תרבות וחברה

ניתוח ופרשנות
Shahen Araboghlian. Wikimedia
22.10.2019

זה לא רק הווטסאפ

שחיתות, מחסור במשאבים, הטלת מיסים על האזרח הקטן וניהול גרוע הובילו את לבנון לקריסה כלכלית שהוציאה בסוף השבוע האחרון מאות אלפים לרחובות. האם הם יצליחו להביא לשינוי אמיתי?
ביום חמישי, 17 באוקטובר, קרה הבלתי ייאמן: כמעט שמונה שנים לאחר שהפגנות ה"אביב הערבי" שטפו את המזרח התיכון הגיעה המחאה גם ללבנון. בתחילה יצאו לרחוב כמה אלפי מפגינים בבירות, בצידון, בטריפולי בבעלבכּ שבהר הלבנון ובכפרי הדרום, חסמו צמתים והעלו באש צמיגים בקריאה להפלת המשטר. אולם בתוך לא יותר מעשרים וארבע שעות הפכה המחאה לגל עצום של מאות אלפים, צעירים בעיקר. הם השביתו את הבירה ביירות, חסמו את הכביש לנמל התעופה וצירים מרכזיים בהר הלבנון, את כיכר אל־נור בטריפולי וכבישים מרכזיים בדרום המדינה ובמזרחה.

המחאה ברחבי לבנון פרצה לאחר שממשלת סעד אל־חרירי פרסמה שורה של מיסים ותקנות כדי לנסות להציל את הכלכלה הלבנונית הקורסת. הצעדים כללו העלאות מיסים שכוונו ברובן אל המגזר העסקי, החבול ממילא, אולם נוסף על כך הועלו המיסים על הדלקים, והדובדבן שבקצפת – מס של עשרים סנט ליום (כ־6 דולר בחודש) על השימוש באפליקציית המסרים וואטסאפ. האומדן היה כי מס זה יכניס לקופת המדינה 216 מיליון דולר בשנה מכיסיהם של אזרחי לבנון.

כלכלת לבנון נמצאת בעשור האחרון בתהליך מתמשך של קריסה. על פי נתוני קרן המטבע הבין־לאומית נאמד החוב החיצוני של המדינה ב־145% מהתל"ג, נתון שעל פיו החוב החיצוני של לבנון הוא מהגבוהים בעולם. הכלכלה הלבנונית מבוססת על שירותים, על בנקאות ופיננסים ועל תיירות, וחסרה מרכיב של ייצור מקומי בעל ערך לייצוא. הייצור המקומי העיקרי הוא חקלאות ותעשייה זעירה, והוא איננו מספק בשום אופן את הצורך במטבע זר. נטל נוסף הרובץ על הכלכלה הלבנונית הוא נוכחות של כמיליון פליטים מהמלחמה בסוריה, זאת מלבד קריסתו של רוב היצוא הרשמי של לבנון לשכנתה ממזרח ופריחה של הברחות נשק וציוד לחימה וסמים שאין בצידם הכנסת מטבע קשה למדינה.

שריפות ענק וחשמל קורס

לבנון ענייה במיוחד במקורות אנרגייה, ועל כן מבוסס כל משק האנרגייה הלבנוני על מקורות חיצוניים. יבוא הדלקים לתעשייה, לתחבורה ולייצור חשמל הוא סעיף הוצאה נכבד במשק הלבנוני. אספקת החשמל איננה מצליחה לספק את צורכי המדינה, ותחנות הכוח מיושנות ודורשות תחזוקה יקרה. לפני כשלוש שנים העניקה טורקיה ללבנון תחנות כוח צפות העוגנות מול החוף הלבנוני ומנסות, ללא הצלחה, לספק את צריכת החשמל המקומית. 

אולם כלכלת לבנון סובלת בעיקר מרמת שחיתות גבוהה – מניפוח בשכר הבכירים, ממינויי קרובים ומניפוח המנגנון הממשלתי. הבעיה האחרונה היא תוצאה של המשטר העדתי הנוהג בלבנון, המחייב מינוי נושאי משרות לתפקידים בכירים על פי מפתח עדתי ולאו דווקא על פי הכישורים. 

ב-15 באוקטובר ניצתו בלבנון מאות דלקות בגלל מזג האוויר החם והרוחות העזות. הן איכלו בתים ועסקים, שמורות חורש נדירות ואתרי טבע ייחודיים. אזורים שלמים בהר הלבנון, במתן ובאזור דאמור הושבתו. באותו הזמן היה גף מסוקי הכיבוי של כוחות ההגנה האזרחית הלבנונית מושבת בשל מחסור בחלפים ובעיות תחזוקה כתוצאה ממחסור במשאבים, והלבנונים נאלצו להיעזר בכלי טיס שהגיעו מקפריסין השכנה. 

הצעירים הלבנונים שנפשם נקעה מהשחיתות, מהניהול הכושל ומהטלת האחריות על האזרח הקטן יצאו לרחובות בהמוניהם, וזה חמישה ימים הם משביתים את מרכזי הערים בכל רחבי לבנון. המחאה אינה נושאת אופי אלים, ולעיתים הופכת לאירוע מוזיקלי צבעוני ולמסיבות רייב. אפשר לראות ברחובות צעירות בלבוש מערבי מובילות מעגל דבקה גברי מסורתי, צעירות לובשות חיג'אב (רק בעת האחרונה צייצה סאבא אל־צדר, נכדתו של האמאם מוסא אל־צדר מתוך ההפגנה בבירות), צעירים שיעים מזוקנים מכפרי הדרום הקוראים להפלת המשטר, זמרים וידוענים – כולם מניפים את דגלי לבנון ומייחלים למהפכה. המחאה לא פסחה על בכירי חזבאללה ואמ"ל. משרדיהם של צירי חזבאללה בנבטיה הותקפו ותמונות של נביה ברי, יו"ר הפרלמנט ומנהיג אמ"ל השיעי, הוצתה ברחובות. עד כה לא נרשמו הרוגים במחאות.

מלחמה במבריחים ועזרה לנזקקים

בתגובה ראשונה על המחאות העממיות הודיע ראש הממשלה חרירי כי הוא מבקש ארכה של 72 שעות כדי להגיש תוכנית כלכלית חדשה. במרומז הוסיף כי ייתכן שיתפטר אם לא יצליח לגבש תוכנית שכזאת. בתחילה תמכו בו שני שותפיו הבכירים, וליד ג'ונבלט הדרוזי וסמיר ג'עג'ע, יו"ר "הכוחות הלבנונים". גם חסן נצראללה פנה לציבור וקבע כי "התפטרות הממשלה בעת כזאת לא תועיל, אולם יש להיענות לרחשי הציבור". בינתיים, לאחר התייעצות התפטרו ארבעת השרים של "הכוחות הלבנונים" מהממשלה, וזו כונסה לישיבה מרתונית כדי לטכס עצה כשעל הפרק תוכנית כלכלית חדשה. כל הזמן הזה נראה כי הנשיא מישל עַוּן, בן טיפוחיו של חסן נצראללה, איננו מוביל מהלכים דרמטיים כלשהם, ובעיקר משתדל להתהלך בין הטיפות מבלי להירטב.

נראה כי ממשלת חרירי נמצאת על פרשת דרכים בכל הקשור לכלכלת לבנון. הציבור, ובמיוחד הצעירים, דורש תיקון משמעותי לפחות בכל הקשור לטוהר המידות ולמנהל תקין, ואת התפטרות הממשלה. הממשל הלבנוני, שהיה תמיד מושתת על מינוי קרובים והעדפה עדתית, עלול לעמוד בפני שינוים כואבים.

בתום דיוני הממשלה יצא חרירי אל הציבור ופרסם תקנות חדשות, שחלקן ייושמו כבר בתקציב 2020. התוכנית היא לקצץ 50% משכר שרים וחברי פרלמנט בהווה ובעבר ולקצץ 70% מתקציב מועצת התשתיות והבנייה, שהייתה מקור לבזבוז כספי ציבור, כולל סגירה של מוסדות ומשרדים "שאינם נדרשים". כן הוחלט לבטל את משרד המידע, לטפל בנחישות בהברחות, ולהקצות סכומים לסיוע למשפחות נזקקות, לקרן לתמיכה בקשישים ולתמיכה במיזמי בנייה. חרירי הדגיש כי כל המהלכים בוצעו בתגובה לדרישות הצעירים המוחים ברחוב ולכאבם.

האם הביאו צעירי לבנון את הממשלה לנקודת משבר ואנחנו צופים בתחילתו של אביב לבנוני? בזמן הקרוב נוכל להעריך את תוצאות ההפגנות האלה. כיצד תשרוד הפוליטיקה הלבנונית את הטלטלות והקיצוצים נוכל לבחון רק בעתיד.
מאמרים נוספים