מאמרים

אודות הכותב

תגיות
ניתוח ופרשנות
הנשיא ג'וקו וידודו, 2013 (ויקימדיה)
08.01.2019

סוגיית ירושלים בשיח הפוליטי באינדונזיה

הודעת אוסטרליה בדבר בחינת האפשרות להכיר בירושלים כבירת ישראל הצטמצמה אומנם להחלטה יומרנית הרבה פחות, אך די היה בה כדי לחולל סערה במערכת הפוליטית האינדונזית הנערכת לבחירות

גם הרחק מהמזרח התיכון ירושלים היא סוגיה במחלוקת. בעקבות הודעת ראש ממשלתה של אוסטרליה סקוט מוריסון באוקטובר 2018 שארצו שוקלת להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את שגרירותה, העמיקה המחלוקת בינה לבין שכנתה החשובה אינדונזיה.

לאחר חודשים רוויי ביקורת פנימית באוסטרליה, גינויים חריפים בעולם המוסלמי וניחושים עד היכן תרחיק אוסטרליה לכת, הודיע מוריסון שארצו החליטה להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל, אך לא תעביר את שגרירותה עד שיושג הסדר בין ישראל לפלסטינים וייקבע מעמדה הסופי של העיר. עוד הבהיר מוריסון שפתרון שתי המדינות הוא הפתרון היציב היחיד, ולדבריו, לאחר שיושג ההסדר תכיר אוסטרליה במזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית. עד כאן המוכר והחבוט למדי בתקשורת, אך לא כך גלי ההדף שהתחוללו באינדונזיה, בעיקר בעקבות הודעתה של אוסטרליה, שהם נייר לקמוס מעניין לפוליטיקה האינדונזית, עת הבחירות לנשיאות הולכות וקרבות – באפריל השנה.

תגובתה הרשמית של אינדונזיה בתחילת הפרשה הייתה שלילה חד־משמעית – מימוש הרעיון הנשקל באוסטרליה עלול לפגוע בתהליך השלום במזרח התיכון וסותר קביעה מוסכמת בזירה הבין־לאומית שסוגיית ירושלים חייבת להידון בהתאם להחלטות מועצת הביטחון. הגם שלנשיא ג'וקו וידודו (ג'וקווי) אינטרס מוכח בטיפוח היחסים עם אוסטרליה, לרבות חיזוק שיתוף הפעולה בינה למדינות דרום מזרח אסיה, הבהירה ממשלתו שהיא משהה את החתימה על הסכם הסחר החופשי עם אוסטרליה שתוכננה לדצמבר האחרון.

המדובר בהסכם חשוב מאוד לשתי המדינות, שהדיונים לגיבושו נמשכו כעשור. למעשה, לא היה אפשר לצפות לתגובה אינדונזית "רכה" יותר, שכן ההודעה האוסטרלית נגעה בשני עצבים רגישים במיוחד באינדונזיה: הראשון, המחויבות הלאומית המעוגנת במורשתו של "האב המכונן", הנשיא הראשון סוקרנו, בדבר מאבק אנטי־קולוניאלי – הסוגיה הפלסטינית נקשרת באינדונזיה בבירור במאבק שכזה. ולכך מתווספת מחויבותה העקבית לפתרון שתי המדינות. העצב השני עניינו בעמדה אסלאמית – המאבק למען העניין הפלסטיני, ובמיוחד בסוגיית ירושלים, אל־קודס, טעון מאוד בקרב המוסלמים באינדונזיה, ונחשב עניין דתי. לפיכך גם גינתה אינדונזיה בזמנו את הודעת הנשיא טראמפ בדבר הכרה בירושלים כבירת ישראל ובדבר העברת השגרירות.

עתה, כאשר הנשיא האינדונזי ניצב מול יריבים פוליטיים העושים שימוש גובר בפוליטיקה של זהויות, ובעיקר בזהות האסלאמית, הוא לא היה יכול שלא לדחות נמרצות את ההודעה האוסטרלית. יתר על כן, הנשיא, שומר נאמן של ערכי המדינה, החילוניים במהותם, מבקש להבליט את נקודות הזכות האסלאמיות שלו, כדי לחזק את התמיכה בו בקרב הרוב המוסלמי, שמתרחבות בו מגמות שמרניות.

לעומת תגובתו של הנשיא, עמדתו של פראבואו סוביאנטו, שיתמודד מול הנשיא ג'וקווי בבחירות לנשיאות, לא הייתה צפויה כל כך. פראבואו הטעים שאוסטרליה היא "מדינה עצמאית וריבונית, ולפיכך עלינו לכבד הריבונות שלה". עמדה זו מעלה תהיות ולו בשל העובדה שהמדובר בפוליטיקאי הנחשב פופוליסט הפורט על נימים אסלאמיים, "מתחכך" עם חוגים אסלאמיסטיים ונהנה מתמיכתם הפוליטית במרוצו לנשיאות. הדברים הרחיקו לכת עד כדי כך שצוותו נדרש להפיג את החשש שמא יפעל להקמת מדינה אסלאמית אם ייבחר.

במילים אחרות, עמדתו של פראבואו תמוהה משום שהחוגים האסלאמיסטיים האקטיביסטיים התומכים בו מזדהים עם המאבק הפלסטיני ומחויבים לזהותה האסלאמית של אל־קודס. ואכן מקרב החוגים האלה יצאו הזהרות כלפי אוסטרליה כי אם תכיר בירושלים בירת ישראל הם יקראו לחרם נגדה ויתבעו מהשלטונות האינדונזיים לנתק את היחסים עימה. התמיהה אף גוברת מכיוון שדברי בפראבאו נאמרו בשעה שהוא מפגר בסקרים אחרי הנשיא, המבקש, כאמור, לחזק את התמיכה בו בציבור המוסלמי.

מתברר שהמציאות האינדונזית, החידתית משהו, הפריכה את ההנחות האלה. חוגים אסלאמיסטיים בולטים נמנעו מביקורת ישירה על פראבאו והסתפקו בביטוי אכזבה מאופקת. יתר על כן, הוא התקבל כגיבור בעצרת ענק במרכז ג'קרטה (הממעיטים נוקבים בכמיליון משתתפים) שכונסה לציון שנתיים להפגנות הענק שהובילו נגד מי שהיה אז מושל הבירה, נוצרי ממוצא סיני, הידוע בכינויו אהוק, שנאשם באמירה פוגענית באסלאם. משהחל פראבאו להתקרב לאזור ההתכנסות שאגו ההמונים לעברו Panjang Umur ("יחי"), וסימנו בהרמת יד את תמיכתם בו במרוץ לנשיאות. ובכן, נראה שפראבאו לא הזיק לתמיכה בו בקרב האסלאמיסטים, אף שאמירתו אינה תואמת את הלהט הדתי המכתיב את עמדתם בשאלת ירושלים.

עם זאת, נותרה השאלה מה בכל זאת ביקש להשיג באמירתו. ייתכן שהיא נועדה להעביר מסר מפייס לאוסטרליה, מסר התואם השקפתו בדבר אי־התערבות במדיניות החוץ של מדינות אחרות, וגם את עניינו הבסיסי בהעברת מסרים מפייסים לאוסטרליה. וחשוב לא פחות, ייתכן שביקש להעביר מסר אוהד לנשיא האמריקאי, טראמפ, שהוא מקור ההשראה הברור למהלך האוסטרלי ומקור השראה גם עבור שפראבאו, שאף אימץ את סיסמת הבחירות Make Indonesia great again.

אולם גם הנשיא האינדונזי רשם הישג. אין ספק שללחץ שהפעיל ממשלו היה חלק בנסיגה האוסטרלית מהכרזה בנושא ירושלים ובצמצומה לאמירה המכירה רק במערב ירושלים כבירת ישראל ונמנעת מהעברת השגרירות. לא סתם מצאה אוסטרליה לנכון לעדכן את אינדונזיה טרם ההכרזה על נוסחה מצמצמת זו. יתר על כן, אינדונזיה אף לא הבהירה עד כה אם נתרצתה ואם נפתחה הדלת לחתימה על הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות. אכן, הנשיא האינדונזי ממשיך להפתיע במדיניות חוץ אסרטיבית למדי, והקרב על הנשיאות בין הנשיא המוכשר ג'וקווי, לפוליטיקאי בעל תדמית "האיש החזק" פראבאו, יהיה ללא ספק מעניין גם בהמשך.

מאמרים נוספים