יחסי יהודים ערבים

אודות הכותב

תגיות
ניתוח ופרשנות
מעשה השחתה בכנסייה בבית ג'מאל, ספטמבר 2017 (יוסי זמיר, שתי"ל סטוק)
07.07.2019

"תג מחיר": בחיפוש אחר חלופות

"תג מחיר" הוא מעל לכול סמל מסחרי. מבצעי הפעולות פועלים ביוזמתם, לפי המטרות הכלליות שמנסחים המנהיגים; אולם המנהיגים לעולם אינם נותנים פקודות ישירות לתאים או ליחידים. תפקידם הוא להפיץ את האידאולוגיה
הגדרות
פעולות "תג מחיר" נחשבות בדרך כלל "טרור ויג'ילנטי" קלסי (כלומר, טרור הנובע מ"נטילת החוק לידיים"). לטעמי, המקרים המובהקים של פעולות אלו אינם נכללים בהגדרה זאת, מכיוון שאינם מוגבלים לאזור נתון, אלא מכוונים לזירה הפוליטית הציבורית.
 
פעולות "תג מחיר" דומות יותר למה ששפריצק מכנה "פוליטיקה חוץ-פרלמנטרית", כלומר טיפוס של פעולה פוליטית שמרכזי הכוח הממוסדים אינם שולטים בו, שאינו מתרכז סביב הממשלה והכנסת, ואינו מתנהל לפי כללי הדמוקרטיה המקובלים. "פוליטיקה חוץ-פרלמנטרית" מעוררת שימוש באלימוּת, ולעיתים אף מתדרדרת לפעולות מחתרת ולטרור.
 
מהמחצית השנייה של 2012 אפשר להצביע בבירור על דפוסי פעולה המתאימים לתפיסה שכונתה בציבור "תג מחיר". פעולות אלו כוללות העברת מסר לשלטונות באמצעות פגיעה בפלסטינים בשטחים ובאוכלוסיות נוספות, כמו נוצרים ופלסטינים אזרחי ישראל. מטרת הפעולות האלה היא להתסיס את האוכלוסיות האלה, כדי שהשלטונות יאלצו להשקיע תשומות רבות של כוחות הביטחון בהרגעת המצב, וכך לגבות "תג מחיר" מהמדינה על ההחלטה על פינוי מאחזים בגדה המערבית (או מימושה), לגבות תג מחיר על פעילוּת אכיפה וסיכול נגד מבצעי פעילוּת "תג מחיר" עצמם, ובהמשך – להעביר מסר למדינת ישראל על מה שנתפס בעיני הפעילים ככישלון המדינה בהתמודדות עם פיגועי טרור נגד יהודים.
 
למרות הנטייה לזהות את "תג מחיר" עם "נוער הגבעות", החפיפה ביניהם אינה מלאה. "תג מחיר" הוא מושג מצומצם יותר. בקרב "נוער הגבעות" קיימות שתי אסכולות עיקריות: אחת הטוענת שההתיישבות קודמת לכול ("לרשת" את הארץ), ושנייה הטוענת שהמלחמה בערבים ובגירושם היא המטרה העיקרית ("להוריש" את הארץ, על פי הפסוק בבמדבר לג, נג: "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה").
 
"תג מחיר" הוא מעל לכול סמל מסחרי המשמש בשיח, ולאו דווקא תופעה שגורם מרכזי כלשהו מארגן. את פעולות "תג מחיר" מנחה עיקרון ה"התנגדות ללא מנהיגות", ועל פי שיטה זאת, היחידות האופרטיביות – המכונות "תאי פנטום" – פועלות בעצמן וביוזמן לפי המטרות הכלליות של התנועה המנוסחות על ידי המנהיגים. אולם המנהיגים לעולם אינם נותנים פקודות אופרטיביות לתאים או ליחידים כלשהם. תפקידם הוא להפיץ את האידאולוגיה. תאי הפנטום עושים את הפעילות החתרנית המתבקשת. הם רואים בעצמם "חיילים", ופעילותם "ממודרת". בדרך כלל יש להם קשר ישיר מוגבל עם מנהיגי התנועה, אולם הם קוראים את פרסומיהם, ובמיוחד את המסרים שהם מפיצים ברשת האינטרנט. כך הם מתעדכנים ואף מבטאים את תמיכתם בתנועה.
  
מקורות
 
כבר מתחילת דרכה של ההתנחלות בגבעות (בשלהי המאה הקודמת, ובתחילת המאה הנוכחית) התגלתה מעורבות של הנוער בפעילות אלימה כלפי פלסטינים ורכושם וכלפי כוחות הביטחון באזור. במאי 2006 הפיצו פעילים מהיישוב יצהר מסמך עקרונות ושמו "מלחמה עכשיו – תוכנית מעשית להצלת המאחזים והיישובים וקביעת סדר יום חדש בארץ הקודש". המסמך נועד להציע דרך חלופית לדרך שהובילה מועצת יש"ע בתקופת ההתנתקות, תוכנית שעיקרה "התקפה" ולא רק "הגנה". במסמך נעשה שימוש תקדימי במינוח "מלחמה" נגד הממסד וכוחות הביטחון. המסמך הוצג באירועים שונים, ועיקריו פורסמו בתקשורת הגלויה.
 
רבים מזהים את שורשי תופעת "תג מחיר" עם עימותים של קבוצת מתנחלים עם פלסטינים וכוחות צה"ל על רקע פינוי מבנה מגורים במאחז "עדי עד" שבגוש שילה (מאחז שהוקם ב־1998, על ידי תושבי שבות רחל הסמוכה, בתגובה ל"הסכם וואי"). באותה תקופה (יולי 2009) התפרסם מסמך המיוחס גם הוא לפעילים מיצהר, שכותרתו "ערבות הדדית – תג מחיר: משנים ראש במאבק על ההתיישבות". גם מסמך זה הופץ ברחבי הגדה המערבית.
 
ככל שחלף הזמן החלו להישמע קולות בדבר מגבלות שיטת "תג מחיר", ההתשה שהיא גורמת לתושבים, והחשש שכוחות הביטחון למדו להכיל את השיטה ולהתמודד עימה. קולות אלו הובילו בסוף 2009 לשכלול שיטת "תג מחיר" ולהוספת שני רכיבים: חשאיוּת ואיכוּת.
 
להערכת שב"כ פעולות "תג מחיר" שנעשו בניסיון לסכל פינוי מאחזים החלו באוקטובר 2013. אז זוהתה התארגנות ברמת מפקדי חוליות בשטח, לגיבוש תפיסה קיצונית ואלימה יותר שמטרתה ערעור יציבותה של מדינת ישראל באמצעות הפעלת טרור ואלימות, לרבות פגיעה בנפש ושפיכות דמים, כדי להביא למרד במדינת ישראל. עיקרי התפיסה רוכזו במסמך שנקרא "התוכנית המעשית", והוחל בהקמתה של תשתית חשאית ליישומה.
 
התמודדות השלטונות ומשמעותה
 
בשלהי 2011, בעקבות האירועים בחטמ"ר אפרים, הוחלט להמליץ בפני ראש הממשלה להכריז על "נוער הגבעות" ארגון טרור. הוצע שגורמי אכיפת החוק יכינו מיפוי של הפורעים וההתארגנויות שאליהן הם משתייכים. כן הוצע להרחיב מאוד את המעצרים המנהליים ואת צווי ההרחקה, ולהגביר את השימוש באמצעים טכנולוגיים לתיעוד העברות.
 
ביולי 2013 הסמיך הקבינט המדיני־ביטחוני את שר הביטחון להכריז על פעילי "תג מחיר" "התאגדות בלתי מותרת", כדי לחזק את היכולת להיאבק בתופעה. כמו כן נמסר שלשכת ראש הממשלה "מרחיבה משמעותית את הכלים החקירתיים והמשפטיים העומדים לרשות כוחות הביטחון ואכיפת החוק במטרה לפעול נגד הפעולות המכונות 'תג מחיר'".
 
מפקד כוחות צה"ל בשטחים אכן הכריז על תג מחיר "התאחדות בלתי מותרת": "חבֵר בני אדם [...] המתכנה 'תג מחיר' או המשתמש בכינוי זה או בכינוי אחר בעל משמעות דומה במסגרת פעולותיו, הפועל לקדם מאבק אלים או מבצע פעולות אלימוּת כנגד בני אדם או כלפי רכושם, בין אם בתחומי אזור יהודה והשומרון ובין אם מחוצה לו, הוא התאחדות בלתי מותרת, כמשמעה בתקנות ההגנה". מדיניות זאת הופעלה ביד קשה בעיקר לאחר הפיגוע בדומא (יולי 2015), שיוחס לנערי גבעות.
 
פעולות "תג מחיר" ממשיכות לזכות לכותרות בתקשורת, ובכך לקדם את מטרות מבצעיהן, המבקשים לעורר תשומת לב ציבורית ולשנות את מדיניות החקיקה, השפיטה והביצוע של רשויות המדינה. עם זאת, אני סבור שבקרב גורמים בעלי השפעה בשטח עולה בעת האחרונה התחושה כי שיטת פעולה זו מיצתה עצמה, ויש לחפש תחליפים כדי לקדם את יעדי התנועה.
 
מאמרים נוספים