מאמרים

אודות הכותב

תגיות
ניתוח ופרשנות
אוניברסיטת רנמין, בייג'ינג (פיקסה ביי)
13.01.2019

אקדמיה תחת מכבש

בשנה האחרונה נעשית האקדמיה הסינית זרוע מחקרית בשירות האידאולוגיה של המפלגה. כיצד מתיישבים הידוק הפיקוח ומיגור "ההשפעות הזרות" עם השאיפה להתייצב בקדמת הבמה של המחקר המדעי העולמי?

מבט ברשימת הזוכים במלגות ממשלתיות מטעם הקרן הלאומית הסינית למדעי החברה שהתפרסמה בסוף אוקטובר חושף עובדה מעניינת: כותרות ששת המחקרים המופיעים בראשה מתחילות בדיוק באותו הצירוף – "שי ג'ינפינג", וזו רק הרשימה המצומצמת. ברשימה המורחבת, שהתפרסמה ביוני – תשעים כותרות שבהן מופיע שמו של נשיא סין. במאות כותרות נוספות מופיע הצירוף "עידן חדש", הלקוח מתוך האידאולוגיה הרשמית שנחקקה בחוקת המפלגה בקונגרס המפלגה ה־19: "תורת שי ג'ינגפינג לסוציאליזם בעל מאפיינים סיניים לעידן החדש".

"עיונים בתורת הציוויליזציה האקולוגית של שי ג'ינפינג"; "עיונים ביסודות הפילוסופיים של תורת שי ג'ינפינג לסוציאליזם בעל מאפיינים סיניים לעידן החדש"; "עיונים ברפורמות בארגונים החברתיים הספורטיביים בעידן החדש" – אלו הם רק מקצת מגיבובי המילים שבכותרות המחקרים. אפשר להסביר את הכותרות האלה בחידוש פולחן האישיות המאפיין את כהונת שי ג'ינפינג כמזכ"ל המפלגה, אבל זהו הסבר חלקי בלבד.

(רשימת הזוכים במלגות לשנת 2018. כל ששת המחקרים שבראש הרשימה מתחילים בשם שי ג'ינפינג. צילום מסך) 

בדצמבר 2017, זמן קצר אחרי שננעל קונגרס המפלגה ה־19, פרסם משרד החינוך של סין מדריך מפורט לאוניברסיטאות."ביצועים אידאולוגיים ופוליטיים", כך נכתב, יהיו מעתה הקריטריון המרכזי בהערכת אנשי הוראה והשיקול העיקרי בקידומם. כמו כן, יוגבר הפיקוח על האוניברסיטאות, ופקידי ממשלה יערכו ביקורים תכופים כדי להעריך את "הביצועים האידאולוגיים" של הסגל האקדמי. כעבור כחודש בריאיון עם שר החינוך צֵ'ן בָּאוּשֶנג הדגיש השר כי "התורה החדשה", כלומר תורתו של שי ג'ינפינג, תוכנס לתכניות הלימודים לצד מדדי הערכה חדשים לאנשי הסגל, שיעברו הכשרה אינטנסיבית בחינוך אידאולוגי.

האקדמיה הסינית יישרה קו, ובאפריל הוכרז על הקמת עשרה מכוני מחקר ל"תורת שי ג'ינפינג לסוציאליזם בעל מאפיינים סיניים לעידן החדש". עם המוסדות המארחים נמנות, כצפוי, אוניברסיטאות המסונפות למפלגה, אבל לצידן גם אחדות מאוניברסיטאות העילית של סין, כגון אוניברסיטת פקין, אוניברסיטת צ'ינגחוּאָה ואוניברסיטת רֵנמין, כולן בבייג'ינג. לצד זאת, ספרי עיון עבי כרס על תורת המנהיג מציפים את החנויות וממלאים את המדפים הקדמיים בכל ירידי הספרים הנערכים במדינה.

במצב העניינים החדש מוצעת לתלמידים ולחוקרים מערכת של שכר ועונש – רק מחקרים תקינים מבחינה אידיאולוגית ה"מעלים על נס את הסוציאליזם בעל המאפיינים הסיניים ומיישמים את רוח הקונגרס ה־19" מועמדים לזכות במימון, ואנשי האקדמיה מקבלים מסרים ברורים אילו תכנים אינם רצויים במחקרים ובכיתות. כך, למשל, לשני מרצים מטעם איגוד עורכי הדין של הונג קונג לא אושר ללמד בקורס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת פקין, מה שהוביל להפסקת שיתוף הפעולה בין שני הגופים. במסר נוסף, שהופנה הן כלפי פנים הן כלפי חוץ, סירבו הרשויות הסיניות להאריך את הוויזה לסטיבן מורגן, פרופסור בריטי שלימד בשלוחה של אוניברסיטת נוטינגהם בעיר נינגבו, אחרי שפרסם מאמר ביקורת חריף נגד הכיוון שאליו צועדת סין בעקבות קונגרס המפלגה האחרון.

הרוח החדשה נושבת גם מחוץ לאקדמיה. בספטמבר הודיע משרד החינוך על קמפיין מקיף לפיקוח על ספרי הלימוד כדי לנקותם מתכנים זרים אסורים ולהיאבק בהשפעה המערבית על בתי הספר. עוד קודם לכן, נפסלו ספרי ילדים מתורגמים מלשונות זרות, שמא יעוררו בילדי סין מחשבות פסולות, הסוטות מהקו האידאולוגי הרצוי. בעקבות זאת הודיעה ענקית המסחר האלקטרוני הסינית "עליבבא" שלא תאפשר מכירת ספרים זרים בפלטפורמות שבבעלותה כדי לשמור על טוהר אידאולוגי.

ביקורת מבפנים כמעט שאינה נשמעת, וכשהיא נשמעת היא נדחקת לפלטפורמות שאינן נגישות לעיני רוב הקוראים הסינים, כמו מאמרו של פרופ' שו' ג'אנגרוּן מאוניברסיטת צ'ינגחואה, שפורסם באתר אינטרנט הפועל מהונג קונג. במאמר הזה, המנוסח כפנייה של מלומד קונפוציאני אל הקיסר, שו' מתריע מפני הידרדרות לטוטליטריות ומוחה על הסרת ההגבלה על כהונת הנשיא ועל ריסוק החברה האזרחית. הוא מביע חשש מחזרה לתקופות חשוכות בעבר, ומזהיר מפני מאבקי כוח פנימיים, שלטון יחיד, ריסון האינטלקטואלים והגבלת חופש המחשבה, הסתגרות ובידוד וסוף למדיניות הרפורמות והפתיחות שהתוותה את דרכה של סין בארבעת העשורים האחרונים.

הצעדים הננקטים בשנה האחרונה הם קפיצת מדרגה נוספת בהידוק הפיקוח האידאולוגי ובהגבלת החופש האקדמי. יריית הפתיחה נשמעה בשנת 2013, כש"מסמך מספר 9" הופץ בשורות חברי המפלגה לקראת כניסתו הרשמית של שי ג'ינפינג למשרת המזכ"ל. המסמך הזה מורה לחזק את הממד האידאולוגי בכל המרחבים – במפלגה, בממשלה, בחברה ובתקשורת, מונה תשע השפעות זרות מזיקות שיש לעקור, והופך, הלכה למעשה, את העיסוק בנושאים האלה לטאבו בכיתות הלימוד. בין הנושאים הבולטים שנאסרו נמנים רעיון הדמוקרטיה המערבית הליברלית, ערכים אוניברסליים, חברה אזרחית, נאו־ליברליזם והצעות לשינוי השיטה הכלכלית, חתירה תחת העיקרון שלפיו התקשורת כפופה למשמעת המפלגתית ושתפקידה לשרת את המפלגה, וערעור על ההיסטוריה הרשמית של המפלגה.

גם לפני עידן שי לא נהנו החוקרים הסינים מחופש אקדמי, רחוק מכך, אבל הנושאים האסורים נלמדו בכיתות, גם אם רק ממבט ביקורתי. בתקופה שבה מבקש המנהיג להצעיד את האוניברסיטאות הסיניות לקדמת הבמה העולמית ולהפכן לקינים של מצוינות שיעמדו בחזית המחקר המדעי, עולה לא פעם השאלה כיצד מתיישבים חיזוק הפן האידאולוגי והמגבלות והאיסורים הנוספים עם השאיפה הזאת.

לכאורה, יש לצפות שהמגמה הזאת תפעל לרעת סין ותדרדר את האקדמיה ואת רמת המחקר. אולם ניסיון העבר מלמד שהנבואות השחורות הנשמעות במערב חדשות לבקרים וצופות לסין עתיד קודר מתנפצות שוב ושוב. כשם שסין הצליחה, לעת עתה, לשבור את המוסכמות בדבר הזיקה בין דמוקרטיה לשגשוג כלכלי, ייתכן שתצליח לערער גם על הזיקה בין חופש אקדמי למצוינות מדעית. ואם אכן כך יהיה, זאת בשורה מדאיגה מאוד, לא רק לסין עצמה, אלא גם, ואולי בעיקר, לעולם שמחוצה לה.

מאמרים נוספים