האם יש סיכוי לקדם שינוי אמיתי בירדן?
העיר עמאן (פיקסה ביי)
Below are share buttons

האם יש סיכוי לקדם שינוי אמיתי בירדן?

בטור דעה נוקב מבקר פוליטיקאי ירדני בכיר את הפער שבין הרטוריקה של ממשלת ירדן באשר לדמוקרטיזציה ומאבק בשחיתו, ובין הנעשה בשטח. האם ראש הממשלה החדש של ירדן לא מתכוון לשנות דבר?

"אף אחת מהמדינות הערביות לא השיגה צמיחה כלכלית משמעותית וגם לא התקדמה מבחינת ממשל ומשילות. מדינות ערב חשבו שיוכלו להפריד בין רפורמה פוליטית לרפורמה כלכלית ולהשיג הצלחה פיננסית וכלכלית בלי לערוך שינויים פוליטיים, אבל ההנחה הזאת הוכחה כחסרת בסיס".
 
אלה לא דבריי שלי. אלה הם דבריו של ראש ממשלת ירדן ד"ר עומר אל־רזאז, אשר נכנס לתפקידו ביוני 2018. את הדברים האלה נשא לפני שנתיים בפני קרן כלכלית ירדנית, "פורום שומאן", בהרצאה שכותרתה "מהתגובה אל המעשה". בדבריו התמקד ד"ר אל־רזאז בהשלכות האביב הערבי על ירדן. שעת המעשה הגיעה כעבור שנתיים, עם כניסתו ללשכת ראש הממשלה וההכרזה על "תוכנית" ממשלתית לשנתיים הבאות שתשרטט קווי מתאר כלליים ל"מדינת חוק, מדינת ייצור ומדינת סולידריות".
 
התוכנית כוללת כמה פרטים הנוגעים ל"מדינת ייצור", שהם אגב תלושים מכל מסגרת כלכלית מקיפה שעשויה להבהיר כיצד נגיע לחוף מבטחים – שהרי אין בתוכנית שום פרט מהותי הנוגע ל"מדינת חוק". תחת זאת, הרטוריקה של התוכנית מזכירה כמה פעמים את המונח "רפורמה פוליטית" ומעדיפה כותרות כלליות כמו "שמירת החירויות, אכיפת החוק על כולם, מלחמה בשחיתות, הגברת השקיפות וההגינות והעמקת האזרחות הפעילה".
 
עד מתי יהיו בחירות ללא דמוקרטיה?
 
אני תוהה כיצד מצפה הממשלה לבנות מחדש את האמון בין האזרח למדינתו בשעה שראש הממשלה בעצמו מודה כי האמון הזה אבד. אני תוהה כיצד מצפה הממשלה מאזרחיה להאמין בתוכנית כלכלית שאינה מאפשרת ייצוג אמיתי שלהם, של קולם ושל צורכיהם. נפלא מבינתי כיצד השיח על "מדינת חוק" אינו כולל בחינה רצינית של חוקי הבחירות ושל המפלגות הפוליטיות בירדן ואינו מבקש לשים קץ לתופעה שבה הבחירות והקלפיות קיימות אמנם, אך אינן מביאות אותנו לדמוקרטיה. כל זאת, כאמור, בהמשך לדבריו של ראש הממשלה באותה הרצאה. אני באמת תוהה: כיצד נוכל להילחם בשחיתות אם איננו מוכנים להילחם במושחתים?
 
כל העובדות האובייקטיביות מביאות למסקנה אחת: הממשלה הירדנית החליטה בשלב זה לוותר על רפורמה פוליטית אמיתית. תחת זאת היא מסתפקת בהצהרות על "רפורמות", אבל אלה אינן עונות על שאיפותיו של האזרח הירדני שהיה כה אופטימי לגבי ממשלתו של ד"ר אל־רזאז משום שהבטיחה שינוי. הרכב הממשלה, הצהרותיה, ביצועיה והתוכנית שהציגה לשנתיים הקרובות שוחקים את האשראי שקיבלה הממשלה כשהרכבתה הוטלה על ד"ר אל־רזאז ומביאים אותה למצב שבו אינה מצליחה לרצות את ידידיה וגם לא לנטרל את יריביה.
 
שאלות רבות עדיין ממתינות לתשובה. מה בעצם קרה כאן? האם ראש הממשלה שינה את עמדותיו הקודמות בדבר הצורך ברפורמה מהותית, או שמא גיבש עמדה חדשה משלא הצליח לעמוד מול הכוחות המתנגדים לרפורמה? האם השרים המאמינים ברפורמה פוליטית לא הצליחו לתרגם את דעתם להשפעה דה פקטו על תוכנית הממשלה? או שמא השתכנעו גם הם שאי אפשר להגיע למצב טוב מזה שהיה בעבר? ולבסוף, האם ראש הממשלה באמת מקווה להשיג פריצת דרך שתוביל למה שהוא כינה "מדינת ייצור" מבלי לחזק תחילה את שלטון החוק ואת הרשות המחוקקת, ומבלי לעצור את גורמי הרשות המבצעת שמונעים התפתחות אמיתית בחיים הפוליטיים והמפלגתיים של ירדן?
 
אני תוהה: האם מישהו מאמין שאנשים יתמכו בתוכנית שאינה כוללת קריטריונים ברורים לבחינת ביצועים בתחום הפוליטי? האם הציבור יתמוך בתוכנית ממשלתית לפני שתעבור מהעולם תרבות טובות ההנאה, שבה מאמינים חלק משרי אותה ממשלה? הממשלה הנוכחית אולי נשמעת קצת אחרת מקודמותיה, אך זהו שינוי סמנטי בלבד. הזמן אינו משחק לטובתנו. עלינו להיות ריאליים ולהבין כי לרפורמה הכלכלית זכות קדימה על פני הרפורמה הפוליטית.
 
אני כותב את הדברים הללו בצער ובתסכול רב. אם הממשלה אכן רצינית בכוונותיה לטפל בבעיותיהן של הקבוצות שאליהן מתייחסת תוכניתו של ראש הממשלה, אזי הדרך לשם ברורה. מה שלא ברור הוא הרצון הפוליטי של הממשלה הזאת.
 

 
ד"ר מרוואן אל־מועשר היה שגריר ירדן בישראל בשנות ה־90 וכיהן בעבר כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה הירדני. כיום הוא סגן נשיא למחקרים של קרן קרנגי לשלום בין־לאומי בוושינגטון. המאמר המלא התפרסם ביומון הירדני "אל־ע'ד" ("המחר"), הרואה אור בעמאן. מערבית: צאלח עלי סואעד.
מרוואן אל-מועשר
לדף האישי
"אף אחת מהמדינות הערביות לא השיגה צמיחה כלכלית משמעותית וגם לא התקדמה מבחינת ממשל ומשילות. מדינות ערב חשבו שיוכלו להפריד בין רפורמה פוליטית לרפורמה כלכלית ולהשיג הצלחה פיננסית וכלכלית בלי לערוך שינויים פוליטיים, אבל ההנחה הזאת הוכחה כחסרת בסיס".
 
אלה לא דבריי שלי. אלה הם דבריו של ראש ממשלת ירדן ד"ר עומר אל־רזאז, אשר נכנס לתפקידו ביוני 2018. את הדברים האלה נשא לפני שנתיים בפני קרן כלכלית ירדנית, "פורום שומאן", בהרצאה שכותרתה "מהתגובה אל המעשה". בדבריו התמקד ד"ר אל־רזאז בהשלכות האביב הערבי על ירדן. שעת המעשה הגיעה כעבור שנתיים, עם כניסתו ללשכת ראש הממשלה וההכרזה על "תוכנית" ממשלתית לשנתיים הבאות שתשרטט קווי מתאר כלליים ל"מדינת חוק, מדינת ייצור ומדינת סולידריות".
 
התוכנית כוללת כמה פרטים הנוגעים ל"מדינת ייצור", שהם אגב תלושים מכל מסגרת כלכלית מקיפה שעשויה להבהיר כיצד נגיע לחוף מבטחים – שהרי אין בתוכנית שום פרט מהותי הנוגע ל"מדינת חוק". תחת זאת, הרטוריקה של התוכנית מזכירה כמה פעמים את המונח "רפורמה פוליטית" ומעדיפה כותרות כלליות כמו "שמירת החירויות, אכיפת החוק על כולם, מלחמה בשחיתות, הגברת השקיפות וההגינות והעמקת האזרחות הפעילה".
 
עד מתי יהיו בחירות ללא דמוקרטיה?
 
אני תוהה כיצד מצפה הממשלה לבנות מחדש את האמון בין האזרח למדינתו בשעה שראש הממשלה בעצמו מודה כי האמון הזה אבד. אני תוהה כיצד מצפה הממשלה מאזרחיה להאמין בתוכנית כלכלית שאינה מאפשרת ייצוג אמיתי שלהם, של קולם ושל צורכיהם. נפלא מבינתי כיצד השיח על "מדינת חוק" אינו כולל בחינה רצינית של חוקי הבחירות ושל המפלגות הפוליטיות בירדן ואינו מבקש לשים קץ לתופעה שבה הבחירות והקלפיות קיימות אמנם, אך אינן מביאות אותנו לדמוקרטיה. כל זאת, כאמור, בהמשך לדבריו של ראש הממשלה באותה הרצאה. אני באמת תוהה: כיצד נוכל להילחם בשחיתות אם איננו מוכנים להילחם במושחתים?
 
כל העובדות האובייקטיביות מביאות למסקנה אחת: הממשלה הירדנית החליטה בשלב זה לוותר על רפורמה פוליטית אמיתית. תחת זאת היא מסתפקת בהצהרות על "רפורמות", אבל אלה אינן עונות על שאיפותיו של האזרח הירדני שהיה כה אופטימי לגבי ממשלתו של ד"ר אל־רזאז משום שהבטיחה שינוי. הרכב הממשלה, הצהרותיה, ביצועיה והתוכנית שהציגה לשנתיים הקרובות שוחקים את האשראי שקיבלה הממשלה כשהרכבתה הוטלה על ד"ר אל־רזאז ומביאים אותה למצב שבו אינה מצליחה לרצות את ידידיה וגם לא לנטרל את יריביה.
 
שאלות רבות עדיין ממתינות לתשובה. מה בעצם קרה כאן? האם ראש הממשלה שינה את עמדותיו הקודמות בדבר הצורך ברפורמה מהותית, או שמא גיבש עמדה חדשה משלא הצליח לעמוד מול הכוחות המתנגדים לרפורמה? האם השרים המאמינים ברפורמה פוליטית לא הצליחו לתרגם את דעתם להשפעה דה פקטו על תוכנית הממשלה? או שמא השתכנעו גם הם שאי אפשר להגיע למצב טוב מזה שהיה בעבר? ולבסוף, האם ראש הממשלה באמת מקווה להשיג פריצת דרך שתוביל למה שהוא כינה "מדינת ייצור" מבלי לחזק תחילה את שלטון החוק ואת הרשות המחוקקת, ומבלי לעצור את גורמי הרשות המבצעת שמונעים התפתחות אמיתית בחיים הפוליטיים והמפלגתיים של ירדן?
 
אני תוהה: האם מישהו מאמין שאנשים יתמכו בתוכנית שאינה כוללת קריטריונים ברורים לבחינת ביצועים בתחום הפוליטי? האם הציבור יתמוך בתוכנית ממשלתית לפני שתעבור מהעולם תרבות טובות ההנאה, שבה מאמינים חלק משרי אותה ממשלה? הממשלה הנוכחית אולי נשמעת קצת אחרת מקודמותיה, אך זהו שינוי סמנטי בלבד. הזמן אינו משחק לטובתנו. עלינו להיות ריאליים ולהבין כי לרפורמה הכלכלית זכות קדימה על פני הרפורמה הפוליטית.
 
אני כותב את הדברים הללו בצער ובתסכול רב. אם הממשלה אכן רצינית בכוונותיה לטפל בבעיותיהן של הקבוצות שאליהן מתייחסת תוכניתו של ראש הממשלה, אזי הדרך לשם ברורה. מה שלא ברור הוא הרצון הפוליטי של הממשלה הזאת.
 

 
ד"ר מרוואן אל־מועשר היה שגריר ירדן בישראל בשנות ה־90 וכיהן בעבר כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה הירדני. כיום הוא סגן נשיא למחקרים של קרן קרנגי לשלום בין־לאומי בוושינגטון. המאמר המלא התפרסם ביומון הירדני "אל־ע'ד" ("המחר"), הרואה אור בעמאן. מערבית: צאלח עלי סואעד.
Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה