכלוסייתה ההולכת וגדלה.
מאמרים נוספים