מאמרים
מאמר
הפגנה של תוניסיות בעיר תוניס, נגד מבצע "שומר חומות" בעזה, מאי 2021 (רויטרס)
21.06.2021

תוניסיה: להגדיר נורמליזציה עם ישראל כעבירה פלילית

בניגוד גמור לגל הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל, או שמא דווקא בגללו, בתוניסיה מקודמת בימים אלה הצעת חוק שמבקשת להגדיר כל ניסיון לשנות את מצב היחסים בין תוניסיה לישראל כעבירה פלילית. זו תפנית משמעותית עבור המדינה שישראלים הורשו לבקר בה עד לא מכבר, והיא מסמנת את שיבתה של הבעיה הפלסטינית לחזית הבמה בעולם הערבי
לכל מדינה חוקים שאוסרים על אזרחיה ליצור ולקיים קשרים עם מדינות אויב שיש בהם כדי לסכן את ביטחונן הלאומי. לאחרונה ממש, בניגוד מוחלט לגל הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל, או שמא דווקא בעקבותיו, נראה כי תוניסיה הרחיקה לכת בכיוון הנגדי: הצעת חוק חדשה שמקודמת בימים אלה מבקשת להגדיר כעבירה פלילית לא רק יצירת קשר עם ישראל, מעצם היותה מדינת אויב, אלא אף כל ניסיון לשנות את מצב היחסים בין תוניסיה לישראל, כלומר, לפעול לנורמליזציה ביחסים עימה. לפי הצעת החוק החדשה, כל אזרח תוניסאי שיבצע פעולה אשר מוגדרת בחוק כקידום נורמליזציה עם ישראל עלול למצוא עצמו על ספסל הנאשמים בבית משפט ואף להיכלא בשל כך.
 
צעד מרחיק לכת זה עלה לכותרות לאחרונה בתקשורת הערבית, וזכה לשבחים רבים מצד מצדדי הסוגיה הפלסטינית ומתנגדי הנורמליזציה עם ישראל, כצפוי, אשר הרואים במהלך זה צעד נגדי חשוב למול ישראל ומחנה הנורמליזציה וכן צעד משמעותי לטובת הפלסטינים. ואכן מדובר בצעד מרחיק לכת המסמן אבן דרך משמעותית ביחסי ישראל-תוניסיה. יחסים אלו ידעו עליות ומורדות לאורך העשורים האחרונים: תוניסיה וישראל קיימו יחסים בלתי רשמיים בתחומים כמו ספורט ותיירות; ישראלים הורשו לבקר באי ג'רבה שבדרום המדינה עם דרכוניהם הישראלים, ואף נערך ביקור מתוקשר של השר לשעבר סילבן שלום במדינה. כך שלאורך השנים מתנהל שיח ער בתוניסיה סביב שאלת הנורמליזציה וקיום יחסים בלתי רשמיים עם ישראל. אלא שהצעת חוק תקדימית זו – אם אכן תאושר בפרלמנט – נחשבת לתפנית משמעותית לא רק בתוניסיה, אלא בעולם הערבי בכלל, בעידן שבו נראה כי מדינות ערביות רבות איבדו עניין בסוגיה הפלסטינית.
 
נג'יבה בן חוסיין, דוקטור למשפטים וחברת מפלגת השמאל הפאן־ערבית "מפלגת העם" (בעלת הסיעה השישית בגודלה בפרלמנט, עם 15 מושבים מתוך 217) מביעה את תמיכתה הנלהבת בהצעת חוק זו בטור פרי עטה שהתפרסם במאי האחרון באתר הביקורתי אל־ערבי אל־ג'דיד. בן חוסיין טוענת כי מעבר לכך שהצעת החוק מביעה תמיכה בלתי מסויגת וראויה בסוגיה הפלסטינית, היא מהווה בעיניה צעד משמעותי ביותר שאף עשוי להוביל לשינוי מערך הכוחות הפוליטיים והאידיאולוגיים ברמה האזורית וברמה הבין־לאומית. תמיכתה הבלתי מסויגת במהלך מובנת וצפויה לאור העובדה שאת הצעת החוק הגישו 26 חברי פרלמנט שנמנים ברובם עם "הגוש הדמוקרטי" בפרלמנט. גוש זה כולל את שתי מפלגות השמאל שיושבות באופוזיציה לממשלה הנוכחית (שהוקמה בפברואר 2020): מפלגתה של בן חוסיין ומפלגת "הזרם הדמוקרטי" (המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט, עם 22 מושבים).
 
בעיני בן חוסיין, שמשקפת עמדת שמאל פאן־ערבית המתנגדת לנורמליזציה עם ישראל, דווקא בתקופה הנוכחית, כשמשטרים ערביים שונים (שלהם היא בזה במובהק) בחרו להכיר בישראל ולקצור רווחים על חשבון הסוגיה הפלסטינית, מגיעה הצעת חוק זו כתשובה ראויה למגמת הנורמליזציה וכאלטרנטיבה לה. יתרה מזאת, בן חוסיין סבורה כי הצעת החוק הזו מבטאת באופן עמוק ואותנטי את הלכי הרוח ואת הרצונות של העם התוניסאי, שלדבריה תומך באופן בלתי מסויג בפלסטינים, ואף מוכן להיאבק עבורם בזירת ההסברה, במחאה ואף – תמוה ככל שזה נשמע – בשדה הקרב. לכל אורך מאמרה, יש לציין, מנסחת בן חוסיין את טיעוניה במילים "גדולות" וטעונות מבחינה אידיאולוגית, כשהיא מהללת את הצעת החוק ואת המסירות העילאית של העם התוניסאי כלפי הפלסטינים מחד גיסא, וכשהיא מבקרת בחריפות את מחנה הנורמליזציה ואת ישראל מאידך גיסא.
 
חוק היורד לפרטי פרטים
הצעת החוק המדוברת הוגשה כבר בדצמבר 2020, וסבלה מסחבת פרלמנטארית לאורך החודשים האחרונים. אולם בעקבות ההתקוממויות של הפלסטינים ברחבי ישראל בחודש מאי והלחימה בין ישראל לחמאס במהלך מבצע "שומר החומות" – שהעלתה מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום של התקשורת העולמית - תוניסאים רבים יצאו במחאות נגד ישראל והביעו את תמיכתם במאבקם של הפלסטינים. וכתוצאה מכך, מנסחי הצעת החוק דרשו ב־18 במאי להאיץ את הטיפול בהצעת החוק שלהם בוועדות השונות בפרלמנט ולהעלותה להצבעה בהקדם האפשרי.
 
באשר לסעיפי החוק כפי שהם מנוסחים כעת, החוק אינו מכיר בישראל, ותחת זאת היא מכונה בו "הישות הציונית" (כיאה לז'רגון הנהוג במחנה שאינו מכיר בקיומה של ישראל) "הכובשת את אדמות הפלסטינים, הגולן וחוות שבעא". באשר לנורמליזציה, כאן החוק מנסה לרדת לפרטי פרטים ולהגדיר בבירור כל פעילות שנכללת תחת ההגדרה של קשרים נורמליים ותקינים עם ישראל או עם ישראלים, בכל תחום: מסחר, כלכלה, תרבות, ספורט, מדע, אומנות, פורומים, כנסים, אירועים או הפגנות שנערכים על אדמת ישראל, מטעמה או מטעם מי מאזרחיה.
 
החוק חל על כל אזרחי תוניסיה ועל כל תושביה באשר הם, ואוסר עליהם לקחת חלק בכל פעילות מהסוג הנ"ל עם כל אדם או מוסד ישראלי – יהא ממשלתי, ציבורי או פרטי. כמו כן, החוק נוטה להחמרה ומדגיש כי די בניסיון לבצע או לקדם פעילות שיש בה כדי לקיים נורמליזציה עם ישראל, ולא רק בביצוע בפועל של מעשים אלה, כדי להביא לכדי הרשעה. ולמרות זאת, בן חוסיין מותחת ביקורת על הנוסח הקיים וטוענת שישנן כמה נקודות חולשה שדורשות דיוק נוסף: המושג "הישות הציונית" לדבריה חמקמק ודורש הגדרת גבולות גיאוגרפיים ברורים יותר, וגם המושג "נורמליזציה" על פירוטו בלשון החוק הנוכחי עדיין פלואידי מדי בעיניה.
 
העונש הקבוע בהצעת החוק הוא מאסר של שנתיים עד חמש שנים וקנס כספי שנע בין עשרת אלפים למאה אלף דינרים תוניסאיים (בין 3,600 ל־36,000 דולר בהתאמה), כאשר כל שופט רשאי על פי החוק לקבוע עונשים נוספים בהתאם לאופי העבירה, לחומרתה ולנסיבותיה. כמומחית למשפט, בן חוסיין מדגישה כי לשון החוק היא הרתעתית בבירור ונוטה להחמרה בעונש. עם זאת, היא מוסיפה נקודה נוספת לביקורת, והיא שעל החוק להפריד בבירור בין "עבירות של נורמליזציה" – שדינן להגיע למערכת המשפט האזרחי – לבין עבירות של בגידה במדינה ופגיעה בביטחון הלאומי (כמו הצטרפות לארגון טרור או יצירת קשר עם סוכן זר), שדינן להגיע למערכת המשפט הצבאית. שכן ברגע שכל צעדי הנורמליזציה עם ישראל יוצאו אל מחוץ לחוק עלול להיטשטש ההבדל הדק בינם לבינן עבירות של בגידה במדינה ויצירת קשר עם מדינת אויב.

רעיון חדש־ישן
החוק אומנם נחשב לתקדימי ולנועז במיוחד, אולם באופן מעניין למדי, נושא הגדרתה של הנורמליזציה עם ישראל כעבירה פלילית על פי חוק עלה לדיון בפרלמנט התוניסאי כמה פעמים במהלך העשור החולף בנסיבות שונות, כפי שמציינת מנאל דרבאלי, עיתונאית עצמאית תוניסאית, בטור שהתפרסם במגזין התוניסאי העצמאי נוואת באמצע מאי 21'. היא מסבירה שהחוק המדובר נוגע ישירות לסוגיה טעונה שנתונה במחלוקת זה שנים בתוניסיה בין מי שסבורים שכחלק מהתמיכה בעם הפלסטיני, בזכויותיו ובמאבקו, מן הראוי לאסור בחוק כל צעד של נורמליזציה עם ישראל וקיום כל קשר עימה, לבין מי שחוששים מפני החוק הזה ומפני ההשלכות הקשות שעלולות להיות לו על תוניסיה. אלא שלמרות העמדה הרווחת בתוניסיה, המתנגדת עקרונית לנורמליזציה עם ישראל, בכל פעם היוזמה הזו הורדה מעל סדר היום מטעמים שונים, ובראשם – חברי פרלמנט ממפלגות שונות (ממפלגות שמרניות וליברליות כאחד) ראו במהלך חקיקתי זה צעד מרחיק לכת שהשלכותיו עלולות להיות מסוכנות למדינה, כמו פגיעה בהשקעות זרות בתוניסיה, מציינת דרבאלי.
 
אלא שהפעם, היא מעריכה, נראה כי הצעת החוק הזו עשויה לעבור בהצבעה בפרלמנט, שכן מסתמן שרוב הסיעות בפרלמנט מביעות נכונות להצביע בעדו, כפי שציינו פוליטיקאים בכירים שהיא מצטטת בכתבתה גם ממפלגת א־נהדה האסלאמיסטית וגם מצד מפלגות אחרות במחנה הליברלי ובשמאל. אולם בהתחשב בכך שגם בעבר רווחה התנגדות עקרונית לנורמליזציה עם ישראל ובסופו של דבר החוק לא עבר בהצבעה בפרלמנט כאמור, לא ברור מטורה של דרבאלי אם אכן חל שינוי יסודי בעמדות הפוליטיקאים התוניסאים באשר להצעת החוק או לא, ואם שינוי זה קשור למשל להסכמי השלום בין ישראל לכמה ממדינות ערב שהוביל טראמפ בשלהי כהונתנו.
 
עם זאת, מטורה של דרבאלי וכן מכתבה נוספת שהתפרסמה בפורטל התקשורת הערבי Arabic Post בחודש שעבר ושעסקה גם היא בנושא זה, עולה שיש בהצעת החוק שהגישו סיעות השמאל האופוזיציוניות גם ניסיון לאתגר את המפלגות הגדולות בפרלמנט, ובמיוחד את מפלגת א־נהדה האסלאמיסטית, בעלת הסיעה הגדולה ביותר בפרלמנט. למעשה, נטען בכתבה ב־Arabic Post, מפלגות השמאל מטילות על מפלגת א־נהדה את האחריות להכשלת הצעת חוק זו בפעמים הקודמות שהוא נדון בפרלמנט, ומנסות להעמיד אותה במבחן גם הפעם בעקבות ביטויי המחאה הנרחבים שנשמעו במדינה על רקע מבצע "שומר החומות".
 
ואכן, על פי מקור ששוחח עם עורכי הכתבה, חלק מחברי מפלגת א־נהדה אמרו שהם מוכנים להצביע בעד החוק, אך בתנאי שיוכנסו כמה שינויים בנוסח שלו ושנשיא המדינה וראש הממשלה יביעו את תמיכתם בו באופן מפורש. אולם מצד שני, נכתב בכתבה שחלק מהנהגת המפלגה (שהיא המפלגה הגדולה בפרלמנט יש לציין) אכן מתנגדים לחוק שנחשב לתקדימי בעולם הערבי ולמרחיק לכת – שכן אפילו בימי המלחמות בין מדינות ערב וישראל לא נחקק חוק כזה באף אחת ממדינות ערב. אם תוניסיה תעז לנקוט צעד כה נועז כעת, הם חוששים מהשלכות קשות שעלולות לבוא בעקבותיו, כמו למשל חרם כלכלי על תוניסיה, שמצבה הכלכלי קשה בימים אלה.
 
אולם גם אם החוק לא יעבור לבסוף כמו בפעמים הקודמות, לאור גל הנורמליזציה של מדינות ערביות עם ישראל, הצעת החוק הנוכחית מעלה מחדש את הנושא הטעון לדיון ציבורי בתוניסיה ובעולם הערבי, מציתה מחדש עניין בסוגיה, ואף מציעה אלטרנטיבה מחמירה להסכמי השלום שנחתמו בשנה החולפת בין ישראל למדינות ערב. ולראיה, ב־Arabic Post דווח כי בעקבות העיסוק מחדש בנושא, נשמעו קולות בתוך תוניסיה לבטל צעדי נורמליזציה קיימים בין תוניסיה לישראל, ובראשם למשל – לאסור ביקורים של ישראלים באי ג'רבה בדרום תוניסיה (שבו קיימת קהילה יהודית גם כיום). נותר רק לחכות ולראות אם צעד תקדימי זה שהפרלמנט התוניסאי שוקל לבצע עוד יהפוך למגמה חדשה במחנה המתנגד לנורמליזציה עם ישראל.

בשיתוף עם מאמרים נוספים