מאמרים

מאמר
זוג בצד הירדני של ים המלח (רויטרס)
27.05.2020

עונת החתונות: כך החטיאה הקורונה את הצעירים הירדנים

בשל משבר הקורונה זוגות רבים במדינה חשבו מחדש על שאלת טקס חתונתם המתוכנן, לעיתים עד כדי ביטולו הגמור וחיים יחדיו ללא הטקס הרשמי. גם שיעורי האבטלה הגבוהים תרמו בחלק מהמקרים להחלטה, בשל עלות האירוע והנוהג להביא אליו צ'קים
בכתבה שהתפרסמה ב־3 במאי 2020 באתר העיתונות העצמאית הירדני חיבר, בדקה שירין א־נעניש כיצד התמודדו זוגות צעירים בירדן עם דילמת החתונה בצל משבר הקורונה. תחת הכותרת "זוגות חושבים מחדש על החתונה בשל משבר הקורונה: האם אנחנו באמת צריכים את כאב הראש הזה?" ערכה א־נעניש כמה ראיונות בניסיון להתחקות אחר מגמות בשוק החתונות מאז תחילת המגיפה.
 
תמארא חמאשא בת ה־27 נישאה לבן־זוגה, אך השניים החליטו לבטל את טקס החתונה למגינת ליבם של חלק מקרוביהם. היא זו שהעלתה את האפשרות לוותר על הטקס וכן על המקדמה ששולמה למלון שבו אמור היה להתקיים. בכסף שנחסך עלה בידה לטוס למדינת האמירויות, שם גרים בני־הזוג, לפני שהופסקו הטיסות. תמארא אינה מתחרטת כיוון שלדבריה העיקר הוא למצוא את השותף לחיים, ו"חתונה היא אומנם טקס יפה והצהרתי, אבל לא לקיים אותה זה לא סוף העולם."
 
סעד אל־בטאינה, רופא שיניים בן 39, ובת־זוגו אלא' מעאברה בת ה־30, החליטו בסופו של דבר לבטל את הטקס, אף שכבר החלו לחלק הזמנות. אי־הבהירות שליוותה את המשבר שכנעה אותם להסתפק באירוע משפחתי צנוע.
 
היו גם מי שקיבלו את הוויתור על הטקס ועל השמלה הלבנה באנחת רווחה. בני־הזוג זינאב אל־מראפי וסהיב א־תכרורי הם פקידים שסיימו את כל מכסת ימי החופש השנתית שלהם בדיוק בזמן שבו הוכרז סגר. זינאב הציעה לסהיב לוותר על החתונה ולעבור לגור איתו, ולהפתעתה הוא הסכים. היות שמכסת חופשתם תמה, ועריכת טקס החתונה אפשרית רק בשנה הבאה, החליטו השניים לוותר על הטקס ולהינשא בלעדיו.
 
יש לציין שבתי המשפט השרעיים בירדן הושבתו במשך למעלה מחודש וחצי (נכון לזמן כתיבת המאמר), ובני־זוג שרצו להינשא לא יכלו להירשם בהם. חלק מהזוגות החליטו בכל זאת לקיים טקס בעל תוקף דתי. רופאה ורוקח שהעדיפו לשמור על עילום שמם, החליטו להינשא לאחר היכרות בת כמה שבועות. הזוג נועץ בשופט מוסלמי שניסה להניאם מהדבר כיוון שעל אף שהדין השרעי מאפשר טקסי חתונה משפחתיים (בנוכחות עדים), חתונה ללא אישור מוסדי אינה חוקית. בני־הזוג התחתנו בסופו של דבר בטקס ביתי, כי רצו לתת תוקף דתי לקשר שלהם. משחזרו בתי המשפט לעבוד, הם הוציאו אישור על נישואיהם בדיעבד.
 
בהקשר זה מוסיפה עורכת הדין סמירה זייתון שהחוק קובע קנס של 200 דינר לכל משתתף בטקס נישואין ביתי מתוך מטרה להגן על הנשים, "היות שאם משהו משתבש, האישה נפגעת ועליה להוכיח את תקפות הנישואין ואת שושלת היוחסין שלה." היא מציינת שייתכן שממשלת ירדן תחליט על מחילה גורפת לכל מי שקיים טקס כזה במהלך משבר הקורונה (ויש תקדימים לכך מהעבר), "אך איש לא יכול לנבא במדויק מה יוחלט בעניין זה."
 
היו גם קשרים שנפגעו מהמשבר. סארה (שם בדוי) מספרת שכשארוסה הציע לה להתחתן, אמרה לו שכרגע אי־אפשר; שהטקס חשוב לה ושהקשר שלהם הוא רק בן כמה חודשים. היא חשבה על חתונה באוקטובר, ושעד אז אולי תחלוף המגיפה. לדבריה, בן־זוגה לא אהב את תשובתה ואמר לה: "עכשיו או לעולם לא." סארה אינה יודעת מה יהיה על הקשר שלהם, במיוחד משום שבן־זוגה חש שאין צורך בטקס ובהוצאות הנלוות אליו.
 
לפי סקר כלכלי שבוצע בירדן בשנת 2010, עלותו הממוצעת של טקס נישואין הייתה 9,900 דינר, וסכום זה בוודאי עלה עם השנים. בשנת 2018, המשכורת הממוצעת בירדן עמדה על פחות מ־600 דינר, ושיעור האבטלה הגיע ב־2019 ל־19%. א־נעניש מסכמת שאין לדעת את מספרם המדויק של הזוגות שוויתרו על טקס החתונה לאור המצב, או שניצלו את ההזדמנות לקיום טקס בעלות מינימלית. היא מעלה את השאלה: האם החברה הירדנית תנצל את ההזדמנות הזאת כדי לחשוב מחדש על העלות הגבוהה של החתונות?
 
בירדן מקובל להביא כסף וצ'קים כמתנת חתונה. בדרך כלל, הנושאים העיקריים בנטל הוצאות החתונה הם הורי החתן, והכסף שנאסף במסיבה משמש את בני־הזוג למימון ירח הדבש או לרכישות עבור משק הבית החדש שלהם. כידוע, המצב בישראל דומה, אם כי זוגות רבים נאלצים להשתמש בחלק מהכסף שנאסף למימון המסיבה. כמו בירדן, גם בישראל המגבלות על מספר האורחים בתקופה זו חסכו לרבים את עלות המסיבה, אם כי גם לא אפשרו לזוגות לאסוף סכום נאה שישמש אותם בעתיד. ומצד שלישי, חלק בוודאי יסכימו שירח דבש בחו"ל בתקופה זו גם הוא לא מציאה גדולה.

בשיתוף עם מאמרים נוספים