אופק

מאמר
מכון לרפואה משפטית, אילוסטרציה (צילום: wolfgangfoto, מתוך פליקר)
09.08.2020

מה קורה במכון הפלסטיני לרפואה משפטית?

גופות שנעלמו נמצאו חודשים אחר כך בתוך בורות, מינויים מפוקפקים, רשלנות וטיוח. תחקיר עיתונאי העלה כי את המכון הפלסטיני לרפואה משפטית הוא גוף בעייתי אפוף שחיתות
העוקבים אחרי התקשורת הישראלית בוודאי זוכרים שערוריות שונות שבמרוצת השנים האחרונות נקשרו בשמו של המכון לרפואה משפטית בישראל: רשלנות, חריגה מנהלים ואף עיוות האמת בלחץ פרקליטות המדינה. מתחקיר שפרסם באתר אל־ערבי אל־ג'דיד העיתונאי מג'ד עלי, עולה כי שחיתות, רשלנות ומניפולטיביות אופפות גם את פעולתו של הגוף המקביל ברשות הפלסטינית - "המנהלה הכללית לרפואה משפטית". התחקיר, המבוסס על מספר גדול של מסמכים ועדויות שהגיעו לידי עלי, סוקר את תפקודה הלקוי של המנהלה הכללית בראי מקרים מרכזיים בדעת הקהל הפלסטינית ובראי בעיות מבניות שהוא מזהה בו; ומסיים בהצעות לפתרון אותם ליקויים.
 
המאמר נפתח במקרה שהסעיר את החברה הפלסטינית בקיץ 2011: גופתה של הצעירה איה בראדעיה, אשר נעלמה שנה לפני כן, נמצאה בתוך בור מים בסמוך לעיירת מגוריה סוריף, שליד חברון. בתקשורת פורסם כי בראדעיה נכפתה והושלכה לבור בעודה בחיים בידיהם של שלושה מבני משפחתה על רקע מערכת יחסים שניהלה. גרסה זו שאובה מן הדוח שהכינה המנהלה הכללית לרפואה משפטית. בפועל, מסמכים ועדויות שונות מעמידים בסימן שאלה גרסה זו. כך למשל, עורך דינם של הנאשמים סיפר לעלי כי עשרות עצמות היו חסרות בגופה כשהיא הוצאה מהבור עם גילויה. רק לאחר מכן הן הופיעו באורח פלא בבור, מבלי שדוח המנהלה הכללית התייחס למקרה. דגימות מן הגופה שנשלחו למכון פתולוגי בירדן ביוזמת הסנגוריה גילו שהיא נקברה בעפר עוד לפני שהושלכה לבאר. בכלל, מספר עורך הדין, דוח המנהלה הכללית היה רצוף שגיאות מדעיות חמורות. פערים ראייתיים כאלה, סיפר לעלי מקור במשרד המשפטים, הם אלה שתרמו לבסוף לביטול תוקף ההודאה שמסרו הנאשמים ולזיכויים.
 
עלי מזהה דפוסים דומים של מניפולציה בראיות שנועדה לבסס גרסה משפטית גם במקרה אחר: רצח הילד פאדי אל־מוחתסב. בסוף פברואר 2011 נמצאה, גם כן בתוך בור מים, גופתו של אל־מוחתסב בן ה־8. אביו של המנוח מוחמד סיפר שהגופה נותחה בידי ד"ר אחמד חניחן, שלשכת התובע הכללי הפלסטיני מינתה לביצוע הנתיחה. ד"ר חניחן דיווח כי בנסיבות המוות קיים חשד פלילי. האב, בסיוע מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, מצא בשטח גם שרידים מבגדיו של בנו, ועליהם שרידי דם. על בסיס ראיות אלו האמין האב שבנו נרצח.
 
עם זאת, נראה שהמנהלה הכללית לרפואה משפטית סירבה לקבל גרסה זו: ד"ר זיאד אל־אשהב, ראש המנהלה הכללית דאז, הודיע לאב שבדיקתו של ד"ר חניחן איננה תקפה. במקומה, הוצע לו לערוך נתיחה מחודשת לגופת הילד לאחר שכבר נקבר. לטענת האב, במנהלה קיוו שהוא לא יסכים, וכך התיק ייסגר. אלא שהוא דווקא הסכים. לביצוע הנתיחה הוקמה ועדה של פתולוגים; בניגוד לד"ר חניחן, אותה ועדה לא הוסמכה למשימה על ידי לשכת התובע הכללי, ולא ברור כלל על ידי מי מונתה.
 
לאור תהליך מינויה המפוקפק, גם תוצאות הנתיחה שביצעה הוועדה מתמיהות: לטענת הוועדה לא נמצאו על הגופה ראיות למוות אלים. לחשד העולה מן הדברים, שלפיו המנהלה הכללית בראשות ד"ר אל־אשהב ניסתה לשבש הליכי משפט, מאתר מחבר התחקיר חיזוק בעובדה אחרת: ב־2017 ד"ר אל־אשהב נעצר למשך שבועיים ונחקר. לאחר ששוחרר בערבות הוא נמלט לירדן. חודשים ספורים לאחר מעצרו של אל־אשהב הודיעה לשכת התובע הכללי, סוף סוף, שפאדי אל־מוחתסב אכן נרצח וכי האשמים בפשע יועמדו לדין.
 
מידע משמעותי על התנהלותה הלקויה של המנהלה הכללית לרפואה משפטית באותה פרשייה, מספקת עדותו המצולמת של אביו של אל־מוחתסב. האב החליט לפרסם את העדות לאחרונה נוכח השחיתות האופפת את עיסוקה של המנהלה הכללית במקרה אחר: מותה של איסראא' ע'רייב.
 
בקיץ 2019, רצח איסראא' ע'רייב זעזע את החברה הפלסטינית והערבית וזכה לסיקור תקשורתי רחב, ובכלל זה בתקשורת הישראלית. בעקבות מערכת יחסים שניהלה הצעירה בת ה־21, היא הוכתה למוות בידי בני משפחתה. גופתה הובאה ב־22 באוגוסט לבית החולים אל־חוסיין בבית ג'אלא שבגדה המערבית, ובדיקת CT פתולוגית שבוצעה בה עוד באותו יום העלתה באופן ברור שע'רייב הוכתה למוות. למרות זאת, רק כעשרים ימים לאחר מכן פרסם משרד התובע הכללי הפלסטיני המלצה להעמיד לדין את בני משפחתה של ע'רייב באשמת הרצח. במרוצת עשרים הימים הללו, בני המשפחה הספיקו להשפיע על דעת הקהל, כשיצאו בהודעות לתקשורת, ובהן טענו כי ע'רייב מתה מהתקף לב או בנפילה מהגג.
 
מומחה לרפואה משפטית שהתראיין בעילום שם, טען כי עיכוב במסירת הדוח הפתולוגי לתובע הכללי הוא שגרם לעיכוב בהמלצה להעמיד לדין ובמעצר החשודים. אותו מקור מתאר ליקויים נוספים, בין היתר התיאור שנכתב בדוח לגבי החומרים הרעילים שנמצאו בגופה של ע'רייב, מבלי שנאמר באיזה מינון, והמינון, לדבריו, הוא עיקר משמעות הימצאותם של אותם חומרים. ההתנהלות הלקויה בפרשיית ע'רייב הביאה שלושה רופאים משפטיים שטיפלו במקרה להתפטר לאחר שהגישו לא פחות מחמש תלונות למועצה הפלסטינית למאבק בשחיתות והאשימו את ראשי המנהלה הכללית לרפואה משפטית ברשלנות ובמחדלים שונים.
 
ליקויים מבניים
בהמשך, עלי מפנה את הזרקור לכמה ליקויים שמובנים בהתנהלות המנהלה הכללית ושיש בהם כדי לשבש הליכים משפטיים. תחילה, דגימות רקמה שניטלות מגופות לא מטופלות באופן ראוי, כך מספר לעלי עורך הדין הפלילי מוחמד הריני. במקרים רבים מטפלים בדגימות בעלי תפקידים לא מקצועיים שאינם מכירים את נוהלי האחסון וההעברה. הדבר מביא לליקויים כמו עיכוב בניתוח הדגימות, ערבוב בין דגימות שונות והשחתת דגימות. לדברי הריני, יש בדבר משום השחתת ראיות, והדבר מסייע לעורכי הדין של הנאשמים. במקרים מסוימים, למשל בהקשרי פשיעה שקשורה בסמים, מקומן של הדגימות במערך הראיות הוא כה מרכזי, עד שפגיעה בדגימה עשויה למלט עבריינים מאימת הדין.
 
עלי מצביע גם על אי־סדרים באיוש המשרות הבכירות במנהלה הכללית. בשל עבודתו הנוספת כמרצה במשרה מלאה באוניברסיטת א־נג'אח שבשכם, המנהל המקצועי של המנהלה ד"ר ריאן אל־עלי אינו פנוי לפקח על פעילותה המקצועית. משרד המשפטים אומנם העניק לו אישור זמני להחזיק בעבודה נוספת, ובלבד שלא יתרשל במילוי תפקידו במנהלה, אלא שאישור זה פג כבר באוגוסט 2018; וממילא, לדברי רופאים במנהלה, אל־עלי איננו פועל כמצופה ממנו - לא לפני פקיעת האישור ולא לאחריה: הוא אינו עוקב אחר התיקים והמקרים שמטופלים במנהלה; אינו קורא את הדוחות שמנפיקה המנהלה; אינו מפקח על העברת הדוחות לתובע הכללי ולא על בדיקת הדגימות. הוא אף אינו נפגש עם העובדים במנהלה הכללית.
 
מי שנכנס לחלל שד"ר אל־עלי יוצר בהיעדרו, הוא יוסרי עליווי, המוגדר כאחראי האדמיניסטרטיבי של המנהלה. אף שעליווי איננו מחזיק אף תואר רפואי, נציג משרד המשפטים מינה אותו לאחראי האדמיניסטרטיבי והמקצועי על כל הרופאים המשפטיים במנהלה הכללית ועל גוף אחר שקשור אליה - המעבדה הפלילית. אותה מעבדה פלילית כפופה, כמו המנהלה הכללית לרפואה משפטית, אל משרד המשפטים הפלסטיני. כמו המנהלה הכללית, גם היא נגועה באי־סדרים חמורים בהיבטים של איוש משרות ההנהלה. כך, מנהלת המעבדה ריחאן אל־ג'אברי סיפרה לעלי כי אף שהיא מאיישת את תפקיד המנהלת, טכנאי הרדמה בשם סלהאם עוויס מונה לאותו תפקיד בידי אותו עליווי, "בנסיבות מיוחדות", ומתוקף כך, הוא חותם על מסמכים ללא הכשרה מקצועית מתאימה. אל־עלי, עליווי ועוויס סירבו כולם להגיב על הטענות שמציג התחקיר.
 
הצעות לתיקון
עלי לא מניח את התמונה האפלה הזו בלא פתרון, והוא חותם את המאמר בהצעות לתיקון מפי שני דוברים. עורך הדין מוחמד הריני קורא להקמת ועדת חקירה עצמאית שתבדוק את החשדות השונים ביחס למנהלה הכללית ותמליץ על רפורמות. עד אז, מציע עו"ד הריני כמה רפורמות משל עצמו: לדעתו, יש לשנות את המבנה הארגוני של המנהלה כך שיושתת על קריטריונים מדעיים, ולאייש את המשרות לפי אותם קריטריונים. כמו כן, יש למנות מנהל מקצועי במשרה מלאה שיוכל לפקח על הפעילות, לנסח מחדש את הנהלים המקצועיים של המנהלה ולהעביר את חוק הרפואה המשפטית שנכון לעת חיבור התחקיר קיימת רק טיוטה שלו. עו"ד הריני סבור גם שיש לבטל את כפיפותה של המנהלה למשרד המשפטים, כך שהיא תיהנה מעצמאות מקצועית מלאה.

עצמאותו של גוף הרפואה המשפטית חוזרת גם בדברים שאמר לעלי ד"ר האני ג'השאן, מומחה ירדני בעל שם עולמי לרפואה משפטית. ג'השאן מדגיש כי באופן עקרוני, גוף רפואה משפטית לאומי שהוא עצמאי ומופרד מיתר ההיררכיה של מוסדות המדינה, ובכללם המשטרה ומערכת המשפט, עשוי לתפקד ביתר מקצועיות ובפחות שחיתות. הוא מדגיש גם כי מתן שירותים פתולוגיים איכותיים ומקצועיים מחייב רופא משפטי מקצועי ומנוסה שיפקח על אנשי המקצוע ועל המנהלה. לבסוף, הוא מבהיר שטיפול מקצועי בדגימות רקמות, מעורבות הרופא המשפטי המנתח בשלבי הטיפול השונים והעברת הדגימות באופן מסודר ומתועד - הם קריטיים. הקפדה עליהם תבטיח שמשמעותן המשפטית של הדגימות תבוטא באופן מיטבי. חריגה מהם, בעיני ג'השאן, היא עבירה על כללי המקצוע.

בשיתוף עם מאמרים נוספים