המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
טנק בשליטת דאע"ש: המדינה האסלאמית חיה ובועטת?
10.12.2018

תחייתה של המדינה האסלאמית

ארגון המדינה האסלאמית שב לפעול במזרח התיכון. קצו יבוא רק עם סיום התנאים שיצרו אותו: כאוס ביטחוני וצבאי, קיפוח חברתי וכלכלי של רוב האזרחים, שלטון יחיד, שחיתות, סכסוכים פנימיים והתערבות בינלאומית בוטה

חסן אבו הניה, ערבּי21

חוקרים ומנגנוני מודיעין הולכים ומשתכנעים כי ההצהרות על תבוסתו הסופית של ארגון המדינה האסלאמית אינן עומדות במבחן המציאות. בשבועות האחרונים תקף הארגון בעיראק, מצרים, תוניסיה, לוב, תימן, אפגניסטאן, ניגריה והפיליפינים, ובסוריה אף הצליח לשוב ולהשתלט על כמה יישובים. התפתחויות אלו מלמדות כי לתעמולה הפוליטית שמיהרה לחגוג את תבוסת הארגון אין אחיזה במציאות.

התוכניות המדיניות של המדינה האסלאמית שסוכלו אינן מסמנות את קיצו של הארגון, כי אם את שובו כארגון פעיל המתפשט במרחבים לא מיושבים ובריכוזי יישוב מבודדים באזורים שיש בהם ואקום ביטחוני. הארגון אומנם גורש מאזורי שליטתו המיושבים בעיראק ובסוריה, אך האירועים בשטח מראים שהוא מסתגל במהרה לביזור ונהנה מגמישות רבה שמאפשרת לו להתארגן מחדש ולעבור מלוחמה קלאסית ללוחמת גרילה ולטקטיקת התשה.

"מדינת הח'ליפות שרירה וקיימת", אמר מנהיג הארגון אבו בכר אלבגדאדי בנאומו האחרון, "ולאמריקה צפויות זוועות שלא נראו כדוגמתן אף במלחמותיה בעיראק ובאפגניסטאן". הקריטריון לתבוסה ולניצחון תלוי ברצון להילחם, הדגיש אלבגדאדי, ובחברי המדינה האסלאמית עוד בוער "רצון אמיתי להילחם באויבי הדת".

אך עז ככל שיהיה, רצונו של הארגון לשוב אל הזירה אינו הסיבה היחידה להתעוררותו המחודשת; גם התנאים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים משחקים תפקיד מרכזי בהתעוררותו. בכל הארצות שבהן עלה הארגון ונסוג לא התחולל מפנה אמיתי בכל הקשור לתנאים הללו. הגורמים לאלימות העמיקו את שורשיהם: הסכסוך האזורי והמקומי הסתעף, והשיח על פתרונות פוליטיים ותוכניות פיתוח ושיקום התפוגג. כל חוקר במדעי החברה יסכים כי היעדרם של שלטון חוק, דמוקרטיה וחירויות אזרחיות, קיומן של מדינות כושלות והתערבויות חיצוניות גוברות הם גורמי יסוד לשגשוג אלימות.

ההקשר הזה נעלם מעיניהם של קבלני "הלוחמה בטרור", והתקיפות האחרונות של דאע"ש חשפו את המגרעות של אסטרטגיות הלוחמה בטרור. חילוקי דעות מקומיים ובינלאומיים הופיעו, אינטרסים של שחקנים הסתעפו, והארגון שב לצמוח בחריצים שבין המחלוקות. בשבוע החולף הוא השיב לעצמו את השליטה בכל האזורים שאיבד במחוז דיר א-זור שבמזרח סוריה וגרם לעשרות אבדות בנפש. ההתנגשויות בין צבא אסד למדינה האסלאמית, שהתחדשו באוקטובר האחרון, הביאו לפציעת 62 מלוחמי הארגון ולהשמדת טנק ודחפור מפגיעת רקטות.

כוחות סוריה הדמוקרטיים, הנתמכים על ידי כוחות הברית בהנהגת ארצות הברית, ניסו לגרש את הארגון ממובלעותיו האחרונות מזרחית לדיר א-זור. אולם "המערכה לניצחון על הטרור", כפי שכונתה, נחלה כישלון חרוץ וחיים רבים אבדו בה עד שהוחלט להפסיקה. אלפי לוחמים מארגונים מקומיים שיתפו פעולה עם מטוסי הברית הבינלאומית, גדודי ארטילריה צרפתיים וכוחות מהצבא העיראקי, אך הקרבות הפכו לאסון עבור כוחות סוריה הדמוקרטיים בעקבות הפצצות טורקיות בצפון סוריה שכוונו נגד ריכוזים כורדיים. למעשה, מתחילת מבצע "המערכה לניצחון על הטרור", שכוון נגד המדינה האסלאמית, ספגו כוחות סוריה הדמוקרטיים יותר מ-350 הרוגים, מאות פצועים ועשרות שבויים.

תחיית ארגון המדינה האסלאמית אינה נעצרת בסוריה. בשבוע האחרון הגיע מניין תקיפותיו של הארגון ל-39 בעיראק לבדה. בפיגוע של הארגון בלוב השבוע נהרגו חמישה אנשים, מתוכם שלושה אזרחים, ועשרה נוספים נחטפו. בתוניס ביצע הארגון בסוף אוקטובר פיגוע התאבדות שבו נפצעו עשרים איש, מתוכם חמישה-עשר שוטרים. במצרים נטל הארגון אחריות על רצח שבעה קופטים שהיו בדרכם למנזר סנט סמואל ופציעת שלושה-עשר נוספים. לפי נתונים שפרסם, מתחילת המבצע הצבאי המצרי נגד פעילותו בצפון סיני הרג הארגון ופצע 375 איש, מהם קצינים, בכירים ואף מרגלים של המשטר, וחיבל ביותר מ-145 כלי רכב ומשוריינים. תקיפות הארגון אינן מוגבלות לעולם הערבי בלבד, ובשבוע האחרון הסלימו פיגועיו גם באפגניסטאן ובניגריה.

קיצו של ארגון המדינה האסלאמית יבוא רק עם סיום התנאים שיצרו אותו: כאוס ביטחוני וצבאי, קיפוח חברתי וכלכלי של רוב האזרחים, שלטון יחיד, שחיתות על כל צורותיה, סכסוכים פנימיים, מינויים עדתיים וההסתערות של שחקנים בינלאומיים על האזור. עד אז יפעל הארגון לנצל את חוסר היציבות, המחלוקות והפילוגים ואת הוואקום בעיראק ובסוריה, כשם שעשה בעבר. מתקפותיו עתידות להתעצם בשנה הקרובה, שכן הסיבות והתנאים שהובילו לשובו של הג'יהאד העולמי, וארגון המדינה האסלאמית בתוכו, נותרו על כנם. למעשה, המשברים אף החמירו. בהינתן סביבה ערבית מתוסכלת שאופקיה חסומים, הגרוע מכול עוד לפנינו. באין תקווה לשינוי דמוקרטי בדרכי שלום, האלימות תהיה הריבון.


חסן אבו הניה הוא חוקר ירדני של האסלאם הרדיקלי. המאמר המלא התפרסם באתר החדשות Arabi21. גרסה זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט המשותף למכון ון ליר בירושלים ולמרכז אעלאם בנצרת. מערבית: ירדן ליכטרמן.

מאמרים נוספים