יחסי יהודים ערבים

ניתוח ופרשנות
צילום אילוסטרציה (פיקסביי)
22.12.2019

נלחמים בחמאס על גבם של ילדים חולים

ישראל מעכבת מתן היתרים לילדים עזתים החולים בסרטן למעבר לבתי חולים בגדה המערבית או בישראל לצורך טיפולים קריטיים. הנימוקים ביורוקרטיים אבל התוצאות הן סבל איום ומוות. מדוע הרשות הפלסטינית תורמת לכך את חלקה?
ישראל עורמת קשיים על משפחות החולים בעזה במתן היתרי כניסה לגדה המערבית ולישראל לצורך קבלת טיפול רפואי. בתחקיר שפורסם בסוף ספטמבר 2019 באתר אל־ערבי אל־ג'דיד, מבקר מוחמד אל־ג'מל, עיתונאי מעזה, את מדיניותה של ישראל ומציג נתונים על המצב הבריאותי הקשה ברצועה.
 
חוסיין בן ה־9 חולה בסרטן ומטופל משנת 2016 בבתי חולים בגדה המערבית ובשטחי ישראל. באופן פתאומי, ישראל החלה לעכב את הנפקת ההיתרים לקרוב המשפחה שמלווה את חוסיין, אף שהמלווה הוחלף פעמיים, ככל הנראה לבקשתה של ישראל. המשפחה פנתה למרכז הפלסטיני לזכויות האדם "אל־מיזאן" בבקשה להנפיק היתר כניסה לאחד ההורים. אל־מיזאן טיפל במקרים דומים רבים בעבר מול מינהלת התיאום והקישור של צה"ל במעבר ארז. מוחמד אל־עלמי, עורך דין באל־מיזאן, סיפר כי מינואר 2019 ועד יוני האחרון, התערב אל-מיזאן ב־97 מקרים שבהם מלווים של ילדים חולי סרטן לא קיבלו היתרי כניסה לישראל. בשנת 2018, התערב המרכז ב־152 מקרים נוספים.
 
אל־ג'מל טוען כי ישראל מעכבת במכוון את מתן ההיתרים במהלך הטיפולים באופן שפוגע בחולה. עורך הדין יחיא מחארב, המתמחה בזכויות אדם, סיפר לאל־ג'מל כי לרוב, הילד והמלווה מקבלים את ההיתר הראשון ויוצאים לקבל טיפול, אלא שבטיפולי ההמשך ישנם עיכובים במתן ההיתרים. המשפחות נאלצות לשנות את מועדי התורים בבתי החולים וכך הטיפול מתעכב. מחארב ואל־עלמי מתארים כי הסירוב או העיכוב במתן היתרים למלווה, מאלצים את המשפחות להחליף את המלווה, לעיתים לאדם מבוגר או בעל קרבה משפחתית רחוקה. תהליך זה לוקח זמן ומוביל להחמרה במצבו הבריאותי של הילד.
 
תקופת ההמתנה להיתר מתוארת כגיהינום שלעיתים עולה בחיי אדם, כמו במקרה של התינוק אבראהים עבד אל־עאל. התינוק חלה במחלה שרופאים בעזה לא הצליחו לאבחן בשל העדר ציוד רפואי מתאים, וישראל עיכבה את מתן ההיתרים גם לאחר שפנתה המשפחה למרכז לזכויות אדם. מצבו של התינוק הידרדר, ולבסוף הוא נפטר.
 
התנאים שישראל מציבה לקבלת היתרים מחמירים למדי. גברים מלווים צריכים להיות בני 55 לפחות, ונשים - מעל גיל 45. כאשר האם אינה בגיל הנדרש, המשפחה נאלצת להגיש בקשה מיוחדת לליווי. פלסטינים יכולים לבקש אישור לטיפול מחוץ לרצועה בשני מקרים: היעדר טיפול מתאים בבתי חולים המקומיים או צורך בבדיקות שאינן זמינות ברצועה.
 
אל־ג'מל מסביר כי דחיית הבקשות להיתרים מצד ועדת הרופאים הישראלית בשל קיום מענה רפואי בעזה היא הרת אסון, שכן גם כאשר קיים בעזה טיפול, הוא אינו תמיד זמין בשל היעדרות הרופא, תרופות שאזלו ומכשור שהתקלקל ושאי־אפשר לתקנו בנסיבות המצור על עזה. הרופאים מוחמד אבו סלמיה וח'אלד תאבת סיפרו כי קיים מחסור חמור בשירותים רפואיים בעזה: 60% מהציוד הרפואי הדרוש לטיפולי הכימותרפיה וההקרנות חסר, ומעל 30% מחולי הסרטן מופנים לטיפול מחוץ לרצועה.
 
בעיית ההיתרים אף הלכה והחמירה לאחרונה. אל־ג'מל מציג נתונים המעידים על עלייה במספר הבקשות להיתרים שנדחו משנת 2018. מנהל מחלקת התיאום במשרד הבריאות הפלסטיני רפעת מוחיסן, מסר כי מתחילת שנת 2019 ועד חודש יולי, הגישה הממשלה הפלסטינית 13,000 בקשות, מתוכן כ־4,000 עבור ילדים חולים. בסופו של דבר, רק 9,000 בקשות אושרו. 44% מבקשות המלווים של החולים נדחו, מתוכן 2,000 בקשות של מלווים לילדים חולים. מדוח של האו"ם עולה כי בשנת 2018, אישרה ישראל 59% בלבד מהבקשות. גורם במשרד הפלסטיני לעניינים אזרחיים דיווח לעיתון כי 10% מהילדים החולים בעזה מטופלים במצרים ובירדן בעקבות סירוב ישראל להעניק היתר למלווה.
 
התנהלותה של ישראל לדעת אל־ג'מל היא בלתי חוקית. עורך הדין מחארב מנמק זאת: "החולים ובני משפחותיהם הם קורבנות של הפרת זכות חופש התנועה המעוגנת באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. ישראל חתמה עליה, ובתור המדינה הכובשת היא מחויבת ליישמה בשטחים שכבשה, ובהם רצועת עזה". אל־ג'מל אינו מתייחס במאמרו להחלטתה של הממשלה הפלסטינית מחודש מרץ האחרון בעקבות הקיצוץ הישראלי במיסי היבוא - להפסיק להעביר חולים לישראל, מהלך שפירושו גריעת סכום של 100 מיליון דולר בשנה מקופותיהם של בתי החולים בישראל.

בחזרה לפרויקט אופק »»
מאמרים נוספים