מאמרים
מאמר
צילום מסך מתוך סרטון ביוטיוב של ארגון המקדם דעוה בארצות הברית
07.01.2021

הכירו את המומחה: אלעד בן דוד

את לימודיי הגבוהים שילבתי בלימודי תלמוד, הלכה ופילוסופיה יהודית, מה שמסייע לי בהבנת תהליכים המתרחשים כיום באסלאם. בעיקר מעניין אותי מושג ה"דעוַה" – הפצת המסר של אללה לאנושות, המתבטאת בעיקר בהדרכת מוסלמים ללכת בדרך הישר ובמשיכת לא־מוסלמים אל הדת
בשנות לימודיי באוניברסיטה נמשכתי תמיד לסינתזה בין עולמות מגוונים, עולמות הנמצאים בדרך כלל נמצאים במחוזות רחוקים. את לימודי התואר הראשון התחלתי בחוג לספרות ערבית ובחוג לתרבות צרפת, אך בהמשך בחרתי להפליג לעבר לימודי מזרח אסיה, בדגש על יפן וקוריאה. בתואר השני אומנם חזרתי "לשורשיי" במזרח תיכון, אך מבין מדינות האזור משכה אותי במיוחד איראן, ואת עבודת המוסמך כתבתי בסוגיה דתית בראי רשתות המדיה של האסלאם, היהדות והנצרות. את הלימודים האקדמיים האלה שילבתי עם לימודיי במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר־אילן, שם התעמקתי בנבכי התלמוד, ההלכה והפילוסופיה היהודית. מסלול בין־תחומי ורב־תרבותי זה תרם לי מבחינות רבות, ומסייע לי בהבנת תהליכים מודרניים המתרחשים כיום באסלאם מנקודת מבט רחבה ועשירה.

במחקרי הנוכחי בחרתי לעסוק באסלאם המודרני בארצות הברית בימינו, ולהתמקד במושג "דעוַה" במערב, נושא שריתק אותי מתחילת לימודיי בתואר השלישי. הדעוה נחשבת אחת הפעולות החשובות באסלאם, מהותה היא הפצת המסר של אללה לאנושות, והיא מתבטאת בעיקר בהדרכת מוסלמים ללכת בדרך הישר ובמשיכת לא־מוסלמים אל הדת. פעילות הדעוה בולטת בימינו במדינות מערביות שיש בהן מיעוט מוסלמי. אחת הדוגמאות לכך היא נסיקת ההתעניינות באסלאם בארצות הברית בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז הפיגועים ב־11 בספטמבר 2001. מגמה זו קשורה בחלקה הגדול לפעילות הדעוה – לפעילות הסברה רחבה שנועדה להציג את האסלאם ואת המוסלמים האמריקנים באור חיובי, למרות הנזק התדמיתי שגרם להם האסון ב־11 בספטמבר. המציאות שאחרי הפיגועים יצרה קונצנזוס רחב בקהילה המוסלמית, שקידם אינטרסים אמריקניים מוסלמיים, ואלו רתמו את הקהילה המוסלמית בארצות הברית ועוררו אותה לפעול במגוון ערוצים ומישורים, שהטיבו עם המרחב הציבורי האמריקני בכלל, ועם המרחב המוסלמי בפרט.

השילוב בין הדעוה לזירה האמריקנית דווקא לא היה שילוב טבעי עבורי, וההבנה שזה השילוב שמעניין אותי לחקור הייתה צריכה להבשיל במשך זמן־מה. לבחירה בנושא הזה לעבודת הדוקטור היו כמה סיבות: ראשית, שמתי לב שנושא זה אינו נחקר לעייפה כמו האסלאם באירופה, במיוחד בקרב חוקרים בארץ. כמו כן, הושפעתי מאוד מהגותם ומפועלם של אייקונים מוסלמים אמריקנים, כמו מלקולם אקס, שעד היום מורשתו מהדהדת בארצות הברית. נוסף על כך, בשל החשיפה המעמיקה של הציבור להטפת דרשנים מוסלמים אמריקניים בולטים, הבנתי שמדובר בזירה בעלת השפעה חשובה ביותר, לא רק על ארצות הברית עצמה, אלא גם על שאר המוסלמים, במערב ובעולם.

הסיבה לכך נעוצה, לדעתי, בשני גורמים עיקריים: ראשית, מאמצע שנות האלפיים, מאז נסיקת המדיה החדשה ועלייתן של רשתות חברתיות, כמו פייסבוק ויוטיוב, הצליחה הדעוה להעצים את המסר האסלאמי ולשווקו באופן ויזואלי ומושך לקהלים של מאות מיליונים. למסרים המגיעים מדרשן אמריקני, בשפה אנגלית גלובלית, יש סיכוי רב יותר להגיע לקהלים רחבים יותר מלדרשה בערבית, שקהלה מוגבל לדוברי השפה. כלומר, למרות האירוניה, בכל הקשור להפצת הדת במרחבי הרשת בימינו, האנגלית, ולא הערבית, היא שפת 'האֻמה' (האומה המוסלמית).

נוסף על כך, יש לדעתי דמיון בין האסלאם (הדת) לבין ארצות הברית (המדינה). האסלאם היא דת השואפת להשפיע על האנושות באמצעות הפצת המסר האסלאמי לכל קצוות תבל, ועל ההשפעה הגלובלית של ארצות הברית בתחומי תרבות, טכנולוגיה ופוליטיקה אין צורך להכביר מילים. לכן, כשמסרים אסלאמיים מופצים מתוך ארצות הברית עצמה גלומים בהם לא רק מסרים דתיים גרידא, המוגבלים לאזור גאוגרפי מסוים, אלא גם מסרים בעלי חזון השואפים להשפיע ולשנות את העולם. השפעה זו קשורה, בין היתר, לחופש הדת בארצות הברית המעוגן בחוקה האמריקנית ומהווה כר פורה להטפה דתית, יותר מבמדינות אחרות במערב, כמו צרפת, לדוגמה, שבה החילון והדת נמצאים פעמים רבות בחיכוך ובמתח.

כך נעשו בעשורים האחרונים דרשנים אקטיביסטים וארגונים אסלאמיים אמריקאיים לקולות המוסלמיים הבולטים ביותר במערב המושמעים למען הצדק, ולקולות העיקריים המגנים עוולות בעולם המוסלמי, והם נשמעים בסוגיות כמו המאבק בתופעות של אסלאמופוביה ודיכוי מוסלמים ברחבי העולם, מבקרים את מדיניות החוץ של ארצות הברית, ועומדים בחזית ההסברה כשפיגוע טרור אסלאמי מכה במערב. נוסף על כך, מתקיים שיח פנימי כן ופורה על האתגרים שבשילוב האסלאם והמערב בעידן המודרני, בשאלות כמו עתיד הדת במציאות משתנה, היחס לספקות באמונה הדתית ולעזיבת האסלאם, מסורת מול רפורמה, איזון בין קיצוניות לליברליות, המתח בין הזהות המוסלמית לזהות האמריקנית וגישור על פערי הדורות. אפשר בנקל להבחין בצורך של חלק ניכר מאנשי דת מהמערב להשתחרר מהתפיסה המקובעת הרואה באסלאם ובמזרח התיכון מקשה אחת, מתוך שאיפה להקים ישות אסלאמית מערבית, ללא תלות בממסד הדתי במזרח, וכדי לאפשר לאסלאם לפרוח במדינה מערבית, חילונית ודמוקרטית.

אני מוקיר את הבמה החשובה של הפורום לחשיבה אזורית, שהיא לעניות דעתי הבמה המזרחנית היחידה בארץ המאפשרת להשמיע את הקולות החשובים האלה. אני מקווה לאפשר לציבור הרחב להיחשף לצדדים ולזוויות הנעלמים בדרך כלל מעיניהם של הישראלים, ולתאר ולנתח פעילות דתית ושיח אסלאמי מרתק המתקיימים מעבר לים דווקא. במאמריי אני שואף לפסוח מעבר לשיח הדיכוטומי והלעוס של "אסלאם וטרור", ולספק מבט מורכב וחדש בסוגיות האקטואליות בדורנו. אל מול ההלעטה המתמדת באסלאם של דעאש, חמאס או אלקעידה, הגיעה העת להפנות את הזרקור למחוזות אחרים, שיוכלו לאפשר מבט מפוכח ובוגר יותר ביחס לסוגיות אסלאמיות ובהקשרן המודרני.
מאמרים נוספים