יחסי יהודים ערבים

אודות הכותב

תגיות
ניתוח ופרשנות
יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה. יוסי זמיר, שתיל סטוק
02.10.2019

המלצת המשותפת על גנץ: עידן חדש בפוליטיקה הישראלית?

המלצת הרשימה המשותפת על מועמד ציוני לראשות הממשלה מייצגת שינוי תפיסה בחלקים מהעולם הערבי, וגם מדגישה את יכולת הציבור הערבי בישראל לעצב בעתיד את הזירה הפוליטית

בעוד הפוליטיקאים בישראל נושאים ונותנים על הקמתה של הממשלה הבאה בעקבות הבחירות שהתקיימו ב־17 בספטמבר, חשוב לשים לב לצעד ההיסטורי שנקטו עשרה מתוך 13 חברי הכנסת של הרשימה המשותפת. ההמלצה שלהם על יו"ר כחול לבן בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה היא הפעם הראשונה מאז שנת 1992 שמפלגה או רשימה בעלת רוב ערבי ממליצה על ראש רשימה ציונית. העובדה שבראש כחול לבן עומדים שלושה רמטכ"לים לשעבר, שאחד מהם אף התגאה בקמפיין הבחירות בטיפול הכוחני שלו ברצועת עזה, הופכת את הצעד הזה לחלוצי עוד יותר.

מה מסביר את השינוי הזה? בראש ובראשונה, ההחלטה של הרשימה המשותפת ערב הבחירות לקבל החלטות על פי רוב ולא בקונצנזוס מלא אפשרה לרשימה לשקף טוב יותר את דעותיהם של אזרחי ישראל הערבים־הפלסטינים. לפי סקר של מכון גוטמן, 76% ממצביעי הרשימה המשותפת תומכים אף בכניסה לקואליציה (ההתנגדות לכך גדולה יותר בקרב היהודים, אך נראה שהיא פוחתת: כיום 50% מהיהודים מתנגדים לכלול מפלגות ערביות בקואליציה, בהשוואה ל־66% בשנת 2017). יתר על כן, מנהיגי הרשימה המשותפת חשים בלחץ הגובר של ציבור הבוחרים שלהם לתת מענה לצרכיהם, מטרה שעל פי רוב הם לא הצליחו להשיג באמצעות פעילות מחוץ למוסדות המדינה.

מ-10 ל-13 מנדטים

לשינוי הכיוון הזה יש
, כמובן, מגבלות. בל"ד, המפלגה המסויגת ביותר ביחסה לציונות מתוך ארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת, התנגדה להמלצה על גנץ. הסיבה לכך הייתה, בין השאר, הטלת ספק ברצונה של מדינה שחוקקה לא מזמן את חוק הלאום המפלה לנקוט צעדים משמעותיים לקידום שוויון יהודי־ערבי – תהיה התנהלות הערבים הפלסטינים בישראל אשר תהיה. כאמור, בל"ד אפשרה לרשימה המשותפת לקבל את ההחלטה רק מתוקף השינוי הפרוצדורלי – קבלת החלטות לפי רוב – אך וידאה ששלושת חברי הכנסת שלה לא ייספרו על ידי הנשיא כממליצים. יתר על כן, כל חברי הכנסת של הרשימה המשותפת שוללים ישיבה בקואליציה.

בבחירות האלה גדל כוחה של הרשימה המשותפת מעשרה מושבים (בכנסת היוצאת, כאשר ארבע המפלגות רצו בשתי רשימות נפרדות) ל־13 מושבים ברשימה המאוחדת. בבחירות באפריל היו הבוחרים הערבים מאוכזבים מהכישלון להסכים על רשימה מאוחדת והענישו את נציגיהם בקלפי, במיוחד על ידי שיעור ההצבעה הנמוך. הפעם, כאשר ארבע המפלגות התאחדו, עלה שיעור ההצבעה. סיבה נוספת לשיעור ההצבעה הגבוה בבחירות האחרונות היא קמפיין הבחירות של ראש הממשלה נתניהו, שתקף את הציבור הערבי. איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, הסביר את החלטת הרשימה המשותפת להמליץ על גנץ בכך שהיא "הצעד הכי משמעותי לקראת יצירת הרוב הנחוץ בכדי למנוע ממר נתניהו כהונה נוספת".

יחסים בלי נורמליזציה


הרשימה המשותפת קיבלה את החלטתה בתקופה שבה גורמים שונים בעולם הערבי והמוסלמי שוקלים מחדש את האסטרטגיות שלהם כלפי מדינת ישראל
, ובוחנים אם קיום יחסים מסוג המקדם ערכי יסוד מסוימים ישרת אינטרסים מוסלמיים ופלסטיניים טוב יותר מהימנעות מכל מגע עימה, ואם כן – כיצד. שיח' אחמד אל־רייסוני, יורשו של השיח' יוסף אל־קַרַדַאוִי בתפקיד נשיא איגוד חכמי הדת המוסלמיים הבין־לאומי, הכריז בעת האחרונה שאינו תומך ב"מדיניות הכיסא הריק", וכי מוסלמים יכולים להחליט בעצמם אם להצביע בבחירות בישראל. קרדאוי אסר בזמנו על השתתפות בבחירות בטענה שהיא תעניק לישראל לגיטימציה, ואילו רייסוני אמר חודש לפני הבחירות בישראל שהצבעה תוכל להיות "קלף כדי ללחוץ על הכיבוש". כמו כן, בעת האחרונה פסק רייסוני, בניגוד לפסיקתו של קרדאוי, בשאלה בנושא עלייה לרגל למסגד אל־אקצא בעת שהוא כבוש בידי ישראל. רייסוני התיר למוסלמים מארצות ערביות ומוסלמיות להגיע לירושלים ולבקר במסגד בטענה שנוכחות מוסלמית באתר הקדוש תוכל לסייע לאינטרסים המוסלמיים אל מול מדיניות ישראל כלפי המסגד יותר מחרם והימנעות. רייסוני אינו מאמין כי עלייה לרגל היא בבחינת נורמליזציה, שכן הוא פרסם פסיקה מפורשת האוסרת על נורמליזציה של מדינות ערביות עם מדינת ישראל כל זמן שהסכסוך אינו פתור.

גם בישראל תנועה אסלאמית מקדמת אינטראקציה ישירה עם המדינה לשם קידום ערכיה. התמיכה המהירה והמלאה של הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם), המייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל, בהמלצה על גנץ מעידה שהיא מוכנה לשקול מהלכים פוליטיים חדשים ביחסיה עם מוסדות המדינה. אבן הדרך המרכזית בבחירת אסטרטגיית ההשפעה על ישראל הייתה בשנת 1996, כאשר התנועה האסלאמית התפצלה על רקע החלטתו של הפלג הדרומי להשתתף בבחירות לכנסת (הפלג הצפוני מחרים את הבחירות גם כיום). באמנה שפרסם הפלג הדרומי של התנועה בשנה האחרונה הוא מתאר את האזרחות הישראלית ככלי חשוב והכרחי להשגת מלוא הזכויות הלאומיות, האזרחיות והדתיות של החברה הילידית החיה במולדתה, וגם לקידום כינונה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, שירושלים בירתה והפליטים והעקורים חוזרים אליה. כך מבטאת האמנה קבלה עמוקה של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית את מוסדות המדינה.

אפילו נתניהו מחזר

קרוב לוודאי שהרשימה המשותפת לא תמלא תפקיד מכריע בקואליציה הבאה. עם זאת, ההמלצה על גנץ מדגישה את יכולתה לעצב בעתיד את הזירה הפוליטית בישראל. סימן מוקדם לכך ניכר כבר לאחר הבחירות באפריל, כאשר נתניהו, למרות ההסתה החוזרת ונשנית שלו נגד פוליטיקאים ערבים־פלסטינים בישראל, נשא ונתן עם רע"ם בימים האחרונים של הניסיונות לגיבוש הקואליציה, כדי לנסות לשכנעה להימנע בהצבעה על פיזור הכנסת, וכך לאפשר קואליציית ימין של 60 חברי כנסת. נתניהו קיווה שחבילה של צעדים כלכליים־חברתיים תספיק בכדי לגייס את תמיכתם, אך במהרה התברר שהדרישות של רע"ם כוללות הכרה בכפרים הלא־מוכרים בנגב, מאבק באלימות בחברה הערבית, ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ ושדרוג מעמד השפה הערבית.

ייתכן שמערכות הבחירות של שנת 2019, ובמיוחד ההמלצה של הרשימה המשותפת על גנץ, מסמלות עידן חדש בפוליטיקה הישראלית, עידן שבו מנהיגי מפלגות שלטון השואפים להקים ממשלות ייאלצו לכל הפחות לשקול מחדש את סירובם לשתף פעולה עם מפלגות ערביות.

מאמרים נוספים