מאמרים


תגיות
מאמר
אל-בושי מברכת את שחקניות הכדורגל במשחק ליגת הנשים הראשון בסודאן. (צילום: רויטרס)
29.12.2019

השרה הסודאנית שמבקרת את קנאי האסלאם

השרה הסודאנית ולאא אל-בושי מתעמתת עם איש דת קיצוני על חופש ביטוי וחופש דת, שלום וסובלנות דתית. בעבר, ספק אם תרחיש כזה היה אפשרי. כיום היא זוכה לגיבוי מעמיתיה לשולחן הממשלה. זמנים חדשים בסודאן
בשנה האחרונה, עברה סודאן תפנית פוליטית דרמטית. שורת אירועים שראשיתם בהדחת הדיקטטורה האסלאמיסטית של עומר אל־בשיר, וסופם בהקמת ממשלת מעבר אזרחית ובהבטחה לדמוקרטיזציה - שינו את פני המדינה. באירועים אלה, נשים היו כוח מרכזי, והן נוטלות חלק משמעותי בממשלת המעבר החדשה. עם זאת, אחרי עשרות שנים של דיקטטורה אסלאמית, גילויי קיצוניות דתית והדרת נשים עודם רווחים במדינה.
 
כיצד מתמודדת הממשלה החדשה בסודאן עם הקיצוניות? מאמר של אתר העיתונות העצמאית רציף 22 מציע מקרה מבחן לסוגיה: עימות בין איש דת קיצוני לבין שרה בממשלה סביב הלגיטימיות של כדורגל נשים.
 
בסוף ספטמבר השנה התקיים המשחק הראשון של ליגת כדורגל הנשים של סודאן. שרת הנוער והספורט בממשלה החדשה וולאא' אל־בושי, הגיעה לאירוע החגיגי באצטדיון בבירה ח'רטום והדגישה: "זהו יום היסטורי, לא רק לספורט הסודני, אלא לסודאן בכלל". אלא שהיו מי שראו את הרגע הזה באור מעט פחות אופטימי. מספר ימים לאחר אותו משחק כדורגל, עבד אל־חי יוסף, איש דת סודאני, התבטא נגד קיום משחקי ליגת הנשים ותקף את השרה אל־בושי במילות לעג קשות: "עכשיו צץ הגימיק הזה, [...] כדורגל נשים. כאילו ששחקני הכדורגל הגברים שלנו כבר זכו במספיק תארים, שיש צורך בכדורגל נשים. [...] היא (אל־בושי) רפובליקנית, היא עושת דברו של איש מת, כופר שהתנער מהאסלאם. היא לא מאמינה במה שאנחנו מאמינים בו".
 
אותו "איש מת" שמזכיר יוסף בדבריו הוא מחמוד מוחמד טהא, רפורמיסט אסלאמי ומייסדה של קבוצת האחים הרפובליקנים הסודנית. בשנת 1985, הוא הוצא להורג באשמת התנערות מהאסלאם ("רִדָּה" בערבית). להגותו, כמו גם להוצאתו להורג, הייתה השפעה גדולה על סודאנים רבים, דתיים וחילוניים כאחד.
 
מהי אותה התנערות מהאסלאם ומדוע היא הביאה להוצאתו של טהא להורג? לפי החוק הסודאני, "מוסלמי שמטיף לנטישת האסלאם או מעיד על עצמו באופן מפורש שהוא נטש את האסלאם [...] יוּצא להורג". המרכז האפריקאי למחקרי צדק ושלום - צוות חשיבה שעוסק בזכויות אדם בסודאן, מציין בדו"ח בנושא כי עד שנת 2017 נשפטו בגין התנערות מהאסלאם כמאה וחמישים סודנים. הדו"ח מציין באופן ברור שהגדרת התחולה של העבירה נקבעה בסודאן בראש ובראשונה משיקולים פוליטיים. כך היה למשל במקרה של מוחמד מחמוד טהא שהוזכר: הוא נשפט באשמת התנערות מהאסלאם לאחר שביקר את נשיא סודאן דאז ג'עפר א־נימיירי, על שקבע את ההלכה האסלאמית כחוק מדינה בשנת 1983.
 
עתה, לאור החוק נגד התנערות מהאסלאם ומשמעויותיו, מובנת חומרת דבריו של עבד אל־חי יוסף: כשהוא זיהה את השרה אל־בושי עם טהא, הוא טען באופן מרומז שתמיכת השרה בכדורגל נשים היא בגדר התנערות מהאסלאם. אפשר להניח שביקורתו של יוסף איננה רק דתית, אלא פוליטית, כשם שעבירת ההתנערות מהאסלאם נעשתה במרוצה השנים להאשמה בשירות הפוליטיקה. יוסף אכן הביע ביקורת חריפה על תנועת המחאה שהביאה לנפילת שלטונו של אל־בשיר ועל מדיניות הממשלה הנוכחית בסודאן. הוא אף קיים קשרים מסוימים עם משטרו של אל־בשיר שנפל. נראה שהוא ממשיך את מסורת עירוב הפוליטיקה והדת ושבעיניו, יריביו הפוליטיים ראויים לגינוי דתי ואף לסנקציה הדתית החמורה ביותר -  מוות.
 
השרה אל־בושי לא הניחה לדברים הקשים של יוסף לעבור בשתיקה: מספר ימים לאחר מכן היא הגישה נגדו תביעה פלילית וחוקתית בגין פגיעה בחופש הביטוי ובחופש הדת שלה. היא הצהירה שמטרת התביעה היא לקדם את השלום ואת הסובלנות הדתית: "השלום נמצא באחריות כולנו. המסגדים ודוכני ההטפה צריכים להפיץ שלום". הן תביעתה של אל־בושי והן עמדתה כלפי כדורגל נשים זכו לגיבוי מלא מטעם הממשלה: הממשלה הצהירה שאל־בושי מייצגת באופן מלא את מדיניות הממשלה ושהתביעה שהיא הגישה היא סוגיה ציבורית. ראש הממשלה עבדאללה חמדוכ הביע רעיונות דומים: הוא ביטא תמיכה באל־בושי וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "עלינו לשים סוף להסתה ולהקצנה הדתית".
 
נראה אם כן שתביעתה של אל־בושי נגד המסית הקיצוני והגיבוי שהיא זכתה לו מייצגים עמדה ממשלתית ברורה: עמדה שדוגלת בערכים ליברליים ובשוויון לנשים ושלא חוששת לעמוד מאחורי מדיניות כזו גם כשהיא מאותגרת על ידי גורמים קיצוניים. האם נחישותה של הממשלה תצליח לשרש את הקיצוניות? ייתכן, אך נראה שהקיצונים, שבין מנהיגיהם נמנה עבד אל־חי יוסף, מתכוונים להיאבק בחזרה. כך, בסוף ספטמבר, תנועה אסלאמית קיצונית בשם התמיכה בשריעה ושלטון החוק, שאחד ממנהיגיה הוא עבד אל־חי יוסף, ביקשה לארגן מחאות ברחבי המדינה נגד "ניסיון של ממשלת המעבר לכפות מדיניות חילונית ליברלית ונורמליזציה עם ישראל". כמו כן, לאחר התבטאותו של יוסף ולאחר התביעה שהגישה נגדו אל־בושי, המונים התקבצו סביב המסגד שלו לאחר תפילת יום השישי והביעו בו תמיכה לא מסויגת.
 
מי ינצח במלחמה הזו? ימים יגידו, אבל אין ספק שהמאבק בין קיצוניות דתית לבין ערכים ליברליים ושווניים יהיה אחת מהסוגיות שיעצבו את המעבר אל סודאן החדשה שלאחר עידן אל־בשיר.

בשיתוף עם מאמרים נוספים