המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
קו הרקיע, דוחא, קטר (פיקסה ביי)
23.12.2018

כבוד לתוצרת הארץ: קטר ומדד הביטחון התזונתי

למרות התנאים הגאוגרפיים, ולמרות המצור, נסיכות קטר הקטנה ניצבת במקום גבוה במדד הביטחון התזונתי העולמי, והצליחה להגדיל את הייצור החקלאי המקומי בעשרות אחוזים. האם גאווה לאומית היא ההסבר לכך?

באוקטובר 2018 פרסם ה"אקונומיסט" את מדד הביטחון התזונתי העולמי, ובו 113 מדינות. במדד הזה קטר ניצבת במקום הראשון בעולם הערבי, ובמקום ה־22 בעולם, למרות המצור הדיפלומטי והכלכלי שהטילו עליה ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחרין ומצרים מיוני 2017.

חשוב לציין כי גם במדד שפורסם בשנת 2016, טרם המצור, ניצבה קטר במקום הראשון בעולם הערבי ובמקום ה־20 בעולם. לעומת זאת, במדד שהתפרסם בשנת 2017, בעיצומו של המצור, ניצבה קטר במקום השלישי בעולם הערבי, אחרי כווית ועומאן, ובמקום ה־29 בעולם. מנתונים אלו עולה כי קטר הצליחה למנף את המצור ולהתקדם התקדמות ניכרת בתהליך הבטחת הביטחון התזונתי.

למונח "ביטחון תזונתי" כמה הגדרות. על פי ועידת המזון העולמית שנערכה ב־1974, מדינה הנהנית מביטחון תזונתי היא מדינה שיש לה מספיק מזון כדי "לתמוך בגידול מתמיד של צריכת המזון ולאזן במידה מספקת תנודות בייצור ובמחירים"; בפסגת המזון העולמית ב־1996 הוגדר המונח מחדש עבור האדם היחיד, ולפי ארגון החקלאות והמזון העולמי, ביטחון תזונתי מתקיים כאשר "ברמת הפרט וברמות המשפחתית, הלאומית, האזורית והגלובלית, כל האנשים, בכל הזמנים, הם בעלי גישה פיזית וכלכלית למזון מזין, בטוח ומספיק שיש בו כדי לתמוך בצרכים התזונתיים שלהם ובהעדפות המזון שלהם למען חיים פעילים ובריאים".

בקטר קשה לגדל מזון, מרבית שטחה הוא מדברי, ועל פי הנתונים מ־2011 רק 5.6% משטחה הם קרקע חקלאית, מתוך השטח הזה רק 1.1% הוא קרקע הניתנת לעיבוד, ורק 0.2% הוא קרקע שמגדלים בה גידולי מזון קבועים. כל יתר השטח החקלאי משמש למרעה. קטר סובלת גם ממחסור במקורות מים ומהידרדרות באיכות מי התהום. לעומת זאת, אוכלוסיית קטר מונה 2,363,569 נפש (על פי הנתונים מיולי 2018) וכדי לספק את צריכת המזון של אוכלוסייתה ההולכת וגדלה ייבאה קטר עד יוני 2017 כ־90% מהמזון שלה.

אמנם, כבר ב־2008 החלה קטר ליישם תוכנית לאומית לביטחון תזונתי כדי להתמודד עם בעיה זו. כדי להגדיל את ייצור המזון, התמקדה תוכנית זו בתיקון תקנות ובפיתוחים מדעיים וטכנולוגיים בתחום ייצור יבולים, מערכות השקיה מתקדמות ויישומים לעיבוד מזון המאריכים את חיי המדף של המזון. אולם למרות התוכנית, קטר עדיין נאלצת לייבא את מרבית מזונה.

עוד חשוב לציין שרוב המזון שיובא לקטר הגיע אליה דרך גבולה היבשתי עם ערב הסעודית, ולכן יצר המצור עליה פוטנציאל למחסור במזון, לאינפלציה במחירי המזון ולאי־שקט חברתי ופוליטי. אולם היחלצותן המיידית של איראן וטורקיה, שהעבירו לקטר מזון בכל יום דרך הים והאוויר, מנעה תרחישים אלו.

בינתיים, שנה וחצי מתחילת המצור, נראה שהוא רק משפר את הביטחון התזונתי בקטר. ב־18 באוקטובר 2018, אמר השר הקטרי לרשויות מקומיות ולאיכות הסביבה, מוחמד בן עבדאללה אל־רמיחי, שקטר הצליחה להגדיל את הייצור החקלאי גידול של ממש, ואף הגיעה לעצמאות בתחומי מוצרי החלב והעופות הטריים. הוא גיבה הצהרה זו בנתונים. לדבריו, ייצור הירקות עלה ב־30%, מכ־50,000 טונות בשנה שלפני המצור, לכ־65,000 טונות בשנה שלאחר המצור. ייצור מוצרי החלב נסק ביותר מ־265%, מ־60,000 טונות לפני המצור, לכ־220,000 טונות אחריו. ייצור מוצרי העוף הטריים עלה ב־120% מ־10,000 טונות לשנה לפני המצור, ל־22,000 טונות בשנה שאחריו, וייצור הביצים עלה ב־150%, מ־4,000 טונות לפני המצור, ל־10,000 טונות אחריו.

הישגים אלו הם תוצאה של כמה גורמים: גידול בשטח המוקצה לחממות מוסדרות ולחממות שאינן מוסדרות הביא לעלייה בכמות הירקות שגודלו בחוות בקטר. גם כמות הירקות שגודלו בשטחים פתוחים גדלה מ־33,000 טונות ב־2017 ל־36,000 טונות השנה. גורם נוסף הוא שיתוף הפעולה המדעי והמחקרי עם מכוני מחקר מערביים בפיתוח טכנולוגיות ושיטות להגברת הביטחון התזונתי. דוגמה לכך הוא פרויקט המחקר האירופי־אמריקאי המשותף, שבו משתתפים 60 מדענים מאירופה, מארצות הברית ומקטר – המדינה הערבית היחידה המשתתפת בפרויקט – שמטרתו למצוא פתרונות חדשניים להשגת ביטחון תזונתי בתחום המים והאנרגיה. כמו כן, קטר מיישמת טכניקות השקיה מתקדמות, כמו השקיה בטפטפות.

אולם נראה שהגורם החשוב מכול הוא יצירתה של זהות לאומית קטרית ייחודית בעקבות המצור. גיבורה של הזהות הלאומית הזאת ויוצרה הוא אמיר קטר שייח' תמים אל־ת'אני, והוא מבקש להתוות לקטר נתיב עצמאי, נפרד מזה של יתר מדינות המפרץ. פרץ לאומני זה בא לידי ביטוי בשירה, בהצגות ובמופעים אמנותיים, המעלים על נס את קטר ואת ייחודיותה התרבותית, וכן בתמונות ובדיוקנאות של אמיר קטר המתנוססות בדוחא.

נוסף על כך, אמיר קטר מנצל את המצור כדי לפתור את סוגיית הביטחון התזונתי בארצו לאורך זמן. כך, למשל, בימים הראשונים שלאחר ההכרזה על המצור היה בחנויות גל רכישות של מוצרי מזון שיוצרו בקטר. גם היום, כשנה וחצי לאחר המצור, הקטרים עדיין מחפשים מוצרי מזון שיוצרו במדינה, או שמודבקת עליהם המדבקה – Made in Qatar, כדי לסייע לחזק את הכלכלה המקומית. גאווה לאומית זו הביאה את המגזר החקלאי להגביר עוד יותר את ייצור המזון.

אף שחל גידול משמעותי בייצור המזון המקומי, קטר עדיין נאלצת לייבא חלק ניכר ממזונה, ולפי שעה נראה שגם פרץ הלאומיות אינו יכול להתגבר על תנאי היסוד הגאוגרפיים של קטר. עם זאת, קטר נחושה להגדיל עוד יותר את הייצור המקומי, ואולי בעתיד, בעזרת המדע והטכנולוגיה, יצליחו הלאומיות והייצור החקלאי המקומי לייצר די מזון גם באקלים המדברי של קטר.

מאמרים נוספים